הגר"ש אלתר במכתב נרגש: "חלילה מלהפנות אצבע מאשימה כלפי אחרים"

במכתב כאוב אחר האסון במירון כותב הגר"ש אלתר "הפניית אצבע מאשימה כלפי אחרים טובה להרגעת המצפון, אבל המבוקש באמת לחַפֵשֹ את חסרוני אני, ולצקת את ההתעוררות לתבנית של קבלה"

הגר"ש אלתר במכתב נרגש: "חלילה מלהפנות אצבע מאשימה כלפי אחרים"

הגר"ש אלתר באמירת תהילים לאחר האסון במירון

דבר אמת

הגר

מכתבו של ראש הישיבה בא בהמשך לדבריו אותם נשא בשבת במעמד עם רב מישראל וכך גם מיד למחרת הארוע הקשה, ביום ל"ג בעומר, אז הדגיש גם כי "על כל אחד להכות 'על חטא' בלבו פנימה ולא על לב חבירו". בקהילתו מספרים כי מאז נודע לו על הארוע הקשה נראה ראש הישיבה כשהוא נסער, מזועזע וכאוב עד עמקי נפשו, וכי גם בשבת התקשה להסתיר את כאבו.


בקהילתו מספרים כי ביום שישי לאחר התפילה נאמרו פרקי תהילים לרפואת הפצועים, ולאחר מכן דיבר ואמר: "משפטי ה' צדקו יחדיו" - חובת חשבון הנפש מוטלת על כולם. על כל יחיד לעצמו, בדייקא. את ה'על חטא' מכים על הלב שלי ולא לחפש אחרים, ויש לכל יחיד מה לתקן. אי אפשר לדעת "ואין איתנו יודע עד מה". אבל מוטל על כל אחד לחפש בעצמו".


גם בעת רעווא דרעוין בשבת, כאשר בבית המדרש נכחו המוני איש מכל העדות, עמד ראש הישיבה על הנדרש מעמנו בשעה קשה זו ואמר כי "רבי ינאי אומר, אין בידינו לא משלוות הרשעים ולא מייסורי הצדיקים". ויש לפרש, שכשקורה מקרה נורא בכלל ישראל אז מידת הרשעים שנשארים ב'שלווה' ואין הדבר נוגע להם כלל להתעורר ממנו. אז אנחנו איננו כאלה, מרגישים שקרה משהו, רוצים להתעורר. אבל גם אין בידינו "מייסורי הצדיקים": צדיקים מבינים מה קורה, ויודעים מה הכאב הנכון שצריך לכאוב לנו, מה היא ה"מידה כנגד מידה" שבשבילה אירע האסון, ומה רוצים בשמים. אנחנו לא יודעים, רק מנסים להתעורר אבל לא יודעים על מה".


ובכל זאת, אמר, גם אם אין אנו יודעים להצביע בשל מה באה עלינו הרעה הזו, אך יש לדעת ש"לדפוק 'על חטא' על חטאי השני, סתם לזהות חיסרון אצל האחר, בזה אין עניין, כל אחד צריך לחפש את נגעי עצמו, ולתקן במה שאפשר".


בהמשך אמר כי "אם נעדרו חללים עלינו למלאת את החלל במקומם. ואיך ממלאים את החלל?", והוא ציטט מדברי המגיד מקוזניץ זי"ע על הפסוק "ולא תחללו את שם קדשי" שכל יהודי שחוטא גם בסתר הרי הוא בעצם מסלק את השכינה ממנו וכמי שאומר לקב"ה 'לך מכאן' - ואז נהיה חלל. חלל ריק מהקדושה.


והתיקון לכך, הוא "להביא את אור השם ושכינתו בכל מקום, לחיות עם הקב"ה ולזכור ממנו, לפחות ביראת שמים פשוטה.


"על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה", בקרבי דייקא, דייק. עלינו להכניס את הקב"ה ביראת שמים בתוכנו ממש בכל מקום. שנזכה להתעורר להבא בדרכים של טוב וחסד" - סיים ראש הישיבה.

במכתב כאוב שנכתב "בלב נסער" אחר האסון במירון כותב הגר"ש אלתר "הפניית אצבע מאשימה כלפי אחרים טובה להרגעת המצפון, אבל המבוקש באמת לחַפֵשֹ את חסרוני אני, ולצקת את ההתעוררות לתבנית של קבלה"


"הפניית אצבע מאשימה כלפי אחרים טובה להרגעת המצפון, אבל המבוקש באמת לחפש את חסרוני אני". מילים נוקבות אלו, היורדות עד לשיתין שבנפש, מופיעות במכתבו של ראש הישיבה מגור הגר"ש אלתר שליט"א, שנכתב במענה לחסיד ששאל במה עליו להתחזק לעת הזו. במענה האישי מצביע ראש הישיבה על המתבקש בשעה זו שהוא לערוך כל אחד חשבון ובדק בית בנפשו הפרטית.


המכתב, שפורסם, מכה גלים והוא נפוץ בריכוזי החסידות ומחוצה לה. את דבריו פותח ראש הישיבה הכותב "בלב נסער", כעדותו, כי שעה זו היא שעה של חשבון נפש שנדרשת דווקא כעת, מאחר שעתה היא "שעת חימום היפה לפתיחת הלב ולהתעוררות".


"בשעה קשה זו, כשלמספר בני ישראל לעומר בשמחה וסילודין, התווסף מספר אחר רח"ל; כשלשמחתו של רשב"י, שהקפיד לבל יאמרו נַחֵם ביום חגו כמובא מהאריז"ל (עי' מג"א סי' תצג סק"ג), נוספו מבקשי נחמה ל"ע; כששאלת המנגנים המשמחים: 'אנשי עיר פלונית - מה לכם פה ומי לכם פה', התחלפה בשאלת הפסוק (ישעיה כב, טז): 'מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר' ה"י - הרי, כלשון שיר היחוד (ליום חמישי): 'נבוכות כל עשתונות ונבהלות כל החשבונות', ואין ישוב הדעת הראוי להקדים לחשבון הנפש הכלל והפרט". אך עם כל זה", קובע ראש הישיבה, "שעת חימום יפה לפתיחת הלב ולהתעוררות, כשאחר זמן, שטף החיים מטשטש ומעמעם הענין".


ראש הישיבה שולל על הסף את הקריאות המבקשות למתוח ביקורת על אלו שאולי אשמים במחדל, וקובע כי "הַפְנָית אצבע מאשימה כלפי אחרים, טובה להרגעת המצפון, אבל המבוקש באמת לחַפֵשֹ את חסרוני אני (והרי רק שוטה ידמה בלבו שהוא שלם ותמים), ולצקת את ההתעוררות לתבנית של קבלה מעשית, אם בחובת הלבבות ואם בתיקון המעשים, בין אדם לחבירו ובין אדם לקונו יתברך. ולֵב יודע מרת נפשו, אלא שיצרו מטעהו ומשכיחהו, אבל בשעת כושר - יש לנצלה".


והוא מצביע על המתבקש בעת הזו, והיא להתחזק במצוות של בין אדם לחבירו, כאשר הוא מרמז על כך שמהעובדה שיהודים נפלו איש זה על זה, יש להסיק שיש לייקר כל אחד את רעהו ולהיזהר שלא לפגוע בכל איש מישראל.


הוא מוסיף וכותב: "והנה, אף שלכל מאורע, ובוודאי בהיקף אסון כזה, יש סיבות משמיא, מ"מ אין יוצא גם מידי פשוטו, ואף שאין אנו שייכים כלל לדרגת תקנת חכמים בסנדל המסומר (שבת ס.), אבל יש בה גם לימוד על זהירות כפשוטה. ומאחר שנתגלגל"ה חובה, תרתי משמע רח"ל, ובא ג"ל כגלגל להחליף השיטה, ראוי לקבל על עצמנו להזהר בכיוב"ז אף אם נראה שהשעה דוחקת וירט הדרך לנגדנו".

הדף היומי מסכת יומא דף לח
תיעוד: יו"ט שבועות בחצר הקודש סאווראן‎
מרן ראש הישיבה: "נחפשה דרכינו ונחקורה" • צפו
מרן רה"י בשיחה מיוחדת בעקבות המצב הביטחוני והאסונות • שידור חוזר
הדף היומי מסכת יומא דף לז
רבותנו תקנו לנו ברכות לכל המצוות • הלכה יומית
שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה: התפללו לרפואת הפצועים באסון הפרנצ'עס
קורע לב: הרוגי האסון מובאים למנוחות
טיש נעילת החג בחצר הקודש סאדיגורה • צפו
הכנסת ספר תורה בקהילת המתמידים • תיעוד מלא