החשיבות המרכזית שבדברי פינדרוס אודות בית המשפט העליון • טור דעה

כל יהודי ירא שמים קידם בברכה את דבריו האמיצים של ח"כ יצחק פינדרוס מ'יהדות התורה' אודות הצורך להחריב את בית המשפט המכונה 'עליון', ולהקים תחתיו את בית הדי...

החשיבות המרכזית שבדברי פינדרוס אודות בית המשפט העליון • טור דעה הרב יהודה אפשטיין,  יושב ראש אגודת קדושת ציוןח''כ יצחק פינדרוס

כל יהודי ירא שמים קידם בברכה את דבריו האמיצים של ח"כ יצחק פינדרוס מ'יהדות התורה' אודות הצורך להחריב את בית המשפט המכונה 'עליון', ולהקים תחתיו את בית הדין הגדול, שיונהג על-ידי גדולי חכמי ישראל על-פי משפטי התורה המסורים מסיני. היה זה משב רוח מרענן בשיח הציבורי, לשמוע איש ציבור אומר את האמת היהודית ללא מורא וללא משוא פנים. לא עוד תיקונים קוסמטיים בדמות שינוי שיטת בחירת השופטים, הוספת שופטים 'ימניים 'ו'שמרנים' ועוד מהלכים שאינם אלא תלאי על-גבי שיטה רקובה, אלא ערעור מהיסוד של כל המערכת המושחתת והעמדת האמת התורנית על מכונה. רק על כך מגיעות לרב פינדרוס תשואות, ונקוה שאישי ציבור נוספים ילכו בעקבותיו, ולא יהססו לומר את האמת התורנית בנושא קריטי זה, כמו גם בנושאים נוספים.

אך דומני, שעיקר החידוש של הרב פינדרוס אינו בעצם אמירת הדברים, כי אם במשפט שאמר לאחר מכן, כאשר התבקש לחזור בו מדבריו, 'להבהיר' אותם, כאשר אנשי התקשורת המתיוונים מצפים ומייחלים להתקפלות מצדו כמיטב מסורת הטרור ההשקפתי שהם מטילים. ולא רק שלא התקפל, אלא העמיד יסוד, שלדעתי הוא חשוב עוד יותר מעצם הדברים שאמר.

הרב פינדרוס אמר בתשובה לשאלה אודות דבריו, כי כל יהודי מתפלל שלוש פעמים ביום להחרבת בית המשפט העליון באומרו 'השיבה שופטינו כבראשונה' בתפילת שמונה-עשרה. אני רואה במשפט זה אמירה חשובה מאין כמותה מבחינת היחס של הנציגות החרדית לכל מציאותנו כאן בארץ, ואסביר –

הרי אין ספק, שכל יהודי שמתפלל שמונה-עשרה, אכן אומר 'השיבה שופטינו כבראשונה' שלוש פעמים ביום. ואם תשאל כל יהודי ירא שמים למה כוונתו, בוודאי יאמר שהכוונה לסנהדרין היושבים בלשכת הגזית, לגדולי דייני ישראל הדנים על-פי משפט התורה כששכינה שרויה בקרבם. אך כאשר עוברים לדון במה שקורה היום ובצורך להחליף את מערכת המשפט הרקובה, התרגלנו כביכול להעביר סקאלה, לעבור למישור אחר, למישור ריאלי, מעשי, ולדון על-פי אמות המידה המקובלות כיום – עוד שופט שמרן, פחות שופט ליברל, וכן הלאה.

אין קשר, לכאורה, בין המציאות של היום לבין השאיפה הגדולה שאנו מבטאים בתפילה. זה מתבטא הן כאן ביחס למערכת המשפט, והן בתחומים רבים נוספים – ישנה השאיפה לגאולה, לשלמות, לעולם המתוקן, כשעם ישראל יושב על אדמתו לבטח, אויביו נסים לפניו, בית המקדש עומד על מכונו, שכינה שרויה בתוכנו וכל חיינו מתנהלים לאור משפט התורה הנצחי. ולעומת זאת – ישנה המציאות, בה אנו חיים. ואף שגם במציאות הריאלית אנו שואפים שיהיה יותר טוב, שבנט יפול, שתקום ממשלת ימין ותהיה פסקת התגברות, שילחמו בטרור כמו שצריך ושיבטלו את הגזירות הקשות כנגד ציבור היראים – על-אף אותן שאיפות, אין לכאורה קשר בין שאיפות אלו לבין השאיפות הנעלות שעליהן אנו מתפללים בשמונה-עשרה. ישנה הפרדה, כאילו מדובר בשני עולמות שאינם נפגשים – עולם הרוח ועולם המעשה. זוהי הפרדה בין האידיאלי לריאלי, בין הרצוי למצוי, בין 'דת' ל'מדינה'.

אילוסטרציה

הפרדה זו מהווה סכנה רעיונות עצומה לכל הקדוש והיקר. היא הופכת את תורתנו הקדושה ל'דת' חסרת קשר למציאות היום-יומית. במקום שתהיה זו תורת חיים, המנחה אותנו על כל צעד ושעל בעולם המעשה, אנו הופכים אותה למשהו ערטילאי, בלתי-מציאותי, דבר הנמצא מחוץ לתחום בחיי המעשה, בפוליטיקה, בשאיפות היום-יומיות שלנו. וכך קורה, שבעוד כל התפילות שאנו מתפללים בעד פרנסה, בריאות, ילדים וכיוצא בכך – כל אלו הן תפילות ממשיות, אמיתיות, תפילות שאנו באמת מייחלים לקיומן – הרי שהתפילות המתיחסות לכלל האומה, אותן סדרו רבותינו כסדר הגאולה – ועיין במגילה יז: - תפילות אלו הופכות לסוג של טקס, המבטא שאיפה רחוקה ובלתי-ניתנת למימוש. וזוהי סכנה איומה, ההופכת את תורתנו לדבר מנותק מהמציאות, ואת תפילתנו למס-שפתיים, שאיננו מתכוונים אליו באמת.

וכאן טמונה החשיבות האדירה בדברי הרב פינדרוס. הוא לקח את המילים של תפילת שמונה עשרה – 'השיבה שופטינו כבראשונה' – וייחס אותן במפגיע למאבק בחונטה המשפטית. הוא ביטא את העובדה, שאנו שואפים כאן, בחיי המעשה, להחריב את היכל ההתיוונות שנקרא 'בית המשפט העליון', ולכונן תחתיו את משפט התורה. לא בעוד אלף שנה, לא כשהמשיח יבוא, לא כשכוכבי השמים יצאו ממסילתם ותבקע הארץ, אלא כאן ועכשיו – זו מגמתנו, זו שאיפתנו, עבור זה אנחנו שולחים נציגים לכנסת. כמו שזכינו לקיבוץ גלויות באמצעות מסירות נפש ובדרכי הטבע קרא אותו 'נס' שאין לו אח ורע בהיסטוריה האנושית – עם ישראל שב לארצו מכל קצוות תבל בלא כנפי נשרים, אלא על כנפי מטוסים יצירי בשר ודם – כך גם מערכת המשפט תהיה יהודית והסנהדרין יקום וידון על-פי התורה לא מתוך מעשי נסים המנוגדים לטבע שאין לנו כל תפיסה בהם, אלא דווקא מתוך הפעילות שלנו, ואם יש צורך – באמצעות טרקטור, כשכף ה-D9 מבשרת את קיום דברי הנבואה, אותה אנו מבקשים בכל יום בתפילה – 'השיבה שופטינו כבראשונה'.

על מה ולמה: צום גדליה – מדוע צמים?
לקיים את צוואת החזון איש – חשמל כשר בכל רחבי ארצנו
'רוח אחרת' – הציבור החרדי מתחבר לארצו
תורת ה' על כסא הנאשמים • מאמר חשוב ונוגע לכולם
ט"ו באב – עצמיות, פנימיות ויציבות
'סליחה שנצחנו' – מוסר המלחמה התורני מול האיוולת המערבית
טור דעה: מדוע נחרב בית המקדש?
העם היהודי אינו חצוי, הוא הכריע בברור!
המאבק החשוב מכולם – על הגדרת עם ישראל
צו השעה – איחוד יראי ה' להקמת שלטון התורה