משרד האוצר גוזר קופון: מס על משקאות ממותקים

משרד האוצר מצא את הדרך למלא את קופת המדינה במס חדש על משקאות ממותקים בהתאם לרמת הסוכר

משרד האוצר גוזר קופון: מס על משקאות ממותקים אילוסטרציה

משרד האוצר גוזר מס נוסף על משקאות ממותקים בטענה כי מדובר בסיבת השמנת יתר ועל ידי המס (הנוסף למס על כלים חד פעמיים), תופחת צריכת השתיה המתוקה.

החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה מסרו בתגובה על הצעת החוק כי המס: "אינו הפתרון המרכזי לצמצום ההשמנה בארץ. חיוני להחליט על סדרת אמצעים אפקטיביים, בראשם: חינוך והסברה, וגם הוזלת נטל המס על משקאות בריאים ומזון בריא".

לדבריהם: "הטלת מס על משקאות ממותקים באנגליה, לפני כשנה, הביאה לכך שחברות צמצמו את תכולת הסוכרים במשקאות הממותקים, שהן מוכרות במדינה. זהו תקדים מענין. אם כי, עדיין אין באנגליה מסקנות חותכות: האם המס מועיל?".

עוד הוסיף ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה: "איננו פוסלים את ההצעה על הסף, אבל סבורים, שהמאבק במגיפת ההשמנה בארץ, צריך להיות נרחב יותר. לכלול שורה של צעדים אפקטיביים, בראשם: חינוך והסברה, וגם הוזלת המס המוטל בארץ על משקאות בריאים ועל מזון בריא. המאבק הזה חייב לקבל קדימות בממשלה",

חברי הנהלת החברה לחקר וטיפול בהשמנה שיגרו לשר הבריאות, ניצן הורביץ, בקשה לקיים דיון בנושא.

בפנייה לשר כתבו: "מחלת ההשמנה הקדימה את הקורונה, בהיותה מגפה עולמית, שקטה, שמתעצמת בעשורים האחרונים במרבית המדינות המערביות. השמנה היא מחלה כרונית מורכבת, בעלת מאפיינים ביולוגיים, פסיכולוגיים, תזונתיים, התנהגותיים וסביבתיים, שביניהן אינטראקציות רבות ומגוונות".

לדבריו: "על פי נתוני ה-OECD, כרבע מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל חיה עם השמנה. השלכותיה של מחלת ההשמנה כוללות: פגיעה במערכות הגוף וסיכון גבוה מאוד לפתח תחלואה נלווית, לצד התמודדות עם אתגר נפשי מורכב, סטיגמה חברתית ואפליה בשוק העבודה".

עוד ציינו: "השמנה נפוצה יותר בקרב האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית ואוכלוסיות המשתייכות למעמד כלכלי וחברתי נמוך. כיום אין במדינת ישראל מדיניות סדורה להתמודדות עם מחלת ההשמנה ולטיפול בה. מערכת הבריאות נעדרת מענים מספקים לטיפול בהיקף התופעה ובחומרתה. גיבוש אסטרטגיה לאומית לטיפול במחלת ההשמנה הינו בעל השלכות מאקרו משמעותיות עבור ישראל בעת הזו".

עוד ציינו: "ההוצאות הישירות של מערכת הבריאות על מניעה וטיפול בתחלואה הקשורה בהשמנה מוערכות ב-10.1 מיליארד ₪ בשנה, המהווים 9.55% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות".

בנוסף, "ההוצאות העקיפות הנוגעות למחלת ההשמנה, אשר כוללות הפסד תוצר כתוצאה מירידה בפריון הכלכלי (היעדרות מעבודה, חוסר יעילות ועוד), מוערכות ב-10.1 מיליארד ₪ נוספים. סך העלות המשקית הנובעת ממחלת ההשמנה מסתכמת ב-20.2 מיליארד ₪, המהווים 1.4% מהתוצר הלאומי הגולמי".

לסיום אמרו: "במהלך תקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה, אשר החמיר את מגמת ההשמנה בישראל ובעולם, החל תהליך לגיבוש חוזר מנכ"ל לאסדרת מערך הטיפול בהשמנה בישראל. התהליך הוא פורץ דרך מבחינת אזרחי ישראל, ויש להמשיך בו".

השרה להגנת הסביבה: "פועלים להכרזה על מצב חירום אקלימי"
ח''כ ביטן: "נהיינו מדינה עשירה שהורגת את הדיור הציבורי"
שריפה סמוך לשורש: כביש 1 נחסם
אושרה הארכת ההכרזה על מצב חירום
צפו: חילוץ מלב הכנרת
בעקבות מזג האוויר: מאסר על הדלקת מדורות
ירושלים: אותרו פצצות מלפני 60 שנה
ח''כ מקלב: "אסור שמקרים מעין אלו יעבור לסדר היום"
ארבע מדינות נכנסו לרשימת מדינות בסיכון גבוהה
תחזית מזג האוויר: חם מהרגיל