הילולת צדיקים: ה"חוזה מלובלין"

רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, המכונה החוזה מלובלין היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, ומחשובי האדמו"רים בפולין בדור השלישי של החסידות. נודע כבעל ראיה רוחנית, ועל כן נקרא "החוזה"

הילולת צדיקים: ה"חוזה מלובלין" ציון החוזה מלובלין

תולדות חייו:
הרב הורוויץ נולד ביוזפוב (אנ'), למשפחה מיוחסת: אביו הרב אברהם אליעזר היה אב בית-הדין המקומי, ואמו הייתה בתו של רבי יעקב קופל מהעיר לוקאוו. הוא גדל בטרנוגרוד ולמד מפי הרב משה צבי מייזלס בז'ולקיב. אז נעשה תלמידו של רבי שמעלקה מניקלשבורג ועבר לישיבתו בשיניאווה.

בהמשך שהה גם בחצר המגיד ממעזריטש, והיו לו קשרים אף עם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. עם פטירת המגיד ב-1772 חזר אל רבי שמעלקא ושהה עמו עד פטירתו ב-1778. אז נעשה תלמידו הקרוב של רבי אלימלך מליז'נסק.

בסביבות 1780, עבר ללנצוט ונשא את הרבנית תהלה שפרינצא בת רבי צבי הירש. הנהיג בעיר עדת חסידים. צעד זה נעשה כשרבו עוד היה בחיים: לפי עדויות שונות, הלך רבי אלימלך ונעשה מסוגר ופרוש מן הציבור, ועוד קודם העדיף להפקיד את המגע היום-יומי עם הקהל בידי תלמידו הצעיר יחסית, שהקים חצר משלו בברכתו. עם מות אשתו שפרינצא נשא לאישה את בילה מימעלס.

לאחר פטירת רבי אלימלך נעשה לבכיר מנהיגי החסידות בגליציה ופולין, עמדה בה החזיק עד מותו שלושים שנה אחר כך. הוא מיקד את תורתו – שהדגישה את מחויבות הצדיק לסייע לחסידיו במישור החומרי והיום-יומי – בשכבות הנמוכות, אך ייחס חשיבות גדולה לתלמידי החכמים שהסתופפו בצלו; הידועים מביניהם היו רבי יעקב יצחק מפשיסחה (היהודי הקדוש), רבי ישראל יצחק קאליש ורבי שמחה בונים מפשיסחה. אלה הובאו על ידי תלמידו רבי דוד בידרמן מלעלוב.

ה'חוזה מלובלין' עזב את לאנצוט וחצרו נדדה לרוזבדוב, וייניאבה ולבסוף לצ'כוב הסמוכה ללובלין, ממנה התכוון לבסס את השפעתו בתוך העיר הגדולה עצמה, שהיו בה מתנגדים רבים לדרך החסידות.

ב-1794 הקים בית מדרש בלובלין, ברחוב הראשי מול הטירה, שהיה יכול להכיל 180 איש, ונתקל בקשיים רבים שהערימו עליו ראשי הקהל. ב-1803 הגיע לבסוף לפשרה עמם, והמוסד הוכר רשמית: הפרנסים הצהירו כי ניתן לקיים תפילות בנוסח האר"י, וכי המניין לא יסבול עוד הצקות מהם ומהדורות הבאים.

ה'אוהל' מעל ציון החוזה מלובלין

הסיבה שניתנה לכך בפנקס הקהילה היא קריסת קיר בבית-המדרש הישן, שהצריכה מבני תפילה אחרים בדחיפות.

בראשית המאה ה-19, הפך את לובלין למוקד חסידות חשוב, יחד עם רבי ישראל הופשטין, המגיד מקוז'ניץ, קיבל על עצמו תקופה ארוכה ללכת עם כיסוי סביב עיניו כדי להישמר ממראות אסורים, ונודע אחר כך כבעל ראיה רוחנית, ועל כן נקרא "החוזה". ויכל לראות ״מסוף העולם ועד סופו״.

ה'חוזה מלובלין' סמך אדמו"רים וראשי שושלות חסידיות אחרות ברחבי פולין כולה, ופעל להפצת החסידות בפולין. בנוסף, עסק בלימוד תלמידים רבים, אשר חלק נכבד מהם היו לרבני ערים בפולין.

משפחתו
ל'חוזה' נולדו ארבעה בנים ובת, כולם מזוגתו השנייה, הרבנית שפרינצא: רבי ישראל, ששימש מעט באדמו"רות; רבי יוסף מטורטשין; רבי אברהם, שנפטר בחיי אביו בט' בתשרי ה'תק"ע; בנו רבי צבי ובתו מרת שרה צירל, נישאה לרבי שמואל מקוריץ.

שיטתו:
הדגיש את החשיבות של ההתקשרות לצדיקים, גף אצל היהודים הפשוטים ומעלת עבודתם את ה'.

חתימת כתב קודשו של החוזה
השטייגען שלנו תלוי בנו! • קמפיין חדש של משרד הבריאות • צפו
דאגה: האדמו"ר מפיטסבורג פונה לבית החולים כשהוא סובל מקשיי נשימה
תפילות ותחנונים: הדיין הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג פונה במצב קשה לבית החולים
מיוחד ועילאי ומעורר געגועים • צפו באדמו"ר זורק תפוחים
אפליית בתי הכנסת: הממשלה אישרה את השוואת ההגבלות בבתי הכנסת ובמסעדות
לְהַאי שׁוּפְרָא דְּבָלֵי בְּעַפְרָא: האדמו"ר מסדיגורא בבואו לנחם את מרן הגר"ע
פרשת שבוע: רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה - צפו
צפו במסר של חיזקי לתקופה: "אהבת חינם" ומדוע יצא להלווית האדמו"ר מסאדיגורה
ממתק לשבת פרשת ראה תש"פ עם הרב נחמיה וילהלם
ליל שישי עם הרב גלזר: הכנה לפרשת ראה