"אוי למי שאינו מכיר בחסרונותיו, אבל אוי ואבוי למי שאינו מכיר במעלותיו"

נאמין בהם, בילדינו? נאמין בילדים וטיפ-טיפה סבלנות! - הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

"אוי למי שאינו מכיר בחסרונותיו, אבל אוי ואבוי למי שאינו מכיר במעלותיו" הרב גנוט עם מרן הגר

"אתם בטוחים שהוא מקשיב כל השיעור?", שאל אותי פעם אבא נדהם, לאחר שהחמאתי לו ממושכות על תפקודו של בנו, השתתפותו הערנית בשיעורים, שאלותיו ותירוציו המוצלחים מאד והקשבתו הנפלאה.

"ולמה שלא יקשיב? הוא אוהב ללמוד, הלימוד העיוני מדבר אליו. הוא שמח בלימוד, יש לו הבנה חדה ועמוקה והוא ממש מצוין!!"

"והוא לא מפריע בשיעורים?"

"אולי מילה פה מילה שם. הוא בסך הכל בחור בישיבה קטנה וקשה לו, כמו לכולם, לשתוק כמו דג בכמעט שעתיים שיעור עיון. אבל כשאני מסמן לו בעיניים, הוא משתתק מיד וממשיך להקשיב, להשתתף, לשמוח על כל דבר חידוש, להעיר הערות נבונות ולהבין. פשוט תענוג".

"באמת? והוא ממש מקשיב כל הזמן? אתם בטוחים?"

"בהחלט".

"הוא יודע לקרוא גמרא כמו שצריך? לא נראה לי"

"הוא קורא גמרא ורש"י ותוספות מצוין, ומבין מצוין את כל הראשונים והאחרונים המוזכרים בשיעור, ויש לו הבחנה דקה, כמו למדן אמיתי. אני מתענג ממנו כבר חצי שנה, יום יום"...
"בטוח?"....

כן, אני בטוח, אבא יקר. הבן שלך הוא אוצר נהדר שכל ר"מ היה מתברך בו. אבל אם אבא שלו כל כך לא בטוח בו, כל כך חושש שהוא לא מקשיב, לא יודע ולא מבין, והוא גם משדר לו את זה בקביעות, אזי יתכן מאד שהוא באמת יפסיק להקשיב, לשאול, לתרץ ולדעת....


מסופר על ילד נכרי בשם תומאס, שהיה יתום מאב, ששב באחד הימים לביתו ובידו מכתב לאמו מהנהלת בית הספר. תומאס הצעיר, שלא ידע עדיין לקרוא כדבעי, ביקש מאמו שתקריא לו את המכתב. התיישבה אמו לקרוא לו את המכתב והקריאה לו:
"לאמא של תומאס. בנך תומאס חכם וגאון, הרבה יותר ממה שבית ספרנו יכול להציע לכישוריו הברוכים. לאור זאת, הוא אינו מתאים ללמוד בבית ספרנו. עליכם למצוא לו מסגרת מתאימה אחרת, כיאה וכיאות לכשרונותיו הנפלאים. באיחולי הצלחה. הנהלת בית הספר".
סיפר תומאס, שלימים נודע כתומאס אדיסון, ממציא הטלגרף, נורת החשמל וש-1093 פטנטים רשומים על שמו, ש"מכח מכתב מלא מחמאות זה, והתרגשותה של אמי בקוראה את המכתב, יחד עם מורה פרטי ששכרה לי בעקבותיו – היה לי כל חיי דחף עצום להתקדם עוד ועוד, למרות כל מגבלותי, כי הלא אני "חכם וגאון"…
לאחר שבגר, נפטרה אמו. אז מצא תומאס מוחבא היטב את מכתבו המקורי של ביה"ס בו למד, והחל לקרוא בו בשקיקה, כי הלא זה המנוע של חייו. לתדהמתו גילה שבמכתב היה כתוב דבר אחר לגמרי, ואמו שינתה את המכתב. אמנם רק בשתי מילים, אבל הן היו כל משמעותו…
וכך במקום לקרוא כנוסח המקורי: "בנך תומאס טיפש וחוצפן, ולא מתאים ללמוד בבית ספרנו", קראה האם המסורה והדגישה: "בנך תומאס חכם וגאון". בשינוי אמיץ זה הצילה את חיי בנה, ואת כל המצאותיו לדורות…


חודש שלם של אלול עבדנו על עצמנו, אגרנו שעות של תורה ומצוות וחישבנו חשבונות נפשנו. בראש השנה המלכנו את מלכנו אלוקינו יתברך עלינו ופישפשנו במעשינו בעשרת ימי תשובה. שבנו בתשובה שלמה ביום הכיפורים והקב"ה טיהר אותנו מכל חטאינו. אצנו רצנו מחיל אל חיל ובחג הסוכות ישבנו בצילא דמהימנותא, שמחים ומאושרים שהקב"ה פורש עלינו את כנפיו. שמחנו ורקדנו עם ספר התורה והבטחנו לעצמנו שלא ימוש ספר התורה הזה מפינו ומפי זרעינו עד עולם. עם כל המטען הרוחני הנעלה הזה אנו נכנסים אל חודשי החורף הארוכים, מתחילים שוב מבראשית, במסלול חדש ובלתי פוסק של קיום תורה ומצוות, כבניו וכעבדיו של נותן התורה ברוך הוא.
כדי לסיים את החורף הבעל"ט, שלעת עתה, כך מסתמן, יהיה גדוש בסגרים ובידודים, מסכות והנחיות לריחוק חברתי, בוקה ומבולקה, נפתח אותו, כבר בראשיתו, עם תחושות של אימון בעצמנו ובילדינו.
"אוי למי שאינו מכיר בחסרונותיו", היה שב ושונה, כופל ומשלש, המשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה זצוק"ל, בשם 'האלטער', כך בלשונו, בשיחותיו הקבועות שנמסרו ב'קול תורה' בכל מוצאי שבת- "אבל אוי ואבוי למי שאינו מכיר במעלותיו".
סח לי אחד מהמשגיחים היותר מפורסמים: "ישנם בחורים המתבקשים לדבר בשמחת אירוסין של חברם לשיעור. הם יודעים שמצפים מהם לדבר בשבח החתן, והם ממציאים סיפורים, מגזימים ומדברים כאילו על בחור אחר, כי הרי זו חובתם, לשבח את החתן, הלא כן?!"...
"ובכל פעם שאני נתקל במקרה כזה", אמר לי המשגיח שליט"א, "אני חושב לעצמי: איזה חוסר פירגון יש להם!! הרי לכל בחור ישנם מעלות המיוחדות רק לו, צריך רק לחפש אותם מעט ואז הם יתגלו באור יקרות. אז במקום סתם להתעצל ו'לנפח', להגזים או לספר בדותות, פשוט תפקחו את העיניים ותדברו על מעלותיו האמיתיות של החתן דנן!".....
יש לכל אחד ואחד מאיתנו, בני אברהם יצחק ויעקב, מעלות רבות ונכבדות. כל אחד עם מעלותיו, כשרונותיו, אופיו ומזגו שלו. בכוחו של כל יחיד ויחיד להתחיל את 'זמן החורף' הבעל"ט, בכל צורה שתיפתח, במחנים או במבצרים, בקפסולות או בקוי טלפון, עם שפע כישורים ומעלות, רצון עז ואומץ נפשי.
--- הבט נא הבט בבניך ובבנותיך. ראה את מעלותיהם, כוחותיהם המיוחדים והמותאמים רק להם מידי הבורא יתברך. אין צורך לשקר את עצמך כדי למצוא את מעלותיהם. האוצר נמצא בלבבם, לא אי שם מתחת לגשר. צריך רק לפקוח עיניים ולהביט בהם במשקפים וורודות, חומלות ואוהבות. אלא מאי? לעיתים צריך להעצים את כוחותיהם, לזרוע, לגזום מעט, לדשן במחמאות, להסיר סנסן סורר ולגלות את השושנה המופלאה שמתחת לגבעול וקוציו. אנו רוצים חורף טוב ומועיל לילדינו? נרפד אותם במחמאות אמיתיות. נכיר בייחודיות שלהם ונמריץ אותם, באהבה גדולה, לקראת חורף לא פשוט. עלה נעלה כי יכול נוכל.

@@@@

בתחילת הקורונה ציפינו שהכל יסתיים במהירות. בגל השני- הבנו שהמכה אינה מאחורינו כל כך מהר. כעת, כששלשה- רגלים בצל הקורונה כבר מאחורינו, אנחנו נכנסים לשגרה לא קלה.

איש איננו יודע עד מה. דבר אחד ברור ובטוח, נצטרך הרבה מאגרים של סבלנות.

"כמה סבלנות צריכים בחינוך הילדים! תקצר היריעה מהכיל את פרטי ההנהגה עמהם שבהם זקוקים לסבלנות. עם צעקות וסטירות לחי לא "מחנכים"! נתלמד איפוא בסבלנות עם בני הבית, נקבע לעצמנו שעה קבועה שבה נתאזר ביותר בסבלנות ותהא זו שעה שבה עלולים דווקא להתעצבן, כגון בבוקר שהילדים צריכים לצאת למקום לימודם, או בערב שהם צריכים לשכב לישון, אז ישמור על קור רוחו ומנוחת נפשו. נתרגל בזה עד שייקבע בליבנו ציור ברור מהנהגה עקבית של סבלנות בלב שלם. אחר כך נעביר את הזמן הקבוע הזה לזמן חולשה אחר בבית, עד שנתלמד גם בזה, וכל זאת לתקופה ממושכת, עד כדי התלמדות יסודית במידת הסבלנות". (הגר"ש וולבה זצוק"ל, עלי שור).

א גיזונטער וינטער.

חורף בריא, בגוף ובנפש, לכולנו!!

חצי שנה לקורונה - פנינו לאן:
מדוע הורה מרן הגר"ח קנייבסקי לפתוח תלמודי תורה וישיבות קטנות?
ח"כ מרגי בראיון: "גדולי ישראל האשכנזים החליטו מה שהחליטו; היה כשל כלשהו"
משתולל נגיף הסתה נגד עולם התורה - שיכול להוביל לרצח // טור דעה
ח"כ ברוכי על חתונת הדמים: אף תיעוד שקיבלתי לא זעזע אותי כמו סיור במחלקת קורונה
מושחתים נמאסתם! ממשלת חירום או משטרת שיסוי?
הסיכוי להידבק בקורונה רחוק כמו הסיכוי לזכות בלוטו?
הכאוס שלא נגמר! איך עבר עליכם החג?
"תחרותיות הכתבים והפוליטיקאים לתשואות הנגד-חרדים"
נוסחת הקורונה - גידול מעריכי (אקספוננציאלי) ומקדם ההדבקה