הילולת צדיקים: המגיד ממעזריטש זצ''ל

רבי דב בער ממזריטש "המגיד ממזריטש" היה מתנגד לבעל שם טוב הקדוש, אולם זכה והפך לתלמידו וממשיך דרכו • הילולת הצדיק לרגל י''ט כסלו שיחול השבת • צפו בשיעורים

הילולת צדיקים: המגיד ממעזריטש זצ''ל

החיד''א על חג הגאולה

הרב דוב קוק על מספר מעשה על המגיד

ניגון המגיד בביצוע ר' רפאל בן עמי

לכבוד י''ט כסלו, הילולת המגיד ממעזיטש שהיה אחד מאבני היסוד בדרך הבעש''ט הקדוש, נביא מעט על דמותו העצומה על הרב שהפך לתמיד בענווה עצומה:

קורות חייו:
המגיד נולד בעיירה לוקאטש לאביו רבי אברהם, מלמד עני. למשפחתו היה כתב ייחוס עד רבי יוחנן הסנדלר. כבר בימי ילדותו חונן בכישרונות נעלים ונשלח על ידי אביו, רבי אברהם, ללמוד תורה בישיבה הגדולה של רבי יעקב יהושע פאלק בעל ה"פני יהושע" בעיר לבוב.

הסיפור הראשון הידוע על חייו והיחיד מתקופת ילדותו, הוא שבתקופה זו נשרף בית משפחתו ודב-בער הקטן ראה את אמו בוכה, כשניסה להרגיעה הסבירה לו אמו שהטעם לבכייה הוא אובדן מגילת היוחסין של משפחתם שנודעה כאחת הנדירות, הרגיעה הילד בכך שאמר: "ממני תצא מגילה חדשה שתחשב לא פחות".

הצדיק הקדוש רבי דוב בער זצ''ל נישא לרבנית קיילא בת רבי שלום שכנא מטורטשין, ועבר לגור בכפר סמוך לטורטשין בו שימש כמלמד. בתקופה זו החל לעסוק בקבלה. שימש כמגיד בטורטשין ואחר כך בקוריץ וברובנו. הצטיין בכוח הדיבור ובכשרון השכנוע. בערך בשנת ה'ת"ק נולד לו בנו אברהם שנקרא לימים רבי אברהם המלאך.

אצל הבעל שם טוב
כשנתגלה הבעל שם טוב, התנגד המגיד בתחילה לתנועת החסידות, אך משהתקרב אליו נהפך לתלמידו החשוב ביותר.

הדרך בה הוא התקרב לבעל שם טוב: לאחר שאשתו הפצירה בו שיסע לבעל שם טוב כיוון שהבעש''ט נודע כמחולל ניסים ואולי ירפאו מבעיית הרגליים שהייתה מציקה לו זה שנים רבות. בהגיעו לבעל שם טוב, הבעל שם טוב שאלו פשט בדברי זוהר מוקשים, ולאחר שענה לו, החל הבעש''ט ללמוד את הזוהר כאשר לפתע החלו להופיע חכמי הזוהר מול פניהם.

הבעל שם טוב אמר את הפירוש שאמר אך ב"יראה ואהבה", ואף גילה למגיד כי לימודו היה "בלי נשמה". בעקבות זאת, התקרב המגיד אל הבעל שם טוב.

הנהגת תנועת החסידות
לאחר פטירת הבעש"ט בחג השבועות ה'תק"ך, נבחר המגיד כרצון רבו לממלא מקומו. הוא התיישב בעיירה מזריטש, שהפכה למרכז תנועת החסידות. תחת הנהגתו גדלה התנועה והרחיבה את מסגרתה. לכל מקום שלח מטיפים ומסבירים מבין תלמידיו, שעשו נפשות לחסידות בכל מדינת פולין ואף מחוצה לה.

בהתייחסו לרבי דב בער, התבטא פעם הבעש"ט "יודע אני כי הדב הזה אין לו רגליים (הרב דב בער היה נכה ברגליו), אבל יש לו ידיים רחבות, לקרב בהן את הלבבות, ומסוגל הוא לאחד תחת הנהגתו את כל אלה הנאמנים לחסידות".

המגיד ממזריטש המשיך להדריך את תלמידי הבעש''ט על ידי מבחן שערך הבעש"ט: כל אחד מתלמידיו נתבקש לומר 'מהי העצה נגד הגאוה'. התשובה של רבי דב בער הייתה: 'אין עצה נגד גאווה. כי כשנמצאים על הר אפילו לא יודעים שאנו על הר, ואפשר רק להתפלל להנצל מהגאווה'. תשובה זו נתקבלה על דעת מורו ומיד הוא מינה את הרב דב בער ליורש, עוד בחייו.

הנהגתו הייתה שונה משל קודמו הבעש"ט שהרבה לנסוע עם תלמידיו לכל סביבותיו על מנת להפיץ חסידות ולחולל ישועות בעוד רבי דב בער זיע''א ישב בעירו מעזריטש ולא יצא ממנה כמעט למעט בסוף ימיו שעבר לעיר אניפולי. מצד שני שלח את תלמידיו לארצות שונות כדי להפיץ את תורתו, ולהזים את הטענות נגד שיטתו, בייחוד בוילנה שבליטא ובברודי.

חסידים מספרים שלרבו הבעש"ט היו "שישים גיבורים", כלומר - שישים תלמידים מובחרים, "אריות החבורה" שהפיצו את תורתו ברחבי אירופה, אך לתלמידו רבי דב בער היו מאה ועשרים תלמידים, כפול מרבו. הקבלה זו הושוותה לאלישע, תלמידו של אליהו הנביא, שגם השפעתו הייתה כפולה משל מרבו.

בתקופת הנהגתו, הפכה התנועה החסידית לנפוצה, דבר שהתאפשר בעיקר היות שישב במחוז פודוליה, אשר היווה את מרכז יהדות פולין באותה העת. חסידויות רבות המוכרות כיום נוסדו על ידי תלמידי המגיד. בנו היה רבי אברהם המלאך, ונינו היה רבי ישראל מרוז'ין זצ''ל.

תורתו דיברה על הצורך בדבקות בבורא ועל הצורך לעשות כל מעשה לשם שמיים. בבית מדרשו של המגיד עסקו התלמידים גם בהלכה. כשהובאו לפניהם שאלות בהלכה למעשה התפלפלו התלמידים והביאו את מסקנותיהם להכרעת המגיד.

בנוסף לכך יצאו מבית מדרשו הידורים ותקנות הלכתיות שחלקם התפשט בכל קהילות ישראל. בחצרו של המגיד היו מהראשונים שהידרו ללוש ולאפות מצות מתחילה ועד סיום תוך 18 רגעים, הידור שהתפשט ברוב קהילות ישראל.

המגיד חיפש תלמיד ראוי לערוך מחדש את ההלכות הנצרכות בחיי היום יום מהשולחן ערוך (אורח חיים ויורה דעה), וליקוט ההלכות מהספרות ההלכתית מהזמן שחלף מעת כתיבת השולחן ערוך של הבית יוסף, ולהוסיף עליהם את טעמי ההלכות שאינם מופיעים בשולחן ערוך.

המגיד הטיל את המשימה על תלמידו רבי שניאור זלמן מליאדי (בעל התניא) שהתחיל במלאכה בשנת תק"ל בעודו יושב בבית מדרשו של המגיד, והספיק להוציא תוך שנתיים, עוד לפני פטירת רבו, קובצי הלכות אחדים מהשולחן ערוך שלו, שולחן ערוך הרב.

תלמידיו:
בין תלמידיו הגדולים נמנו עשרות צדיקים הבולטים בהם היו: רבי אהרן הגדול מקרלין, רבי מנחם מנדל מוויטבסק בעל ה"פרי הארץ". רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים" מתלמידי הבעל שם טוב, מייסד חסידות טשרנוביל.

הרב אוהב ציון על המגיד ממעזיטש

עוד מתלמידיו היו: רבי אלימלך מליז'נסק בעל ה"נועם אלימלך", אחיו של רבי זושא מאניפולי. מכונים "האחים הקדושים". רבי שניאור זלמן מלאדי, מכונה "אדמו"ר הזקן" בעל ה"תניא", מייסד חסידות חב"ד. רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המכונה "סנגורם של ישראל" בעל ה"קדושת לוי". ועוד.


מאמרותיו

(על רבו הבעש"ט): "הלואי היו מנשקים את הספר תורה באותה האהבה, שהיה מורי מנשק את הילדים בהוליכו אותם אל החדר כשהיה מסייע למלמד בחיידר".


"דע מה למעלה ממך" - דע שכל הנעשה למעלה בעולמות העליונים, הכול הוא ממך, על ידי עבודת האדם".

הכתבה נערכה בעזרת wikipedia.

השבת המיוחדת בשנה! • חול המועד סוכות • צפו
שמחת בית השואבה בחצר הקודש בוטושאן
הרץ בערב שבת וכלי בידו, מה ניתן לדעת עליו? • דף היומי
גלריה: שמחת החג ב'צאנז' - פתח תקוה של ילדי הקהילה
מהסוכה ועד לשלום הבית • חג הסוכות • צפו
מדוע אסור לאכול בשר גדי בליל הסדר? • דף היומי
גדר הפקר פירות שביעית • הרב אשר וייס
הגרי"ח אוהב ציון: הילולות הצדיקים בסוכות
אלפים במעמד ברכת הכהנים בכותל • גלריה
שמחה ללא גבולות • חג הסוכות • צפו