הילולת צדיקים: רבי חיים עוזר גרודזנסקי

רבי חיים עוזר גרודזנסקי היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה. השפיע רבות על דמותה של היהדות החרדית הליטאית

הילולת צדיקים: רבי חיים עוזר גרודזנסקי רבי חיים עוזר

תולדות חייו:
נולד בעיירה איוויה שבליטא לרבי דוד שלמה, שכיהן כרב המקום במשך כחמישים שנה. התחנך בין השאר בישיבת וולוז'ין, בה היה ידוע בכינוי "העילוי מאיוויה". ידידו בוולוז'ין היה רבי חיים מבריסק, שאת יחס ר' חיים עוזר כלפיו מגדיר רבי שלמה זווין כזה של "תלמיד חבר". השניים נותרו ביחסי רעות כל חייהם.

בשנת תרמ"ג, בהיותו בן עשרים, נשא את לאה בתו של רבי אליהו אליעזר גרודזינסקי, שהיה חתנו של רבי ישראל מסלנט, ואשר שימש ברבנות בעיר וילנה.

בשנת תרמ"ה, שנתיים לאחר נישואיו, בעקבות פטירת חותנו, ירש רבי חיים עוזר את משרת הרבנות בווילנה. אף על פי שלא כיהן כרבה הרשמי של העיר, הוכר כסמכות תורנית והלכתית עליונה בעירו ובארצו והשפעתו הקיפה את כלל היהדות החרדית באותה תקופה.

רבי חיים, השתתף במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, מיסודה ועד פטירתו. השתתף בהקמת ארגון ועד הישיבות והיה פעיל בו. אף על פי שהישיבות היוו כל עולמו, הוא עצמו מעולם לא מסר שיעור בהן.

תורתו:
בולט אצל רבי חיים עוזר היחס לפוסקים והמפרשים האחרונים, שאחרי דבריהם הוא עוקב ואיתם הוא מתדיין. בניגוד לרבי חיים מבריסק, תורתו היא הלכה למעשה, ויצירתו הגדולה היא ספר שו"ת "אחיעזר". אינו נמנע מפלפול, אך לא מאריך בו יותר מדי. שו"ת אחיעזר כולל תשובות ארוכות המנתחות את הסוגיה בסגנון למדני והפסיקה איננה במרכז הדיון. בהתאם לכך, השו"ת מרבה לצטט את רבי עקיבא איגר.

כמו רבי חיים מבריסק, אך במידה פחותה בהרבה עוסק הוא בבירורים בין "שני דינים". מוטיב אחר אצלו הוא מציאת קשרים בין דעות של תנאים, אמוראים ופוסקים במקומות שונים, באופן שדינים שונים לגמרי שיצאו מאותו פה מתבררים כנובעים משיטה ורעיון אחד.

כשנשאל על כיבוי והדלקת חשמל בחג, השיב שהדבר אסור, והתרעם על כך שמתקיים דיון פומבי בשאלה זו, שנותן לגיטימציה לאלו המתירים.

הציון בווילנא

כששמע על נוהג של שריפת מתים, התנגד לקבירת אפרם בבית קברות ישראל כדי למנוע התפשטות דבר זה, שההלכה מתנגדת לו בתוקף.

בפירושיו אינו נמנע מלעסוק הרבה בתלמוד ירושלמי וגם במדרשי הלכה.

מספריו:
ב-תרצ"ט כבר היה המצב העולמי קשה לאין ערוך והרב הוציא את ספרו האחרון:
"לא הייתה כזאת גם בימי הביניים אשר כל הגולה כמדורת אש, בתי מדרשות וספרי תורה נשרפים בראש כל חוצות... קהילות ישראל גדולות וחשובות נתלשות ממקומן ושערי מדינות נעולות בפניהם, נעים ונדים בין גלי ים... עם ישראל כולו טובע בנהרי נחלי דם... אוי מה היה לנו!"

את הפתרון הוא רואה בהפצת תורה, השרשתה, הנחלתה ובחיזוק הישיבות, אמונה שבאה לידי ביטוי בעסקנותו בענייני חינוך מסורתי, יסודי וישיבתי.

בשנה הראשונה של מלחמת העולם השנייה התרכזו בווילנה הכבושה בידי הרוסים פליטים בני ישיבות, ונעשה מאמץ למצוא להם מקלט בארצות מבטחים. בזמן זה, שהיה השנה האחרונה לחייו, לא חדל רבי חיים עוזר מפעילות ומעסקנותו הציבורית ונותר הדמות הרבנית הדומיננטית בעיר.

קבור בבית עלמין בעיר וילנא.

ספר אחיעזר
"מקודשת מקודשת מקודשת!" לרווקים שבנינו - סגולות לשידוך
תיעוד וגלריה: ליל ט"ו באב בכותל המערבי
הילולת צדיקים: מחבר הפיוט "בר יוחאי"
אומן ראש השנה: ראש הממשלה "נפעל בהתאם לשכל הישר"
מרן הראשון לציון ופרופ' גמזו קוראים לשמור על ההנחיות "מי שמסכן אחרים חשש רציחה בידו"
הלכה ומנהג: שישה הדברים שאירעו לאבותינו בט"ו באב
סיור במוקדי ישיבות בין הזמנים בצפת
הילולת צדיקים: הרב צבי הירש פרידמן
שריפה מתפשטת במורדות שכונת עין כרם בירושלים • תיעוד
יו״ר מרצ ח״כ ניצן הורוביץ בהתקפה חריפה על בחורי הישיבות