מגילת יהודי סרגוסה: מגילה המספרת את הנס של היהודים במאה ה15

בין אוצרות התרבות השמורים בספרייה הלאומית ישנן מאות מגילות אסתר, כמה מהן עתיקות ונדירות במיוחד. מלבד נוסח המגילה המסורתי, בקהילות רבות בתפוצות ישראל נהג...

מגילת יהודי סרגוסה: מגילה המספרת את הנס של היהודים במאה ה15

בין אוצרות התרבות השמורים בספרייה הלאומית ישנן מאות מגילות אסתר, כמה מהן עתיקות ונדירות במיוחד. מלבד נוסח המגילה המסורתי, בקהילות רבות בתפוצות ישראל נהגו לחגוג ניסים מקומיים וסיפורים של הצלת יהודים בקריאת "מגילות" המספרות את סיפור הקהילה. בצל חג פורים, הספרייה חושפת דוגמא לתופעה זו שהתגלתה מספר ימים לפני החג - ״מגילת סרגוסה״, הכתובה בעברית ובסגנון המחקה את נוסח מגילת אסתר. תוכן המגילה שונה ממגילת אסתר, ואינו מספר את קורות חיי היהודים בשושן הבירה, אלא את קורות יהודי סירקוזה (Syracuse) שבסיציליה או בעיר סרגוסה שבספרד לזכר הצלת יהודי העיר והקהילות הסמוכות. המגילה מתוארכת למאה השמונה-עשרה, ונהגו לקוראה בכל שנה לזכר נס ההצלה שהתרחש בשנת 1420.

״ויהי בימי סראגוסנוס מלך אדיר וחזק״, פותחת המגילה, המספרת על הקהילות היהודיות שנהגו לכבד את המלך בהוצאת שלושים ושישה ספרי תורה בטקס רב רושם. ברבות הימים החלו להוציא את מעילי הספרים ללא הגוויל שבתוכו. אולם בשנת שתים-עשרה למלכותו של סראגוסנוס ״נשתמד איש רב ומדון רשע ובליעל״, אשר רכש לו מעמד בבית המלך. לאחר הטקס הקבוע הוציא המשומד לעז על ההילה באומרו כי ספרי התורה שהיהודים מוציאים לכבודו הם למעשה מעילים ריקים. למשמע הדבר קצף ״המלך מאוד וחמתו בערה בו״ ואיים להשמיד את הקהילות. בלילה ההוא ראו כל שמשי הקהילות חיזיון שעליהם למלא את ספרי התורה הריקים, וכאשר עבר המלך בשוק היהודים למחרת עם פמלייתו וביקש לפתוח את מעילי הספרים – היו כולם מלאים בספרי התורה. המלך בירך את אנשי הקהילות, הקל מעליהם את המס, ואת המלשין ״מרקוש הרשע״ תלו על עץ.

בדומה למגילת אסתר, מגילת סרגוסה מסתיימת בקביעה לדורות: ״על כן קיימו וקיבלו היהודים הנמצאים בעיר שארגושא עליהם ועל זרעם ולא יעבור להיות עשים את יום שבעה עשר לחודש שבט בכל שנה ושנה הם ובניהם ובני בניהם עד עולם ששון ושמחה משתה ויום טוב ומשלוח מנות יש לרעהו ומתנות לאביונים ולאין נכון לו״. ואמנם, קהילות רבות באימפריה העות׳מאנית כגון סלוניקי, יאנינה, איסטנבול ואיזמיר, בקרב יהודי תוניס ואף בירושלים, נהגו עד ראשית המאה העשרים לקיים את המנהג ולקרוא את המגילה ביום ״פורים סראגוסא״ שבי״ז שבט.

לדברי ד"ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית: "מגילת סרגוסה מוכיחה את היכולת המיוחדת של העם היהודי לשמר את ההיסטוריה היהודית, תוך הדגשת הניסים והנפלאות שאירעו לעם היהודי בשרשרת הדורות בארץ-ישראל ובגולה. מגילות אלו הן רק חלק קטן מהאוספים השמורים בספרייה הלאומית כחלק מתפקידה בשימור אוצרות התרבות היהודית".

מגילת יהודי סרגוסהמגילת יהודי סרגוסהמגילת יהודי סרגוסהמגילת יהודי סרגוסהמגילת יהודי סרגוסה
המקובל השיא את בנו, גדולי ישראל באו לברך • גלריה‎‎
האם יש למנוע מילד לשחק במוקצה? • דף היומי
המיסיונר הבכיר הודיע לחבריו שחזר בתשובה שלמה: "יש רק ה' בעולם"
שמחת השבע ברכות המרכזית לבית סאווראן • גלריה
אברכי בית המדרש יחוה דעת הוסמכו לרבנות • גלריה‎‎
הרב יגאל כהן חיתן את בתו, כולם עלו לברך • גלריה‎‎
מדוע אין כתובה בנישואי חרשת? • דף היומי
המונים התכנסו בבנייני האומה לזכר הרב מרדכי אליהו זצ"ל • גלריה
הסידור ההיסטורי של הרבי מקרעטשניף הגיע לידי נינו • גלריה
האדמו"ר מבוטושאן בשמחת השבע ברכות לבת מקורבו • צפו