יובל שנים לפטירתו של ראש הישיבה הנערץ

היום, י"ט באייר, מציינים יובל לפטירתו של מי שכיהן כראש ישיבת פורת יוסף ורבם של רבים מגדולי חכמי המזרח הגאון חכם עזרא עטייה זצוק"ל, אשר קיבץ וריבץ תורה בעדרים משך עשרות בשנים והיה אב לכל תלמידיו שרבים מבניהם שמשו ומשמשים לדורנו זה כמגדלור רוחני ועיני העדה.

יובל שנים לפטירתו של ראש הישיבה הנערץ

חכם עזרא עטייה נולד בשנת תרמ"ו (1885) ביום ט"ז בשבט בחלאב (ארם צובה) שבסוריה לאביו רבי יצחק ולאימו מרת לאה, שניהם מגזע אראלים ותרשישים בקהילה החלאבית, מצד אביו הוא צאצא של הרב שם טוב עטייה תלמידו של הרב יוסף קארו, מגזע דוד המלך, ומצד אמו הוא צאצא של הרב אליהו שמאע הלוי, מחבר הספר "קרבן אשֶה". חכם עזרא נולד אחר שנים רבות שבהן לא זכתה אמו לבנים. מסופר כי אמו הלכה עד לעיר טדף להתפלל בבית הכנסת של עזרא הסופר. שם נדרה שאם תיפקד ותלד בן, תקרא את שמו עזרא ותקדיש את כולו לתורה.


בשנות ילדותו ונערותו התחנך וינק תורה בעיר חלאב מפי החכם יהודה עסלן (אצלן) עטייה ורבי שאול מטלוב עבאדי, אשר ייעדו אותו לגדולות כבר מהיותו רך בשנים ולימדוהו מסכתות קשות שבש"ס. כאשר הנער היה בגיל 16 שנים עלתה המשפחה לארץ ישראל ועל אף המצב הכלכלי הקשה לא נשלח הנער לעבוד לפרנסת הבית, בשל הבטחת אמו להקדישו לתורה, הרבנים רבי עזרא הררי רפול, רבי שלום הדאיה ורבי אברהם חיים עדס התחייבו לתמוך בו כלכלית בעזרת עשירי הקהילה החלאבית, על מנת שימשיך לדבוק בתורה.


בשנת תרס"ח (1908) נשא לאישה את בוליסה סאלם, בתו של חכם אברהם סאלם, ונולדו להם שבעה ילדים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, חכם עזרא נמלט למצרים מפני חובת הגיוס לצבא העות'מאני. במצרים החלו להתקבץ סביבו תלמידים, ומשרבו עבר ללמד בישיבת 'כתר תורה', שהפכה למרכז לימוד לבעלי בתים רבים שקבעו עיתים לתורה. לימים הקים את ישיבת 'אהבה ואחווה' ועמד בראשה.

 

בשנת תרפ"ב (1922) חכם עזרא עטייה חזר לארץ ישראל, ובשנת תרפ"ג (1923), משהוקמה ישיבת 'פורת יוסף' החל ללמד בה. בשנת תרפ"ה (1925), ראש הישיבה, חכם רפאל שלמה לניאדו נפטר. חכם עזרא עטייה נתמנה לראש הישיבה, תפקיד בו כיהן במסירות במשך 45 שנה, במהלכן העמיד תלמידים הרבה, גדולי עולם, בתוכם מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, חכם יהודה צדקה, חכם בן ציון אבא שאול, חכם מרדכי אליהו, חכם חיים דוד הלוי, חכם דוד שלוש חכם ציון לוי ועוד.


היה מקובל מאד על הרבנים רבי צבי פסח פרנק ומרן החזון איש זי"ע. החזון איש התבטא על חכם עזרא שסברתו כשל אחד מן הראשונים. חכם עזרא הוזמן בשנות ה-ת"ש להיות חבר במועצת גדולי התורה, אך לא הרגיש בנוח בתוך המועצה כיוון שדיברו שם ביידיש, שפה שהוא לא הבין.


בשנת תש"ח (1948), בזמן מלחמת העצמאות, כתבי החכם עזרא עטייה, חידושי תורתו ותשובותיו, שהיו ספונים בישיבת 'פורת יוסף', אבדו בנפול הישיבה בידי הירדנים. רק בשנת תשנ"ט (1996), תלמידו הרב אליהו טופיק ליקט וערך מדברי חכם עזרא עטייה והוציאם לאור בספר 'שערי עזרא'.


חכם עזרא מונה להיות חבר בבית הדין הספרדי, תפקיד אותו מילא עשרים שנה.

חכם עזרא עטייה נפטר במוצאי ל"ג בעומר, י"ט באייר תש"ל (1970) ונטמן בהר המנוחות בירושלים. 


תהא נשמתו צרורה בצרור החיים וימליץ טוב בעדינו אכי"ר.

חכם עזרא עטייה זצוקחכם עזרא בלימוד עם חכמי הישיבה
אלפים במעמד ברכת הכהנים בכותל • גלריה
שמחה ללא גבולות • חג הסוכות • צפו
אדם שלא הניח עירוב תבשילין, מה יאכל? • דף היומי
הכח של הסוכה לרפא כל מחלה • צפו
הרב מיכאל לסרי - שמחה
הרץ בערב שבת וכלי בידו, מה ניתן לדעת עליו? • דף היומי
הרהורי סוכות תשפ"ב; מציאות שונה
צפו: כיצד לברך ולנענע את ארבעת המינים?
ההכנות האחרונות לחג הסוכות • האושפיזין • צפו
היכן מצינו שהחלפת סדר המילים שווה ממון רב? • דף היומי