ההסתננויות של שב"חים הולכות וגוברות, הענישה דווקא מצטמצמת

פרצות גם במערכת אכיפת החוק • עו"ד מומחה לדיני עבודה: "המדינה מעדיפה לגרש שוהים בלתי חוקיים בלי למצות איתם את הדין, גדר ההפרדה פרוצה – היא דלת מסתובבת"

ההסתננויות של שב"חים הולכות וגוברות, הענישה דווקא מצטמצמת גבול, אילוטסרציה

החוק הרלוונטי המתייחס לכניסה לארץ שתקף לעובדים לא חוקיים ולפליטים הוא חוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952. אלא שחוק זה אינו חל באזורי יהודה ושומרון, ועל כן פלשתינים תושבי איו"ש שנכנסו לשטח מדינת ישראל ללא היתר, מועמדים לדין בעבירה של "הפרת הוראה בדבר סגירת שטח", לפי הוראות ביטחון (נוסח משולב), התש"ע 2009.

החוק מתייחס הן לשוהים עצמם, הן למלינים והן למסיעים ולמעסיקים, וקובע עם בית המשפט העליון את הענישה על כניסה לא חוקית לארץ. על שוהה בלתי חוקי, מאפשר החוק להטיל עד 2,000 שקלים קנס ושנת מאסר. אלא שפסיקת בית המשפט העליון מ-2014 קבעה את מדיניות הענישה כך שלא תחרוג מחמישה חודשי מאסר בפועל בכל מקרה. גם כאן מדובר במקרים נדירים, כפי שיוסבר בהמשך.

"יש תת-אכיפה שהיא מדיניות מסודרת של הרשויות בנושא אכיפת החוק על השוהים הבלתי חוקיים. מדיניות התביעה הרשמית היא לא להעמיד לדין שב"ח אלא בתפיסה השלישית שלו", מסביר עו"ד אריה ארבוס, שותף במשרד ארבוס, קדם, צור, העוסק בדיני עבודה.

לדבריו, "למדינה אין עניין להחזיק שוהה בלתי חוקי במאסר, וההעדפה היא לגרש אותם בלי למצות איתם את הדין. משום שגדר ההפרדה פרוצה, מדובר למעשה בדלת מסתובבת. בית המשפט העליון גם קבע שקנסות יוטלו על שב"חים רק במקרים חריגים, ורק על הצד הנמוך ביותר, בשל ההתחשבות במצבם הכלכלי של מבריחי הגבול. אולם ההיגיון מורה הפוך לגמרי - הדרך היעילה לטפל בעבירות אלו, שמניען העיקרי הוא כלכלי, היא באמצעות קנסות גבוהים".

מה קורה כאשר מדובר באדם בעל עבר פלילי או ביטחוני?

"במקרים כאלה המערכת מתייחסת אליו באופן שונה ומנסה למצות איתו את הדין כבר בתפיסה הראשונה. אך גם במקרה כזה, 'מתחם הענישה' חייב לעמוד ברף של מקסימום חמישה חודשי מאסר, כולל על דרך של מאסר על תנאי על פי פסיקת בית המשפט העליון.

"יש כאן כשל שמזין את עצמו. אחד השיקולים להקלה הוא משום שמדובר בעבירה נפוצה. בדרך כלל העובדה שעבירה מסוימת היא נפוצה, מה שמכונה 'מכת מדינה', היא שיקול להחמיר בענישה ולא להקל בה".

אלא שבנוגע למעסיקים ולמסיעים, החוק נוקשה הרבה יותר. כאשר מדובר במלינים, במסיעים או במעסיקים של שוהים בלתי חוקיים, שנתפסו בשעת מעשה, הם עשויים להיקנס עד 75 אלף שקלים ולהיכלא עד שנתיים בכלא. בדרך כלל מדובר בעבירות משולבות - המעסיק הוא גם המלין ולעיתים גם המסיע. יש עבירות החמרה שיכולות להביא את עונש המאסר עד לארבע שנים ואת הקנס למאות אלפי שקלים.

כך לדוגמה, אם מדובר בכלי רכב שבוצע בו שינוי מבני על מנת להסתיר את השוהים הבלתי חוקיים ולהכניסם כך לארץ, אם נמצאו בכלי הרכב יותר משלושה שוהים בלתי חוקיים, אם המעסיק הוא תאגיד.

לרשויות החוק יש אפשרות להוציא גם צווים מנהליים ושיפוטיים לסגירת העסק, כך שאם בעל מסעדה נתפס מעסיק שוהים בלתי חוקיים, אפשר לסגור את המסעדה לתקופה של חודשים - נוסף על מתן קנסות וניהול ההליך הפלילי.

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם ביוני 2019 נכתב כי בכל יום נכנסים לישראל אלפי שוהים בלתי חוקיים מיו"ש ומעוטף ירושלים לצורכי עבודה. בדו"ח צוין כי כבר ממארס 2002 התייחס הקבינט הביטחוני לקשר שבין כניסה לא מבוקרת של שוהים בלתי חוקיים לטרור. מערכת הביטחון אינה מנפקת אישורי כניסה למי שנגוע בטרור או למי שחשוד בפעילות זו, ועל כן כניסה לא מבוקרת כזו מאפשרת לאנשים בעלי פוטנציאל גבוה לפעילות טרור או לפעילות פלילית להיכנס לצורכי עבודה כביכול, אך גם לבצע פיגועים "על הדרך" או באופן מתוכנן, כפי שאירע בגל הטרור האחרון.

הליקויים לא מתוקנים

מבקר המדינה ציין כבר ב-2009, ולאחר מכן בדו"ח נוסף ב-2011 ובדו"ח ביקורת ב-2017, את הפרצות הרבות הקיימות במכשול, שהופכות אותו למעשה ללא אפקטיבי. בדו"חות הביקורת נמצא כי חלק הארי של הליקויים כלל לא תוקן.

בעקבות גל הטרור האחרון, מסתמנת הבנה בממשלה כי יש צורך בשינוי מדיניות על מנת לשלוט על הנכנסים לארץ מיו"ש כדי למתן פיגועים. ביום שישי האחרון הנחה שר המשפטים גדעון סער להכין בדחיפות תזכיר חוק להחרפת הצעדים והענישה בתופעת השב"חים.

מעצר השב''חים בבני ברק לאחר גניבות

בצעדים המוצעים בחוק: החמרת הענישה למסיעים, למלינים ולמעסיקי שב"חים וקביעת קנסות מינימום. תזכיר החוק המסתמן יכלול, בין השאר, החמרת הענישה למעסיקים, למלינים ולמסיעים של השב"חים משנתיים מאסר לארבע שנים. אם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות (הסעת כמה שב"חים, למשל), תוחמר הענישה ל-6-7 שנות מאסר; קנסות מינימום בגין הסעת שב"חים שלא כדין - הייתה הוראת שעה, שפקעה לפני שנתיים, על קנסות בסך 10,000 שקלים מינימום, וכעת יש כוונה לחדש אותה לפחות בסכום הזה, או יותר; תפיסה וחילוט של כלי רכב ששימשו להסעת שב"חים - יש הוראה שמאפשרת לחלט רכבים החל מהתפיסה השנייה, אך היא לא בוצעה בפועל לנוכח קשיים משפטיים. כעת הכוונה היא לאפשר תפיסה וחילוט כלי רכב כבר מהתפיסה הראשונה ולפשט את החוק על מנת להתיר קשיים משפטיים; כמו כן, סוכם לבחון הכללת צעדים מנהליים בתזכיר כגון שלילת רישיון הנהיגה ושלילת רישיון עסק.

נתונים שמתפרסמים כאן לראשונה מצביעים על מגמת ירידה ברורה באכיפת החוק במשך השנים. הנתונים נחשפים לאחר שארגון לביא פנה מכוח חוק חופש המידע לצה"ל, למשטרה ולשירות בתי הסוהר.

המגמה המטרידה

מהנתונים שסופקו על ידי צה"ל עולה כי בשנת 2018 הוגשו בתביעה הצבאית 877 כתבי אישום על כניסה לא חוקית לארץ - מרביתם, 824, הסתיימו בהרשעה. 824 הסתיימו בקנס כספי, 818 במאסר על תנאי ו-637 במאסר בפועל. אלא שרק ב-24 מהם נקבע עונש מאסר של יותר מארבעה חודשים.

בשנת 2019 הוגשו בתביעה הצבאית 705 כתבי אישום על כניסה לא חוקית לארץ, ומתוכם 652 הסתיימו בהרשעה. 638 הסתיימו בקנס כספי, 635 במאסר על תנאי ו-562 במאסר בפועל - רק ב-14 מהמקרים הוטל עונש מאסר של יותר מארבעה חודשים.

בשנת 2020 הוגשו בתביעה הצבאית 519 כתבי אישום על כניסה לא חוקית לארץ, ומתוכם 435 הסתיימו בהרשעה. 424 הסתיימו בקנס כספי, 433 במאסר על תנאי ו-347 במאסר בפועל - רק בשבעה מהמקרים עונש המאסר היה יותר מארבעה חודשים.

מהנתונים שסופקו על ידי שב"ס מצטיירת מגמה דומה: בשנת 2018 ריצו 3,258 אסירים עונש מאסר בשל עבירה של שהייה בלתי חוקית, ב-2019 ירד מספר האסירים ל-2,858 ואילו בשנת 2020 עמד מספר האסירים על 2,070 בלבד.

מהנתונים שסופקו על ידי המשטרה עולה מגמה מעט שונה, אם כי הנתונים מתייחסים גם לעובדים לא חוקיים ולמסתננים: בשנת 2018 נפתחו 15,329 תיקים על ידי המשטרה, אך מתוכם הועברו להגשת כתבי אישום בידי המשטרה או הפרקליטות רק 449. בשנת 2019 נפתחו 14,449 תיקים במשטרה ומתוכם הועברו להגשת כתבי אישום 946, ואילו בשנת 2020 נפתחו 15,180 תיקים ו-1,696 מהם הועברו לכתבי אישום.

כאשר מפלחים את העבירות, עולה כי מרביתן עוסקות בכניסה לא חוקית של השוהים עצמם וחלק קטן בלבד מהן עוסק במסיעים, במלינים ובמעסיקים. כך למשל, בשנת 2018 עמד מספר התיקים שעסקו במעסיקים, במלינים ובמסיעים על 1,075, ואילו 14,254 תיקים עסקו בכניסה הלא חוקית של השוהים עצמם.

בשנת 2019, מספר התיקים שעסקו במעסיקים, במלינים ובמסיעים עמד על 1,000, ואילו 13,441 עסקו בכניסה הלא חוקית של השוהים עצמם. בשנת 2020 עסקו 778 מהתיקים במעסיקים, במלינים ובמסיעים, ואילו 14,402 עסקו בכניסה הלא חוקית של השוהים.

"הצהרות חסרות משמעות"

יו"ר ארגון לביא, עו"ד אביחי בוארון: "למרות התגברות ההסתננות של שוהים בלתי חוקיים בישראל, משטרת ישראל ורשויות אכיפה נוספות בוחרות בעצימת עיניים כאסטרטגיה. מלבד הנזק הכלכלי העצום, מדובר בהפקרת ביטחונם של אזרחי ישראל.

"אנו מצפים שעתה, כאשר הוכחו הנזק הביטחוני ומעורבותם הגבוהה של השב"חים בפיגועים האחרונים, ישנו רשויות האכיפה ובפרט משטרת ישראל את האסטרטגיה ואת תפיסת ההכלה הרופסת. השינוי צריך לבוא לידי ביטוי בנתונים מדידים של מעצרים, מאסרים, דו"חות וענישה חמורה - ולא בהצהרות חסרות משמעות".

תלונה במשטרה: ארגון שמאל מסתיר את אופי השימוש בכספי ממשלות זרות
אמש: פיגוע ירי בקבר יוסף
אמש: פלסטיני גנב רכב ופצע 4 שוטרים
הלילה: נעצרו 13 מבוקשים ברחבי יהודה ושומרון
ירושלים: מחבל ניסה לדקור שוטר ונמלט להר הבית
תחת מתקפת אש כבדה: נעצרו 17 מבוקשים
ביידן לא מחכה: לפיד רמז שיקשיח עמדות מול איראן
עצוב: פעוטה נחנקה ונפטרה בשכונה החרדית
סיכום חדשות השבת: איראן הודיעה על חידוש שיחות הגרעין
ריססה גרפיטי על בית כנסת ונעצרה