כשהקורונה תלך.. איפה אנחנו נהיה ?

אעביר את זה דוקא כאן ב'בימה' רואה אני פה מקום כשר לשתף אתכם. אינני רב אלא הדברים הם שאילצוני לאומרם.. נכון יש קורונה בעולם, אבל אנו מה למדנו מזה, האם לקחנו משו קונקרטי לדרך?

כשהקורונה תלך.. איפה אנחנו נהיה ? בימה - המעודכנים מעדכנים

אנו עדים היום בתקופה כזו - איך היום כשהולכים בחוץ, לא מוצאים אנשים ממוצא מסויים. פתאום אין אשכנזים אין ספרדים לא עדות ולא מוצא, וגם באותו מוצא לא משנה מה אתה, ראש ישיבה או בחור ישיבה. רמה רוחנית כזו או אחרת, או מ'אגד' מסויים של אנשים. וגם היכן פתאום התחרות שבין אנשים נעלמה? פתאום לא רואים חילוקים.. מה שרואים זה אנשים עם מסיכה. אתה שואל מישהו - מה נשמע? הוא עונה לך - יש לי מסיכה.

אולי המסיכה הזו בעצם צוחקת עלינו ואומרת לנו; שכל חילוקי הדעות שבנינו לעצמנו "פעם" או המנטליות המוגזמת שאגרנו "פעם" - מתחבאים תחת מסיכות של שמות של מוצא או איצטלה כזו או אחרת, ומצב הקורונה פשוט 'חיסל' את כל החילוקים שהבדילו בין החיים לחיים על האדמה הזאת, ולקח את כל המסיכות שהבדילו בינינו אל עבר ה- "פעם".

אנו לא נאמר שאנו רוצים בהמשך של המצב הזה כי אנו פשוט לא רוצים בו. אך את המסר שאותו הביא המצב הזה לפיתחנו, אולי אנו צריכים לתפוס אותו ולקחת בידינו לבל יעלם, לתפוס את עצמנו בידיים עד כדי שגם אם פתאום נראה את הכל מאחורינו-ואין קורונה הלכה לה קורונה, לא נחזור למה שהיינו פעם, לא נחזור לאיך שהיה נראה פעם. אנו צריכים להבטיח את זה לעצמנו כי מי אמר אולי בשבילנו הסער הזה? איך נבטיח לעצמנו הלאה שכך נישאר, האם יש לנו ערובה לשמים לכך?

המצב הזה של ה-רוחק מהזולת ד' אמות כי הרי ד' אמות קונות לו והם שלו, שאולי אין לנו רשות לבוז ולבזוז לו את הד' אמות שלו, אולי, כי אולי הגזמנו וחשבנו חמס על ד' אמותיו. אולי חשבנו שאין לו רשות משלו לעצמו היכן שיש לה רשות היחיד. אולי לא נדבר עכשיו על רשות היחיד ההלכתית - אבל רשות היחיד ממקום כזה של 'מה קוב"ה יחיד אף אתה יחיד' וממקום כזה ש'חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם'. אם היינו חושבים שרק בשבילו נברא העולם - הרי היינו מתאימים לו את הדבר המתוקן ביותר שיכול להיות מתאים בשבילו בלי גוזמאות.

ואני רואה כאן אסמכתא מהמשנה בסנהדרין (פרק ד משנה ה): דיני נפשות, דמו ודם זרעיותיו תלויין בו עד סוף העולם, שכן מצינו בקין שהרג את אחיו, שנאמר דמי אחיך צועקים, אינו אומר דם אחיך אלא דמי אחיך, דמו ודם זרעיותיו. דבר אחר, דמי אחיך שהיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים. לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא. וכל המקיים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאלו קיים עולם מלא. ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו אבא גדול מאביך. ושלא יהו מינין אומרים, הרבה רשויות בשמים. ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא, שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר, בשבילי נברא העולם ושמא תאמרו מה לנו ולצרה הזאת, והלא כבר נאמר (ויקרא ה) והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד וגו'. ושמא תאמרו מה לנו לחוב בדמו של זה, והלא כבר נאמר ובאבוד רשעים רנה (משלי).

זכורני מזמן זמנים טובא כאשר הייתי בימי חרפי. ומה קול נשמע בישיבה.. אני נזכר בזעקת הזעקות של מרן ראש הישיבה רה"ג ר' יהודה ליב שטינמן זצוק"ל, איך שהיה צועק את הגיוועלדע שלו על גאווה וכך היה אומר: "גאווה... גאווה... וגאווה... כל היום רוצים רק גאווה זה גורנישט שום דבר". עכשיו שאני חושב על זה. אוי זה ממש מפלח לי את הלב. אני רק חושב - לו היה הוא היום יכול לדבר איתנו מה היה אומר לנו... ופשוט געגועים אוחזים אותי...

מה נאמר היום על בחור שרוצה להתקבל לישיבה? האם גם עתה נשווה אותו לפי רמות של סוג א' סוג ב' או סוג ג'? אני מעריך שהיום נמצא יותר סימפתיה. האם הסימפתיה הזאת תישאר לאחר שתלך הקורונה? אני כבר לא יכול לחשוב על זה "סוג א' או סוג ב'" מזה..פיך. ..השבוע יום שני הייתי צריך ליסוע באוטובוס למסור שיעור חשוב בקפסולה של כולל אברכים בברכפעלד, מה אני שומע באוטובוס? 2 אנשים שמדברים על שה-זה רמה גבוהה וזאת רמה פחות נמוכה. חבר'ה אתם השתגעתם?? אין לכם מה לעשות? גדולי ישראל מחפשים פיתרון לבעיה ואתם ממשיכים לעשות שטויות? מה אתם עושים?? מה אתם פשוט עושים...

בנוסח של כל העדות בעולם אנו אומרים בכל יום בבוקר בקדושה דמיושב, אחר - וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים - "כולם כאחד עונים". האם משנה מי אני ומי ההוא? חד וחלק! לא!!! "כולם כאחד עונים", הנה יש לך מלאכים בשמים שהם כולם כאחד עונים, אפילו הגעת לדרגת מלאך ואז "כולם כאחד עונים", ואם תאמר אני לא מלאך אנחנו לא מלאכים, או יופי, זה עוד דבר שהמלאכים לא חושבים על עצמם אם אנו מלאכים או לא הם לא חושבים על עצמם מי אנחנו, מה שאנחנו עושים זה פשוט "כולם כאחד עונים".

צריך לעשות משהו עם זה לא להשאיר את המצב ככה ולא להזניח עת צרה היא ליעקב, פשוט צריך לשבת על זה הרבה וללבן את הדברים בין אחד לשני ובין ציבור למישנהו לא משנה לפי איזה הלכה הוא הולך וליישב את כל הדברים אחת לאחת, זה לא משחק זה רציני ואל יהיו הדברים כדברים שאדם דש בעקביים, אני הולך לגדולי ישראל יחד עם חבריי ואציע להם דברים כהווייתן ואני פועל בשטח וקורא לרבנים בעלי סמכות לבוא איתי לעשות יד אחת ללכת לשאול בעצת הגדולים בעניין הזה. לא עת לחשות...מי רואה אותנו באים ואינו בא...

זה נכון..כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה... אבל מה עם הצד הזה שהעדפנו לכסות אולי מצד שלא היה נעים לדבר עליו לפני שהיה קורונה, יוכל להיות שכרגע כן נעים לנו לדבר על זה עכשיו. מה גם שלא למדנו תורה כל השנים בשביל להיות מחולק על מישהו אחר. משל למה הדבר דומה? לאדם שהלך ללמוד באוניברסיטה לפתח דוקטורט עם 12 תארים..למה, כי לפני זה אמרו לו שבכך הוא ייפתח את עמדתו ואז מה, ובכך יוכל לגבוה על אחרים. בסדר, אז למדת הרבה שנים ופיתחת והגעת לשם, אבל מה נדרש... אז לבסוף באים אליו ומסבירים לו שהעיקר חסר מן הספר. למה. כי הוא לקח את הכלים שיש לו בשביל להיות ביחס לאחרים ולא להשתמש באותם כלים שלהם מגיע היעד שלהם. מה הוא יעשה עם אותם כלים שקנה בכל השנים האלו? האם ישתמש בהם לצורך היעד שלהם נועדו?

עוד דבר לא אכחד.. על מצב התאונות ל"ע. האם פעם שמענו על המושג "תאונות עצמיות" ל"ע? איך יכול להיות כל הדברים המוזרים האלה שקורים לאחרונה.. זה משהו לא קרוא מה הולך פה.

אביא את הגמרא במסכת בבא קמא (דף ס): שנו חכמים - בזמן שיש דֶּבֶר בעיר, אל יהלך אדם באמצע הדרך מפני שמלאך המות מהלך באמצע הדרכים דכיון דיהיבא ליה רשותא מסגי להדיא. - היות וניתנה לו רשות אז הולך באמצע. הנה הגמרא הזאת, התלמוד ה-כה מתוק הזה אומר לנו עוד מלפני קרוב ל-2000 של שנים את הפיתרון: לא להוציא את הראש מהמים.. להתחבאות, לא להרים את הראש... יש מישהו שקוטל ראשים... חסר לו צורות? פשוט משתולל ה"י... פשוט זהירות יתר!!

נסיים במשהו על הפרשה. פרשת ראה כתוב: "שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ" - הפסוק הזה קורא לעשות את הטוב והישר רק בעיני ה' אלוקיך ואז ייטב לך, אולם רש"י אומר שהטוב - בעיני השמים, והישר - בעיני אדם, משמע שיותר קשה להיות ישר בעיני אדם מאשר להיות ישר בעיני השמים, ושיותר קשה להיות טוב בעיני השמים מאשר להיות טוב בעיני אדם. אבל זאת הבקשה..אז עושים והרי כתיב לעיל: לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם, למה? בגלל ההמשך: כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ.

את האמת לא אכחד מכם כי בהמשך הפרשה כתיב: כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לַעֲשׂוֹת, הַיָּשָׁר, בְּעֵינֵי, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. שוב מצאנו שכתוב ולו בכמעט אותו הדבר, אבל הפעם כתוב רק את המילה ישר (לא כתוב "והטוב" כמו לעיל) וכתוב להדיא שהישר הוא בעיני ה', הנה מצאנו כאן שהישר הוא בעיני ה', על אף שלעיל הפרשה אמרה הישר בעיני בני אדם, אז גם לפני קוב"ה קשה להיות ישר??

התשובה היא: כן. לאחר שנהיינו ישרים בעיני בני אדם, אנו נצטרך התאמצות יתירה להיות ישרים לפני קוב"ה, כי אולי אחר נתננו את ליבינו לבני אדם נשכח אותו בליבינו, ומה עם קוב"ה? השכחנו ממנו? לכן ניתן לו את ליבינו ונזכור ש'כולם כאחד עונים' בשביל מה? רק בשביל להקדיש ליוצרם. כשאני בתפילה שזה לבד עם קוב"ה, אעפ"כ אני עם כולם ומקדיש לו, יותר נכון מקדישים לו.

והמסר מהפרשה יהיה יותר מזה: אין כל כך קושי בלעבוד את ה' בישרות ולהיות ישר ונאמן לו מבלי להיות ישר ונאמן לבני אדם. כל הקושי הוא בלעבוד את ה' בישרות ונאמנות לו עם זה שאני נאמן וישר עם בני אדם. כי בכך אני מראה לו שלא שכחתיו. ביחד עם זה שאני חס על בריותיו כי הוא ברא. וזו העבודה שהוא רוצה כאן.

והנה זה מסתדר יפה יפה לפמ"ש. כי הנה הרב 'בעל הטורים' אומר על זה הפסוק האחרון בפירושו משתף הוא את הפסוק הקודם לו: ציטוט: לעשות הישר בעיני ה' - וסמיך ליה בנים אתם (דכתיב בפסוק שלאח"מ - בנים אתם לה' אלוקיכם), דבזמן שעושין רצונו של מקום קרויין בנים. (וממשיך הבעל הטורים על אתר מהפסוק הקודם-) ונתן לך רחמים וריחמך - וסמיך ליה בנים אתם, לומר לך שכל מי שיש בו רחמים ומרחם על הבריות, הקב"ה מרחם עליו כאב על הבן.

ישיבת חברון - גבעת מרדכי (לפני הקורונה)
קצת יותר ממה שידעתם על 'שמחת בית השואבה'
חג האסיף: הסוכה - מקום וזמן לעשות 'חושבים'
על מה יום כיפור - לא יכול לכפר?
20 שנה אחרי: נותרו הקונספירציות האנטישמיות בעניין אסון התאומים
טור דעה: הבריחה מהכלא ומהתקשורת
דרך נפילה: המשותף לכל האסונות קיץ תשפ"א
מה המסר מאחורי האסונות שתקפו אותנו לאחרונה? הרב בועז שלום מסביר
האם בכנסת מקפידים על מסכות? גלריה תוכיח!
איראן דוהרת לפצצה, וממשלת לפיד־בנט כנועה ושותקת
מזעם על עצמי לתפילה לשמים