סרטן הקיבה: מהם הגורמים למחלה?

לקראת מבצע ההתרמה של האגודה למלחמה בסרטן: נתונים חדשים לגבי מצב סרטן הקיבה בישראל • לפי המחקר: שתייה של אלכוהול מעלה ב-20% את הסיכון לחלות בסרטן הקיבה

סרטן הקיבה: מהם הגורמים למחלה?

ביום שני, 11 באוקטובר 2021, יתקיים זו הפעם ה-61 מבצע ההתרמה השנתי של האגודה למלחמה בסרטן - 'הקש בדלת'. לקראת המבצע, משרד הבריאות בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן מפרסמים את הנתונים המעודכנים לגבי מצב סרטן הקיבה בישראל.

פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות: "בעולם, סרטן הקיבה הוא הסרטן השישי בשכיחותו. גורם הסיכון העיקרי לסרטן הקיבה הוא החיידק הליקובקטור פילורי. גורמי סיכון נוספים כוללים היסטוריה משפחתית, עישון וצריכת טבק, חשיפה לקרינה מייננת וצריכת יתר של מלח, בשר ואלכוהול".

משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "נכון לשנת 2018, אובחנו בישראל 754 מקרים של סרטן הקיבה, כשלצערנו שיעורי ההישרדות מסרטן הקיבה לחמש שנים נותרו נמוכים. בדומה לסוגי סרטן רבים אחרים, גם בסרטן הקיבה אנו רואים כי לאימוץ ושמירה על אורח חיים בריא יש חשיבות עליונה בהפחתת הסיכון לחלות – מומלץ להמנע מעישון, להפחית צריכת מלח, בשר ואלכוהול וחשיפה מוגבלת לקרינה".

הנתונים המעודכנים ביותר, נכון לאוקטובר 2021: הנתונים מתייחסים לשנת האבחנה ומדובר מנתוני אמת ולא בהערכות. בשל מורכבות האיסוף, המידע העדכני ביותר ברישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות מתייחס ל-2018 והוא המעודכן ביותר, נכון לאוקטובר 2021.

סרטן הקיבה אחראי ל-3% ממקרי הסרטן החדשים בישראל, ולכ-4% מהפטירות מסרטן. בקרב 186 רישומי סרטן אזוריים וארציים שמדווחים לארגון הבריאות העולמי (WHO), ישראל נמצאת במקום ה-105 מבחינת ההיארעות (מספר המקרים החדשים שהתגלו) ובמקום 116 מבחינת התמותה מסרטן הקיבה.

נכון ל-31 בדצמבר 2018, חיו בישראל 1,777 חולי סרטן הקיבה שאובחנו במהלך חמש השנים שבין 2014-2018 ושהחלימו או שעדיין מתמודדים עם המחלה.

בשנת 2018 אובחנו 754 מקרים של סרטן הקיבה, מהם 441 בגברים ו-313 בנשים. בשנת 1996, היארעות סרטן הקיבה הייתה גבוהה יותר ביהודים ואחרים לעומת האוכלוסייה הערבית. במהלך 23 השנים שבין 1996-2018 נצפתה ירידה מובהקת בהיארעות סרטן הקיבה בגברים ובנשים באוכלוסייה היהודית העומדת כעת על 7.2 מקרים ל-100,000 בגברים יהודים ואחרים ו-4.4 בנשים יהודיות. נתונים אלה דומים למגמות שנצפו במדינות מפותחות אחרות. בערבים המגמות נותרו יציבות במשך כל התקופה, ושיעורי ההיארעות הם 9.6 מקרים ל-100,000 בגברים ערבים, ו-5.3 בנשים ערביות.

עיקר הסיכון לחלות נצפה בחולים מעל גיל 50 בכל קבוצות האוכלוסייה והמין. רק 64 חולים (9%) היו מתחת לגיל 50 בעת האבחנה. שיעורי ההיארעות היו גבוהים יותר בגברים בהשוואה לנשים, והגבוהים ביותר בגברים ערבים בדרך כלל.

ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן הקיבה נמוכה בכל קבוצות המין והאוכלוסייה, והפרוגנוזה לא השתפרה באופן ניכר בשני העשורים האחרונים. למרות זאת, ביהודים ואחרים השיפור הקל בהישרדות היחסית היה מובהק סטטיסטית בעוד שבערבים לא.

סרטן הקיבה הוא הסרטן השישי בשכיחותו כגורם תמותה באוכלוסייה הישראלית. בשנת הדוח נפטרו 505 חולים מהמחלה, מהם 320 גברים ו-185 נשים. עיקר התמותה נצפה מעל גיל 75 בכל קבוצות האוכלוסייה והמין, ושיעורי התמותה היו גבוהים יותר בגברים לעומת נשים, והגבוהים ביותר בגברים ערבים בדרך כלל.

בדומה להיארעות בשנת 1996, התמותה מסרטן הקיבה הייתה גבוהה יותר באוכלוסיית יהודים ואחרים לעומת האוכלוסייה הערבית, אבל עם הזמן נצפתה הצטלבות של עקומות ההיארעות בשתי קבוצות האוכלוסייה, ובשנת 2018 התמותה הייתה גבוהה יותר בערבים.

ביהודים ואחרים נצפתה מגמה עתית של ירידה בהיארעות במשך התקופה שבין 1996-2018. בערבים המגמות נותרו יציבות במשך כל התקופה.

קבוצות תמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

באגודה למלחמה בסרטן מתקיימות קבוצות תמיכה לחולי סרטן ולבני משפחותיהם, המועברות על ידי אנשי מקצוע (עובדים סוציאליים ופסיכולוגים) שהוכשרו לכך. השירות ניתן ללא תשלום במסגרת סניפי האגודה ברחבי הארץ ובמרכזי התמיכה של האגודה.

צריכת אלכוהול והסיכון לחלות בסרטן הקיבה

סרטן הקיבה הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים בעולם, אך גורמי הסיכון לחלות בו עדיין אינם ברורים לחלוטין. חוקרים מאוניברסיטת ייל בארה"ב וממרכז הסרטן הלאומי של בייג'ין בסין ערכו ניתוח סטטיסטי של נתוני 81 מחקרים אפידמיולוגיים ממדינות שונות (מטה אנליזה) לבדיקת הקשר בין צריכת אלכוהול מרובה ובין הסיכון לחלות בסרטן הקיבה.

על פי הגדרות המחקר, משתתפים נחשבו לצרכנים של אלכוהול בין שנהגו לשתות בעבר ובין שהם שותים בהווה. מנת אלכוהול סטנדרטית הוגדרה על פי ההנחיות של משרד הבריאות האמריקאי כ-14 גרם של אלכוהול נקי (מנת אלכוהול שוות ערך לשליש כוס בירה, שליש ליטר יין או 42 מ"ג ליקר או משקה חריף דומה). שתייה מרובה הוגדרה כשלושה משקאות (42 גרם של אלכוהול נקי) או יותר ליום, או 10 משקאות (140 גרם אלכוהול נקי) או יותר בשבוע.

בחישוב כללי מכל המחקרים עולה כי שתייה של אלכוהול מעלה ב-20% את הסיכון לחלות בסרטן קיבה, לעומת קבוצות הביקורת של אנשים שלא שתו אלכוהול. שתייה ממרובה נמצאה כמעלה באופן מובהק סטטיסטית את הסיכון לסרטן קיבה ב-30%, לעומת אי צריכת אלכוהול.

במחקרים שבדקו את ההבדל בין גברים לנשים, נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין צריכת אלכוהול בקרב גברים ובין הגברת הסיכון לחלות בסרטן קיבה ב-16% לעומת אי צריכת אלכוהול. בקרב נשים לא נמצאה השפעה מובהקת סטטיסטית במחקרים אלו.

כמו כן, נמצאו הבדלים בין אזורים גיאוגרפיים שונים ובין ההשפעה של צריכת אלכוהול על הסיכון לחלות בסרטן קיבה. מחקרים שנערכו בסין הראו קשר מובהק סטטיסטית לסיכון זה – עלייה של 31% בקרב צרכני האלכוהול לעומת קבוצת הביקורת.

מחקרים ביפן ושבדיה מצאו קשר ללא מובהקות סטטיסטית בין צריכת האלכוהול והסיכון לחלות, ואילו מחקרים שנערכו בארה"ב מצאו קשר הפוך, גם הוא ללא מובהקות סטטיסטית, לפיו צריכת אלכוהול הקטינה ב-9% את הסיכון לחלות בסרטן קיבה.

החוקרים מייחסים את ההטרוגניות הנובעת מהאזור הגיאוגרפי למאפיינים שונים כמו שיעורי עישון, השמנת יתר, זיהום הנגרם על ידי החיידק הליקובקטר פילורי, וייתכן שגם לגנטיקה המנבאת תחלואה גבוהה יותר בסרטן הקיבה.

לסיכום, החוקרים מציינים כי בכל המחקרים שנבדקו נמצא כי צריכת אלכוהול, ובייחוד צריכה יומית מוגברת, קשורה בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הקיבה.

מניעה ואבחון מוקדם של סרטן בארה"ב

שיעור מקרי הסרטן הניתנים למניעה ואבחון מוקדם בארה"ב נמצא עדיין מתחת לרמה המיטבית, וקיימים פערים משמעותיים בעניין זה על רקע מוצא, מצב סוציואקונומי ומיקום גיאוגרפי. כך עולה ממחקר שנערך על ידי איגוד הסרטן האמריקאי.

המחקר נערך בין 2019-2018 לפני פרוץ מגפת הקורונה, התבסס על נתונים ממספר סקרים מבוססי-אוכלוסין בנושאי בריאות, והוא מתייחס לגורמי סיכון לסרטן הניתנים לשינוי, לרבות עישון סיגריות, השמנת יתר, תזונה ופעילות גופנית, התחסנות מפני נגיף הפפילומה, חשיפה לקרינה אולטרה סגולה ולמזהמים סביבתיים וביצוע בדיקות סריקה לגילוי ואבחון מוקדם.

על פי המחקר, ההערכה היא כי בשנת 2021 צפויים 608,570 מקרי תמותה מסרטן ברחבי ארה"ב, כש-45% מהם ייגרמו בגלל גורמי סיכון כמו עישון, משקל עודף, צריכת אלכוהול, היעדר פעילות גופנית ותזונה לא בריאה. עישון סיגריות בלבד אחראי לכמעט 30% ממקרי התמותה מסרטן בארה"ב, אולם מהמחקר עולה תמונה מעורבת, שכוללת מצד אחד שכיחות נמוכה של עישון, ומנגד הקפדה לא מספקת על שמירת משקל תקין, ביצוע בדיקות סריקה והתחסנות נגד נגיף הפפילומה.

עישון - ב-2019 חלה ירידה בהיקף עישון הסיגריות באוכלוסייה, שעמד על 14.2%, ונבע בעיקר משיעורי הגמילה הגבוהים שעמדו על 61.7%. נמצא גם כי, סיכויי ההצלחה להיגמל היו נמוכים בכ-40% בקרב אוכלוסייה עם הכנסה נמוכה שאינה מחזיקה בביטוח רפואי, לעומת אוכלוסייה בעלת הכנסה גבוהה, גם אם הנכונות של שתי האוכלוסיות להיגמל מעישון, הייתה דומה.

בדיקות סריקה למניעה וגילוי מוקדם של סרטן - בשנת 2018, ההיענות לביצוע בדיקות סריקה לא הייתה מספקת לדעת החוקרים: 65.6% מהאוכלוסייה בגיל 50 ומעלה נבדקו לסרטן המעי הגס והרקטום, 63.2% מהנשים בגיל 45 ומעלה נבדקו לסרטן השד, ו-83.7% מהנשים בגילים 65-21 נבדקו לסרטן צוואר הרחם.

עודף משקל - בין השנים 2018-2017 נצפתה שכיחות של עודף משקל בגילאי 20 ומעלה בשיעור של 30.7% ושל השמנת יתר בשיעור של 42.4%. כמו כן, מרבית המבוגרים לא עומדים בהנחיות לתזונה בריאה, ובשנת 2019 12.3% בלבד דיווחו על צריכה יומית של שלוש מנות או יותר של ירקות, ו-26.2% דיווחו על צריכה יומית של שתיים או יותר מנות פרי.

פעילות גופנית - בשנת 2018, 25.6% מהמבוגרים דיווחו כי הם אינם מבצעים פעילות גופנית, עם הבדל בין נשים לגברים (27.9% לעומת 23.1%), והבדל ניכר לפי רמת ההשכלה – 48.2% מבעלי השכלה תיכונית לא ביצעו פעילות גופנית לעומת 14.5% בלבד מבעלי השכלה אקדמאית. שיעור המבוגרים באוכלוסייה שביצעו פעילות גופנית שבועית עפ"י ההמלצות (150 דקות בעצימות מתונה או 75 דקות בעצימות גבוהה) עמד על 54.3% בלבד.

צריכת אלכוהול - בשנת 2018, 5.1% מהמבוגרים סווגו כצרכנים 'כבדים' של אלכוהול (צריכה כבדה הוגדרה כיותר מ-14 משקאות בשבוע לגברים, ויותר משבעה בשבוע לנשים). השכיחות של שתיית אלכוהול כבדה הייתה גבוהה יותר בקרב גברים עם השכלה תיכונית, לעומת בעלי השכלה אקדמית (7.1% לעומת 4.2%, בהתאמה) ואילו בנשים המצב היה הפוך – 2.4% מהנשים שסיימו תיכון בלבד לעומת 6.4% מבעלות השכלה אקדמית היו שתייניות כבדות.

החוקרים מסבירים כי ניתן לייחס 18% ממקרי הסרטן בארה"ב לשילוב של גורמים: עודף משקל, פעילות גופנית לא מספקת, תזונה לא בריאה וצריכת אלכוהול.

לסיכום, החוקרים מציינים כי יש לצמצם את הפערים בגמילה מעישון בקרב אוכלוסיות שונות, וכי נדרשים מאמצים ממוקדים והשקעת משאבים רבים יותר על מנת למגר את העלייה בהשמנת היתר ולשפר את ההיענות לבדיקות סריקה.

אילוסטרציה
מקרה נדיר: בת 13 מאושפזת לאחר נשיכת עכביש
אמסלם: "אפילו בסדום לא היה דבר כזה" • צפו
"שיגעתם את הציבור": בן גביר זועם על משרד הבריאות
ליצמן: "מדובר בסיכון ממשי כלפי המטופלים"
2,500 מתמחים הגישו מכתבי התפטרות
סכנה משתיית מים בעת 'התקופה'
מדינות גדולות בעולם לא מאשרות חיסון קוביד לצעירים
האם את בסיכון ללידה מוקדמת?
הסימנים הראשונים לזיהוי מחלת אלצהיימר ודימנציה
וועדת הבריאות יוזמת קיצור תורנויות המתמחים