"חזרנו 30 שנה אחורה": מסכמים שלוש שנים לסגירת שדה דב

נתב"ג לא מהווה חלופה ראויה, ותושבי אילת מתוסכלים: "זו מכת מוות לעיר, אנחנו מנותקים"• העירייה: "קיבלו החלטות חסרות רגש"

"חזרנו 30 שנה אחורה": מסכמים שלוש שנים לסגירת שדה דב אילוסטרציה

מרצים הפסיקו ללמד, רופאים מומחים מסרבים להגיע לעיר, ותושבים מוותרים על טיפולים רפואיים. שלוש שנים אחרי סגירת שדה דב - אילת עדיין מלקקת את הפצעים. ככה זה כשרק נמל תעופה אחד מקיים טיסות פנים־ארציות בין תל אביב לעיר הדרומית. כך פורסם ב'ישראל היום'.

"כתושב אילת ואזרח מדינת ישראל - אני מתבייש", אומר מתן בארי, יליד העיר המכהן כסגן ראש עיריית אילת. "החלטות קרות וחסרות רגש התקבלו על ידי נבחרי ציבור במדינה, שהחליטו שערכים של קרקעות יותר יקרים מחיי אדם, מבריאות ומרווחה. לעבור פעם בשבוע ליד שדה דב ולראות שאין בנייה ושום דבר לא קורה שם, זה מתסכל.

"תושבי אילת צריכים לעלות לשמחות, לטיפולים, לסידורים, לביקורי משפחה, לחופשה, וצריכים לעבור את תלאות נתב"ג", הוא מוסיף. "ברוב המקרים הזמן שלוקח להגיע ולצאת מהשדה הוא ארוך יותר, והעלויות הכרוכות בכך יקרות יותר מהטיסה עצמה. האופציה השנייה להגעה לאילת בדמות כביש 90 היא מסוכנת. זה כביש דמים ורולטה. המדינה צריכה להיענות לבקשת ראש עיריית ת"א רון חולדאי, ולהקים שדה תעופה קטן למטרופולין הגדול כפי שקיים בכל העולם, ולאפשר לחברות זרות לטוס לשדה התעופה החדש רמון־אילת".

רבקה זלדיס, מנהלת מרחב אילת באוניברסיטה הפתוחה, מספרת שמאז סגירת שדה דב והמעבר לנתב"ג כל נסיעה מתארכת ויקרה בהרבה. היא וחבריה לעיתים קרובות מעדיפים לנסוע ברכב. לדבריה, באוניברסיטה הפתוחה נאלצו לוותר על כל הקורסים שנערכים בשעות אחר הצהריים כי למנחים אין איך לחזור הביתה. "תמיד היה קשה ויקר להביא לכאן מנחים. כיום זה פשוט בלתי אפשרי. המעבר לנתב"ג החזיר את אילת 30 שנה אחורה, והוא מגביל ומצמצם כל תחום - מעסקים ועד השכלה גבוהה".

"בזבוז זמן משווע"

טליה דולב, תושבת העיר, מגיעה לישיבות ולימי עיון במרכז. לדבריה, יום עבודה שמתחיל בתשע בבוקר לא אפשרי עבורה כי הטיסה הראשונה שיוצאת מאילת היא ב־8 בבוקר. היא מסבירה שבמצב אידיאלי - תוך שעתיים מרגע ההמראה אפשר כביכול להגיע למרכז תל אביב, אך זה לא מה שקורה בפועל. "כשיש בזבוז זמן משווע ואיחורים לא צפויים בטיסות, אתה שבוי. בעבודה נאלצו לממן עבורי לינה במרכז לילה קודם, כדי שאגיע לפגישה בזמן". היא מוסיפה שלא פעם מתבטל תור לרופא מקצועי בגלל טיסה שהתעכבה, ותהליך ההמתנה מתחיל מחדש. "סגירת שדה דב מהווה מכת מוות וניתוק קשה. בשנת 2022 אילת זוכה לתואר 'הפריפריה הכי קשה שהוזנחה על ידי כל הממשלות'".

שלוש שנים לאחר סגירת שדה דב, לא נראית חלופה יעילה לנתב"ג בכל הקשור לטיסות פנים־ארציות. שדה התעופה רמון ליד אילת נותר שומם. בקצה השני, בחיפה, מסלול ההמראה והנחיתות קצר מדי, וגם אם יוסיפו 300 מטרים עדיין מטוסים מסוג איירבס 320 או בואינג 737 לא יוכלו לנחות שם. כך שגם בצפון אין מענה לטיסות פנים.

אין חלופה באופק

על רקע זה, כל התנועה האווירית בישראל מתרכזת בנתב"ג, שמתקשה לעמוד בעומסים. לפני כשבועיים פורסם ב"ישראל היום" כי לא יאושרו סלוטים (אישורי המראה) נוספים מנתב"ג עד נובמבר. כלומר, חברות תעופה זרות רבות לא יוכלו להוסיף טיסות לישראל. יש חברות תעופה מכובדות שמבקשות לטוס לישראל ולא מקבלות אישור. נציגיהן מבהירים בשיחות כי היו שמחים להפעיל טיסות ישירות לישראל, אך כרגע הם לא מקבלים את האישורים המתאימים בשל העומסים.

בשנת 2019 עברו בשדה התעופה בחיפה כ־50 אלף נוסעים, מספר שעל פניו נשמע נמוך אבל היה יכול לשרת לא מעט נוסעים שמתגוררים באזור ומעוניינים לצאת לחופשה במדינות קרובות כגון יוון וקפריסין, שכן מטוסים קטנים שיכולים לנחות שם יכולים להגיע גם לכל אחת מהמדינות השכנות.

מנהל נתב"ג שמואל זכאי הודיע לפני כמה שבועות כי חסרים ברשות כאלף עובדים. לדבריו, המשמעות היא שעד אפריל 2023 מצבת העובדים בנתב"ג לא תושלם - מה שאומר שאנחנו צפויים להתמודד עם עומסים נוספים בחודשים הקרובים.

פגיעה בתיירות הפנים

בכירים בענף התעופה מסבירים כי בעבר חשבו על הגדלת שדה דב והכשרתו כנמל תעופה בינלאומי, מה שיכול היה להפוך אותו לשדה משלים לנתב"ג, אך הרעיונות שעלו מעת לעת לא יושמו. הסוף ידוע - למדינת ישראל אין שדה תעופה שיוכל לשרת את תושבי הצפון בטיסות בינלאומיות ופנים־ארציות.

סגירת שדה דב פוגעת גם בתיירות הפנים: לרוב הישראלים לא משתלם לטוס לאילת, שכן הנסיעה עד נתב"ג, ההמתנה שם, הטיסה לרמון - שכזכור גם הוא לא נמצא באילת - והנסיעה ממנו, הופכים את התהליך ברוב הפעמים לארוך ויקר יותר מאשר לנסוע ברכב לעיר הדרומית.

בהקשר זה, לאחרונה פרסמו ראשי המועצות הסמוכות לרמת דוד כי הם תומכים בהקמת שדה תעופה באזור, אך התושבים התנגדו. ההצעה לשדה תעופה בנבטים נראית כרגע כפחות ישימה ומלווה בלא מעט קשיים, ובמדינת ישראל נמשכת המצוקה התעופתית שלא מוצאים לה פתרון.

לאחר מעצר בחור ישיבה: הכניסה לירושלים נחסמה ונפתחה
"רוח גבית ל-BDS": המיזם האירופי שמחלק את ירושלים
הזוי: גיייסו תוך הונאה 77 מיליון ש''ח
במימון גרמניה: בחינוך הפלשתיני אין שואה, הטבח במינכן לגיטימי
אושר: תוגבל מסירת מידע על תיקים תלויים ועומדים שלא הוגש כתב אישום
תעודה נדירה מימי בית המקדש הראשון הוחזרה לישראל
תצפית נדירה במפרץ אילת: טונה זהובה תועדה לראשונה במים רדודים
מינויים בימי בחירות: רשות המטרו טרם הוקמה - אך יועמ"שית כבר יש
סכנה: זיהום נרחב בנחלי הצפון
טרור בשכם: מתפללים שנכנסו לשכם נורו ורכבם נשרף