חוק האזרחות אושר בקריאה ראשונה

ח"כ אבו שחאדה: "אין המדובר כאן בחוק האזרחות אלא מדובר בחוק מניעת האזרחות מהערבים". ח"כ אחמד טיבי ביקש בשם הרשימה לראות בהצעה כהצעת אי אמון בממשלה

חוק האזרחות אושר בקריאה ראשונה

חוק החשוב הזה מושיטה את צווארה לשחיטה". ח"כ אחמד טיבי ביקש בשם הרשימה לראות בהצעה כהצעת אי אמון בממשלה

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל. מדובר בהצעה ממשלתית אליה הוצמדו הצעות פרטיות של חברי הכנסת צבי האוזר, שמחה רוטמן ואבי דיכטר. לפני ההצבעה אמר ח"כ אחמד טיבי כי הרשימה המשותפת מבקשת לראות בהצעה כהצעת אי אמון בממשלה.

ההצעה הממשלתית זכתה לתמיכת 44 חברי כנסת מול 5 מתנגדים. ההצעה של ח"כ האוזר זכתה לתמיכת 73 חברי כנסת מול 16 מתנגדים. ההצעה של ח"כ רוטמן זכתה לתמיכת 73 חברי כנסת מול 32 מתנגדים. ההצעה של ח"כ דיכטר זכתה לתמיכת 74 חברי כנסת מול 17 מתנגדים. כל ההצעות יועברו לוועדת הכנסת שתכריע איזו וועדה תכין אותן לקריאה שנייה ושלישית.

מוצע לקבוע הוראת שעה שבמהלך תחולתה שר הפנים לא יוכל להעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב יהודה, שומרון או עזה, וכן לאזרח או תושב של מדינות אויב המנויות בחוק, והמפקד הצבאי באזור לא יוכל לתת לתושב האזור היתר שהייה בישראל. כל זאת, בכפוף לחריגים הומניטריים שונים המנויים בהצעה. בצד זאת, מוצע להתיר לשר לאשר בקשת תושב למתן היתר לשם מניעת הפרדה בין קטין להוריו, ולשם מניעת הפרדה בין מבקש בגיר לילדיו או לבן זוגו, בהתקיים תנאים מסוימים המפורטים בהצעה.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בהתאם לחוות דעת עדכנית של שירות הביטחון הכללי, אוכלוסיית מבקשי איחוד משפחות מקרב תושבי יהודה, שומרון ועזה, וכן נתינים זרים ממדינות אויב, או מאזורים שכניסת נתיניהם לישראל טומנת בחובה פוטנציאל סיכון, או מאזורים המצויים בעימות מתמשך עם מדינת ישראל, מהווים עדיין אוכלוסיית סיכון מוגבר ומוכח לעומת מבקשי איחוד משפחות ממקומות אחרים בעולם.

האיום העיקרי הנשקף מאוכלוסיות אלה נובע הן מהיותן מאתר נוח ונגיש לגיוס בעבור ארגוני הטרור והן לנוכח הפוטנציאל הגבוה הגלום בהן כמפגעים בודדים. הרקע לסיכון המוגבר הנשקף מאוכלוסייה זו נובע מהזיקה הערכית והזהותית של אוכלוסייה זו עם הזירה הפלסטינית, רגישותה המוגברת לשינויים ואירועים המתרחשים בזירה זו, ונגישותה ליצירת מגע על רקע קשרים משפחתיים, לצד היתרון הגלום בהחזקת תיעוד ישראלי והאפשרות לחופש תנועה בתוך מדינת ישראל.

ביום כ"ו בתמוז התשפ"א (6 ביולי 2021 ) התכנסה מליאת הכנסת לדון בהארכת תוקפו של חוק האזרחות והכניסה. בתום דיון ארוך הצביעו 59 חברי כנסת בעד הארכת תוקפו של חוק האזרחות והכניסה, ואולם מספר זהה של חברי כנסת הצביעו נגד הארכת תוקפו. בהינתן תוצאות הצבעה זו, פג תוקפו של חוק האזרחות והכניסה במועד זה.

בעקבות חוות הדעת העדכנית של שירות הביטחון הכללי אשר ניתנה לאחרונה כאמור לעיל ובהמשך לחוות הדעת בנושא עובר להחלטות הממשלה הקודמות, מוצע לחוקק חוק זה כהוראת שעה לשנה אשר תיבחן מדי שנה בהתאם למצב הביטחוני כפי שיהיה באותה העת."

השר מתן כהנא הציג את ההצעה בשמה של שרת הפנים ואמר: "רק באחרונה קיבלנו תזכורת כואבת ועדכנית עד כמה חוק זה הוא חוק חשוב ורלוונטי. בעקבות אירועי האלימות האחרונים בנגב שפרצו לאחר מבצע הנטיעות של קק"ל, נחשפנו לנתון מצמרר: 38% מהעצורים הם צאצאי פלסטינים השוהים בישראל מכוח איחוד משפחות. על-פי השב"כ, לאוכלוסייה זאת משקל מכריע בהליך ההקצנה הלאומנית העובר על האוכלוסייה הבדואית.

אני רוצה להזכיר לכל חברי הכנסת כי מאז שהחוק נחקק לראשונה כהוראת שעה הוא הוארך בתמיכה של כמעט כל סיעות הבית הציוניות, כולל מרבית חברי הכנסת ממפלגות קדימה, יש עתיד ומהעבודה, הן כשהיו בקואליציה והן כשהיו באופוזיציה. מפלגות הליכוד, ש"ס ויהדות התורה, אני רוצה להזכיר לכם שפחות מ-30 יום לפני פקיעת תוקף החוק הצבעתם בממשלה פה אחד בעד הארכת תוקף החוק בנוסח המונח בפניכם."

ח"כ שמחה רוטמן: " הצעת חוק האזרחות שעולה היום להצבעה ומוצמדת להצעת החוק הממשלתית היא תיקון של עוול מאוד מאוד גדול שנעשה בתחילת ימיה של הממשלה הזאת. אנחנו אמרנו מהיום הראשון שאנחנו רוצים שחוק האזרחות, שאמנם עבר מספר פעמים בהארכות במהלך הכנסות הקודמות, חייב לעבור התאמה לסיטואציה חסרת התקדים שקרתה במדינת ישראל.

לראשונה בתולדות מדינת ישראל, יש בקואליציה, יש בממשלה, סיעות שאומרות בפה מלה, הן לא מתביישות לומר זאת, שהן רוצות איחודי משפחות שהם מימוש שקט או רועש של זכות השיבה הפלסטינית הלא קיימת לתוך מדינת ישראל. לא הייתה סיטואציה כזאת מעולם, בוודאי לא מאז שנחקק חוק האזרחות בפעם הראשונה בשנת 2003. שינוי המציאות הזאת דרש שינוי בנוסח החוק.

אנחנו שמחים שאחרי שניסו את כל האופציות השגויות וניסו להגיע להסכמות עם סיעות אנטי ציוניות, סוף סוף הגורמים הציוניים שבתוך הקואליציה הגיעו להסכמה שנוכל לשמור על חומת המגן של מדינת ישראל ולדאוג שבאמת מה שהיה הוא מה שיהיה."

ח"כ אבי דיכטר: "נדמה לי שעל חשיבות החוק הזה, אין מחלוקת בבית הזה. כשהובאה ההצעה כאן להאריך בשנה בפעם האחרונה, ההצבעה לא הייתה על החוק, ההצבעה הייתה לבקשת ראש הממשלה על אמון בממשלה, או אי- אמון בממשלה, ולכן החוק נפל. ומשנפל החוק – בהחלט, ראוי שהצעת חוק חדשה, שעוברת את כל המסלול מקריאה טרומית או קריאה ראשונה, ועד שנייה שלישית. זו הזדמנות להכניס בה תיקונים והתאמות נדרשות הכרחיות."

ח"כ צבי האוזר: "בפסק הדין של בג"ץ שניתן לפני שבעה חודשים, ברוב מכריע חסר תקדים של עשרה שופטים מול אחד, נקבע כי חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי הינו מרכיב ליבה בקונסטיטוציה הישראלית לצד, ובמעמד שווה לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. לשאלה הכרוכה בעניינו של החוק הנדון בכנסת, כרוכים שאלות נוספות, הן אינן מפחיתות מהחשיבות של הסוגיה הביטחונית, אך לסוגיה זו הרגישה והחשובה, יש היבטים נוספים שכנסת ישראל לא תוכל לאורך ימים להתעלם מהם. ואשר על כן, אבקש להתאים את החקיקה המשמעותית של חוק האזרחות לרוח הפרשנית שניתנה לנו בבג"ץ חוק הלאום."

ח"כ אוסמה סעדי: "זה החוק הכי גזעני שנמצא בספר החוקים של מדינת ישראל. יש עוד הרבה חוקים, אבל החוק הזה אפילו בבית המשפט העליון היה לו קושי רב, אז כשחוקק כהוראת שעה מאז 2003. מגיע לאנשים האלה זכויות. זו זכות חוקתית של לחיות, להינשא, להתאהב, להקים משפחה. ואני אומר לכם, מיכל רוזין ותמר זנדברג וחבריי ברע"מ, לא מספיק שהיום תתנגדו ותצביעו נגד. אתם צריכים להגיד לממשלה הזאת: אם החוק הזה עובר אז אין ממשלה."

ח"כ סמי אבו שחאדה: "אין המדובר כאן בחוק האזרחות אלא מדובר בחוק מניעת האזרחות מהערבים. שום מכבסת מילים, לא משנה כמה מתוחכמת וגזענית היא תהיה, לא תנקה את החוק הזה מהלכלוך הגזעני שצמוד אליו ומהמנטליות הגזענית שמובילה אותו. אכן הראש היהודי לא מספיק להמציא לנו פטנטים. רק שהפטנטים האלה הם גזעניים, והגיע הזמן שהראש היהודי יפסיק להמציא לנו את הפטנטים הגזעניים האלה. ההיגיון מאחורי החוק הזה הוא היגיון דמוגרפי, זה לא חוק לא ביטחוני ולא נעליים."

השר יועז הנדל אמר בסיכום הדיון: ״מדינה שמאפשרת כניסת נתיני יישות אויב, ונמנעת מהעברת החוק החשוב הזה - מושיטה את צווארה לשחיטה. לא במשמרת שלי. לא במשמרת שלנו. לפני נתוני השב"כ, משנת 2001 ועד יולי 2021 היו מעורבים בפיגועים 165 פלשתינים שקיבלו מעמד בישראל מכוח איחוד משפחות, או ילדים של פלשתינים שקיבלו מעמד מכוח הליך זה. 38 אחוזים מהעצורים באירועי האלימות האחרונים בנגב שפרצו לאחר מבצע הנטיעות של קק"ל, הם צאצאי פלשתינים השוהים בישראל מכוח איחוד משפחות. זכותה ואף חובתה של מדינת ישראל להגן על עצמה ולשמור על זהותה.

חברי הכנסת הערביים מאוכזביםח''כ בן גביר
"לכל שבת יש מוצאי שבת": הנאום של אבוטבול בחוק הטלפונים הכשרים
הנדל רוצה לחנך את החרדים: מקלב במתקפה חריפה כנגד שר התקשורת • צפו
חוק הקומה הכשרה עבר בקריאה ראשונה
בכירים בליכוד לנתניהו: זו ההזדמנות האחרונה
"אין להם בושה!": קרעי על הדרישות להעביר את חוק המטרו
"חוסר אחריות אדיר למדינת ישראל": דבריו של סמוטריץ' בישיבת הסיעה
"אין גבול לצביעות של השמאל": בן גביר בתגובה לדברי גדי סוקניק
"העיקר על המחבלים מאלעד ריחמו": בן גביר על מעצר היהודי מהשומרון
"אנחנו לא נהיה ילדים טובים": גפני על האמירה של מיקי זוהר
בנט דורש אחדות: ממשלת ביבי-בן גביר-סמוטריץ׳ לא טובה לישראל