איך לא התבטל חנוכה יחד עם מגילת תענית?

מאי חנוכה: מגילת תענית בטלה ואיתה כל המועדים הכתובים בה - אם כן למה לא התבטל חג החנוכה יחד עם המגילה? // מאת הרה"ג הרב לוי יצחק ריץ' שליט"א

איך לא התבטל חנוכה יחד עם מגילת תענית? אילוסטרציההרב לוי יצחק ריץ'

מסופר כי חסיד אחד התאונן בפני רבו על הרעה במצב הבריאותי ועל כך שהרופאים ממליצים לו להגיע לאוויר חם וזך של חודש מאי הקיצי. שמע רבו לדבריו ואמר, כאשר הגמרא דנה בחג החנוכה היא פותחת במילים "מאי חנוכה", לכן תבוא לחצרי בחג החנוכה ותזכה להשפעות של מאי וייטב לך.

ואכן עלינו להבין מה משמעות חג החנוכה ומה הוא בא לבטא. מאי חנוכה?

האיזכור הראשון של חנוכה, פרט לסוגיא בשבת, מופיע בשני מקומות - מגילת אנטיוכוס - יתכן ועליה כותב בעל הלכות גדולות שהיא נכתבה בידי זקני בית שמאי ובית הלל, ואילו מקור מוקדם יותר היא מגילת תענית פרק ט' - מקור תנאי המאסף יחדו תאריכים של נצחונות וביטול גזרות רעות מעם ישראל, ובשל כך ימים אלו נקבעו לימי מועד ושמחה האסורים בצום ומספד, ונכתבה לזכרון העם (עירובין דף סב ע"ב רש"י ד"ה כגון מגלת תענית).

אמנם מגילת תענית בטלה ואיתה כל המועדים הכתובים בה, ואם כן עלינו לשאול שאלה הבאה: אם סיפור התרחשות חג החנוכה לא ניתן להכתב בתוך כתבי הקודש, וכל קביעתו היא המגילה אשר בטלה - אם כן למה לא התבטל חג החנוכה יחד עם המגילה?

על שאלה זאת עונה הגמרא בר"ה דף יח ע"ב:

א"ר יוסף שאני חנוכה דאיכא מצוה - ומשום שנקבעה מצות הדלקת הנר על ידי חכמים אין היא מתבטלת.

א"ל אביי ותיבטיל איהי ותיבטל מצותה - מאחר וקביעת החכמים הייתה עשיית יום טוב, ותקנתם בטלה משחרב הבית, לכן תתבטל גם המצוה. (וראה מה שהקשה זכרון שארית יוסף על האתר).

ואכן הגמרא מביאה תירוץ אחר, אלא אמר רב יוסף שאני חנוכה דמיפרסם ניסא - פירש"י ד"ה דמפרסם ניסא - כבר הוא גלוי לכל ישראל ע"י שנהגו בו המצות והחזיקו בו כשל תורה ולא נכון לבטלו. הוי אומר - לאחר שהתבטלה מגילת תענית וימים טובים הכתובים בה, עם כל זה לא התבטל חג החנוכה וזאת לא משום תקנת החכמים אלא משום שעם ישראל קיבל על עצמו את ימי שמונה להודות ולהלל, וזה כולל הדלקת נר מצוה בברכה, לגמור את ההלל ואיסור הספד.

ראיה נוספת, אף שפחות חזקה, בנוסח תפילת על הניסים בה מודגשת פעולת בני ישראל בהשתלשלות הנס, ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך, "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול", ומלשון הנוסח משמע שעם ישראל הוא שקבע את ימי החג.

ועוד במסכת שבת דף כד ע"א דנה הגמרא באמירת על הניסים בברכת המזון אומרים התוס' ד"ה מהו להזכיר של חנוכה בבהמ"ז - בתפלה פשיטא ליה דמזכיר משום דתפלה בצבור הוא ואיכא פרסומי ניסא, אבל בבהמ"ז שבבית ליכא פרסומי ניסא כולי האי. וממה שראינו במסכת ראש השנה ניתן לומר אף כאן, בתפילה הנאמרת בציבור - שהוא מאפיין את כלל ישראל, יש יותר מקום להזכרת נס חנוכה שהשפעתו גדולה הן על הפרט והן על הכלל, ואף ניתן לומר שהשפעה על הכלל היא הקובעת.

עצם ההודאה על הנס והצלה שעם ישראל קבלו על עצמם הינה חיוב מהתורה לחלק מהשיטות, כן אנו רואים ברמב"ם ספר המצוות שורש א' שהביא את דעתו של בה"ג (אך המורה חלק עליו), כן כותב שם רמב"ן בהשגות ד"ה והנה בכאן הביא אותנו וד"ה והפליאה שאמר הרב ז"ל, וכן הסיק כסף משנה מדברי המגיד משנה בהל' מגילה וחנוכה פ"ג הל' וי"ו.

וחת"ס בשו"ת חלק יו"ד סי' רלג בסופו - סובר שעיקר חנוכה דאורייתא ואילו אופן ההודאה הינו דרבנן וכלל בכפיפה אחת את נר חנוכה ואמירת הלל וקראם הודאה על הנס.

לאור זאת ניתן לומר שאף הרמב"ם יודה שעיקר ההודאה על הנס הינו דאורייתא וכך תובן דעתו בהל' חנוכה פ"ד הל' י"ב - מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק - מצד אחד יש כאן חיוב תורה להודות על ההצלה ומצד שני יש כאן פריעת חוב על הנס.

ואכן בני ישראל הקדושים נהגו כמהדרין מן המהדרין - להודות לה'.

אמנם עלינו להביט אל מצבו הרוחני של העם בתקופת החשמונאים. אנשים שזכרו את תקופת הנביאים שהייתה קרובה להם. אנשים שרויים בצמא וערוגים על דבר ה' וחפצים בדיאלוג מתמשך עם הבורא ית'. אכן נצחון במלחמה הינו נס, אך העם מצפה לראות את דבר ה' בעולם - הבא לידי ביטוי במציאת פך השמן בחותמו של הכהן הגדול - גילוי אלוקות בעולם לאחר העלם והסתר.

זאת הסיבה שקבעו ימי החנוכה למרות שהתבטלה מגילת תענית.

בני יששכר מביא בשם הרוקח שבנרות החנוכה מתגלה אור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא. לאחר הבנת המשמעות של חג החנוכה - רצון עז להידבק בה', ישקני מנשיקות פיהו, מגלה שאכן זהו הזמן המתאים לגילוי האור הגנוז שמשמעותו דבקות בה' ית"ש. (וראה זהר חדש רות פ"ה).

הדברים לרפואת לוי יצחק בן צילה, אביטל בת אסתר, נחמה לאה ליבא בת אביטל, יהודית הינדא מרים בת אביטל, וכל חולי עם ישראל.

הדף היומי מסכת פסחים דף קב
פנינה יקרה: אחת התרופות הגדולות
מתכון לאושר ושמחה תמידית • צפו
האם צריך להחמיר במצה שרויה בפסח • הלכה יומית
מדוע ירד שמואל לקומת הקרקע לפני קידוש? • דף היומי
הרב מיכאל לסרי - שתי דרכים להיות מאושר
בעקבות פסיקת בג''ץ: הרבנים הראשיים מתריעים
הרב יצחק זילברשטיין - לקראת חג פסח
קוז'מיר: תיעוד שמחת חג פורים
תיעוד: פורים אצל שומרי אמונים