מנסור עבאס - בשורה אמיתית או אחיזת עיניים?

הציבור היהודי שנחצה בשנים האחרונות לשניים בסוגיית- "כן ביבי- לא ביבי"- מוצא את עצמו מאז הבחירות האחרונות חצוי בסוגיה נוספת שעלתה באחת לסדר היום. מנסור ע...

מנסור עבאס - בשורה אמיתית או אחיזת עיניים? מנסור עבאס

הציבור היהודי שנחצה בשנים האחרונות לשניים בסוגיית- "כן ביבי- לא ביבי"- מוצא את עצמו מאז הבחירות האחרונות חצוי בסוגיה נוספת שעלתה באחת לסדר היום.

מנסור עבאס - האיש שמנסה עם מפלגתו רע"ם לשנות את כל מה שהכרנו על יחסי יהודים ערבים. אלו אומרים שד"ר עבאס הוא מאחז עיניים ואין בינו לחברי המשותפת כל הבדל ביחס למדינת ישראל, ואלו אומרים שמדובר באיש בשורה של ממש שלא היה כאם במשך שנים ועלינו להקשיב לשינוי שמתרחש מתחת לעינינו.

כדי לנסות ולהבין מי זה הפוליטיקאי מנסור עבאס, עלינו להבין מיהו ׳רבו׳ שעליו הוא מתבסס: שיח' עבדאללה נימר דרוויש״. (מבחינת מידת ההשפעה- אם רוצים להבין באמת את אריה דרעי צריכים לדעת מי היה הרב עובדיה יוסף זצ״ל).

בשנה שעברה, ח"כ עבאס נשא נאום היסטורי וחסר תקדים לרגל יום השואה, ובו העיד שהבעת ההזדהות שלו עם ניצולי השואה ובני משפחותיהם נובע מעובדת היותו תלמידו של שיח' עבדאללה נימר דרוויש: "כערבי-פלסטיני וכמוסלמי דתי, שהתחנך על מורשתו של שיח' עבדאללה נמר דרויש, עליו השלום, מייסד התנועה האסלאמית בישראל, יש בי אמפתיה לכאבם וסבלם לאורך השנים של ניצולי השואה ומשפחותיהם של הנספים. אני עומד כאן ומביע סולידריות עׅם העַם היהודי – כאן ובעולם – העם שנבחר על-ידי הנאצים כמטרה להשמדה המונית ורצח עם.... הכחשת השואה היא ...היא כישלון מוסרי... הוא עבירה על יסוד האסלאם של עדות האמת והצדק [...]."

אם כן, מי היה שיח' עבדאללה נימר דרוויש? ולמה זה כל כך חיוני לדעת את סיפורו בימים אלו?

השיח' עבדאללה נימר דרוויש (ה'תש"ח - ה'תשע"ז, כפר קאסם) היה המייסד של התנועה האסלאמית בישראל, ולקראת סוף ימיו, גם מייסד של היוזמה הדתית לשלום. שיח' עבדאללה גדל בבית קומוניסטי בכפר קאסם, ואחרי מלחמת ששת הימים, עבר ללמוד אסלאם בשכם ושם נחשף לעולמם של האחים המוסלמים.

עם חזרתו לכפר קאסם בשנת ה'תשל"ב - הקים את התנועה האסלאמית שפעלה לקדם מהלך של חזרה בתשובה בקרב ערבי ישראל. לאחר מספר שנים, הוא הקים ארגון טרור קטן בשם, "אסרת אלג'האד" (משפחת הג'האד), ובשל כך ישב בכלא במשך שלוש וחצי שנים. אולם, לאחר שחרורו מן הכלא שיח' עבדאללה עבר מהפך, שנבע מתוך התבוננות בעומק האסלאם.

הוא שינה את יחסו למדינת ישראל וקרא לתומכיו הרבים לקבל אותה בתור עובדה מוגמרת, ולפעול אך ורק במסגרת חוקיה ופסל כל שימוש באלימות. השילוב בחברה הישראלית החלה בהשתתפות התנועה האסלאמית בבחירות לרשויות המקומיות ואחר כך, בעקבות הצלחתו, הוא קיבל החלטה היסטורית להשתתפות בבחירות לכנסת בשנת ה'תשנ"ו. החלטה זו הייתה בניגוד גמור לפסיקתו של השיח' יוסוף אל-קרדאווי, הפוסק הבכיר והמשפיע ביותר בעולם המוסלמי (בין היתר על אחים המוסלמים וחמאס), שפסק שאסור להשתתף בבחירות הארציות.

בעקבות החלטה שנויה במחלוקת זו של שיח' עבדאללה, התפלגה התנועה האסלאמית לשניים- הפלג הצפוני בראשות שיח' ראא'ד צאלח, שהלך בעקבות פסיקת שיח' קרדאווי, והפלג הדרומי, שהלך בעקבות שיח' עבדאללה. זאת לא הייתה הפעם היחידה ששיח' עבדאללה העז להביע עצמאות פוליטית ודתית משיח' קרדאווי. שיח' קרדאווי פסק להתיר ואף לשבח מחבלים מתאבדים, ואילו שיח' עבדאללה גינה באופן עקבי פיגועי הטרור מטעם חמאס, ואף כתב ספר מאוד שנוי במחלוקת בעולם המוסלמי, שאסר על כך בשנת ה'תשנ"ט.

שיח' עבדאללה, יחד עם עמדותיו, כמו הכרה במדינת ישראל ושמירה על חוקיה, לא נדחק לשוליים של התנועה האסלאמית הפלג הדרומי, אלא, להיפך, הוא היה ונשאר עד היום מייסד התנועה, ומוכר כמנהיג הרוחני והחוזה הגדול שלה. (עובדה שבכל משרד של התנועה האסלאמית הפלג הדרומי תלוי על הקיר תמונה של שיח' עבדאללה וסיפורו).

בשנת ה'תשס"ז שיח' עבדאללה הקים את ה'יוזמה הדתית לשלום' יחד עם ח"כ דאז, הרב מיכאל מלכיאור, באמירה שאם באמת רוצים לקדם שלום אמת, שלום חם, חייבים לערב ולא להחרים את מנהיגי הדת המשפיעים ביותר (גם אם הם נחשבים כ'קיצונים').

במהלך השנים, השניים פעלו כ'מתווכים פנימיים' (בניגוד למתווכים חיצוניים כמו שר חוץ אמריקאי) וחיברו ושידכו בין רבנים, למשל, הרב דוד לאו, הרב יעקב אריאל, הרב רצון ערוסי, הרב אבי גיסר, הרב פרופ' שטיינברג ועוד, עם שיח'ים מהתנועה האסלאמית הדרומית ומהעולם המוסלמי בכלל. הם גם פעלו ביחד לנהל משברים בעת הצורך, למשל ברגיעת המהומות בעכו בשנת ה'תשס"ח, או בחיבור רבנים ושיח'ים אחרי רצח משפחת דוואבשה בשנת ה'תשע"ה.

השיח' עבדאללה, בשנת ה'תשס"ז, גם היה המנהיג המוסלמי הראשון שדיבר בפומבי על החשיבות של הכרה בשואה, כשהוא נשא נאום יוצא דופן בפורום הגלובלי נגד אנטישמיות מטעם משרד החוץ הישראלי. נכון, שיח' עבדאללה והפלג הדרומי של התנועה האסלמית, הם ממש לא ציונים, ובוודאי לא ציונים דתיים. שיח' עבדאללה, עד סוף ימיו, נשאר נאמן ומחובר לחלוטין לאחיו הפלסטינים והמוסלמים בארץ ובעולם בכלל, אבל בדיוק בגלל זה הוא הצליח להיות מתווך או מגשר מוצלח בין העמים והדתות.

מנסור עבאס רואה את עצמו היום כממשיך דרכו של 'רבו', שיח' עבדאללה, ובמהלך השנים האחרונות גם הוא עבר שינויים ונהיה מעורב יותר ביוזמה הדתית לשלום. וכך הוא העיד על עצמו בראיון בערוץ 20 עם בועז גולן ואראל סג"ל, "אני שותף ליוזמה שקוראים לה היוזמה הדתית לשלום שבאה להגיד שיש אלמנטים בדת, אם מבינים את הדת נכונה, שיכולים לקדם ולפתור סכסוכים בין לאומים שונים. יש מעמד לאומי, יש מעמד דתי ויש מעמד הומני ערכי. אם נחבר אותם ביחד אני חושב שנוכל לצאת לדרך טובה.... אני מסתכל על עצמי עכשיו ואומר שאנחנו כן מצד אחד ערבים פלסטינים אבל אנחנו אזרחי מדינת ישראל. אנחנו יכולים להיות מתווכים יותר יעילים ויותר טובים מהאמריקאים. אני חושב שהתפקיד שלנו כן להיות גשר ולקרב בין שני העמים."

השאלה המהותית כיום היא האם מנסור עבאס והפלג הדרומי של התנועה האסלאמית שייסד שיח' עבדאללה, יכולים להוות שותף בשיח הפוליטי ובפתרון בעיות אקוטיות עבור החברה הערבית ואולי אף לתפקד כסוג של 'מתווך פנימי דתי' בין מדינת ישראל ועולם המוסלמי למען קידום שלום דתי. בכל מקרה- חשוב ללמוד מעט על מורו הרוחני כשימים יגידו אם סיפורו של "התלמיד" מנסור עבאס יתפרש ברוח סיפורו של 'רבו' שיח' עבדאללה.

ד"ר נסיה רובינשטין-שמר הינה חוקרת משפט מסלמי ויחסים בין יהודים למוסלמים וכתבה ספר על' יחסו של השיח' יוסוף אל-קרדאווי ליהדות, ציונות ומדינת ישראל

טור דעה: לאן לברוח מהסכנה?
מחיר למתמגן - תוכנית חירום לאומית
הזוועה שלא תישכח. התקווה שלא תיגדע / מיכאל זורגר
הרהורים בעקבות אסון מירון
הרהורים על אסון מירון: הסוד הגדול
הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית והאחים המוסלמים - היינו הך?
צה"ל: אותות הוקרה בשווי 10 מיליון שקלים
עתירה לבג"ץ: "נתניהו עושה הכל להימלט מאימת הדין"
יום העצמאות: ממה אנו עצמאים?
האם מותר לעמוד בצפירה?