גישמאק של דבר תורה • איך יכל יעקב אבינו לקרוא להוריו בשמם?

לקראת פרשת ויחי הבעל"ט ובמיוחד בשביל קוראי 'בימה', מוגש להלן דבר תורה למדני ועסיסי לפרשה • לע"נ אהוביה סנדק ז"ל // מאת הרה"ג הרב לוי יצחק ריץ' שליט"א

גישמאק של דבר תורה • איך יכל יעקב אבינו לקרוא להוריו בשמם? הרב לוי יצחק ריץ

בפרשתנו אנחנו מוצאים שיח מעניין בין יעקב לבניו כאשר מבקש לקברו דוקא בארה"ק ודוקא בקברי אבות - מערת המכפלה, ונימוקו עמו – שמה קברו אברהם ושרה אשתו, שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו, ושמה קברתי את לאה. לכאורה מטבע הלשון בו משתמש יעקב אבינו מעורר אצלינו כמה שאלות, ודאי שחלק מהשאלות תפתרנה כאשר נאמר שאין כאן דבריו של יעקב אלא נבואה - דבר ה' שהושם בפיו, ואכן כך מתרץ בית יהודה. אך אם נאמר שמדובר בדברי יעקב עצמו, אזי עלינו לעמוד על כמה שאלות.

בגמ' מסכת קידושין דף לא ע"ב מובאת רשימה של כללי התנהגות שהם מהווים את קיום מצות כיבוד אב ואם. הרמב"ם פוסק כן להלכה, וכן טור ושו"ע מעתיקים את דבריו, כאשר אחד הדברים הוא איסור לקרוא להוריו בשמם – הן בחייהם והן לאחר פטירתם. והרי האבות שמרו תורה ומצוות טרם ניתנו, אם כך הדברים - איך יכל יעקב אבינו לקרוא להוריו בשמם?

היה ניתן לומר כפירוש הרמב"ן, וכמו שהזכרנו פעם קודמת, שחיוב האבות לשמור תורה ומצוות הוא דוקא בגבולות ארץ ישראל ואילו בחו"ל לא היה להם חיוב כזה, אך תירוץ זה דחוק לנו מכמה סיבות :

א. ישנם מפרשים הסוברים שחיוב שמירת תורה ומצוות שחל על האבות הוא מדין חומרא ולא מדין חובה, וחיוב זה תקף הן בא"י והן בחו"ל .

ב. רבינו נסים גאון כותב בהקדמתו לספר המפתח, וכן בתוס' ברכות דף לה ע"א ד"ה כיצד מברכין וכן הוא בצל"ח – דבר שהוא סברא שכלית שכך חייב להיות ולא שייך אחרת – יש לו תוקף של דין תורה וכדברי הגמרא למה לי קרא סברא הוא. והרי הכרת הטוב להורים וכיבודם זהו דבר שהשכל הישר מחייב ואם כן נמצא שאף בני נח חייבים בו. נמצא שאף לדעת הרמב"ן אסור היה ליעקב לקרוא להוריו בשמם.

ג. בגמ' מסכת תמורה דף ג ע"ב-ד ע"א הגמרא מביאה שתי אזהרות למוציא שם שמים לבטלה – אזהרת לאו, ואזהרת עשה מהכתוב את ה' אלקיך תירא - נמצא שמי שמעלה שם שמים על שפתיו ללא סיבה עובר בעשה, כי אין מזכיר שם שמים לשווא ירא ממי שאמר והיה העולם. והרי דין כבוד ויראה שייך גם להורים, ואם כן אף הזכרת שם הורים מראה שאין כאן כבוד ויראה מפניהם. ודבר זה מובן שכלית כל כך שאפילו בספרות הגויים בת זמנינו – "הארי פוטר", מוזכר העניין שפחד מפני שם מגביר את הפחד מפני הנושא את השם.

בכדי לתרץ את השאלה נעיין בכמה מקורות. הלכות כיבוד אב ואם סי' רמ כותב הפת"ש סק"ב – מי שנשאל על שם הוריו, מותר לומר לאחר פטירתם בדרך כבוד. ואם נאמר שיעקב מדבר בדרך כבוד, אז מהו הכבוד ליצחק ורבקה באיזכורם יחד? אפשר לומר על פי המסופר בתוה"ק שהרי רבקה עקרה ולא ילדה, ושניהם התפללו, ויעתר ליצחק – מפני שאינה דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע. ואמאי? הרי צדיק בן רשע מעלה את הניצוצות יותר? על כך מתרץ ר' שמואל מסלונים – יצחק מתפלל לנוכח אשתו – שיזכו בפרי הבטן בזכות רבקה אשתו. כאשר אדם ניגש לשפוך שיחו אל ה' עליו להיכנע מול ה', להשפיל את עצמו. לרבקה הדבר היה קל יותר מסיבת היותה צדיק בן רשע היא הכירה את החסרונות שלה לכן קל לה יותר להשפיל את עצמה. ואילו ליצחק צדיק בן צדיק – קשה יותר להשפיל את עצמו ועם כל זאת הצליח להכנע – על כן ויעתר לו ולא לה. ועוד כתב אוהב ישראל מאפטא שאילו לא היה יצחק מתפלל אלא רק רבקה – אז בזכותה היו נולדים להם הבנים. אם כן ישנה זכות גדולה בכך שיצחק ורבקה מוזכרים יחד – הצדקות וההכנעה.

הרב לוי יצחק ריץ

מקור נוסף בהל' שמחות סי' שסג – מוסברת חשיבות הקבורה בא"י, פת"ש שם סק"ב כותב אפילו אם ההורה לא היה רוצה להקבר בארץ ישראל – מותר לבנים להעלות את ארונו ולקברו בארץ ישראל, כל עוד לא אסר עליהם זאת. והבנים אף מקיימים על ידי כך מצוה. ובדרך עץ החיים לר' חיים יצחק אלגאזי – שיש חשיבות גדולה מאוד להקבר דוקא בקברי האבות, ומי שלא נקבר בקבר אבות - גנאי ופגם הוא לו. נמצא שקבורה בקבר אבות זהו שבח וכבוד להנפטר.

להשלמת הענין נביא את פירושם של אברבנאל, עקדה ואורח חיים – שם קברו את אברהם ואת שרה אשתו – לומר שאין בעלות לעפרון, שם קברו את יצחק ואת רבקה אשתו – לבטל טענות ישמעאל, שם קברתי את לאה – כנגד טענות עשו.

כאשר שבטי ישראל שואלים (על פי פת"ש בסי' רמ שואלים דוקא) את יעקב האם אי מי באשר הוא ינסה למנוע קבורת יעקב במערת המכפלה, התשובה היא – שם קברו את אברהם ואת שרה אשתו ואין טענות לעפרון. שם קברו את יצחק ואת רבקה אשתו – שבח קבורה בארץ ישראל ובארץ האבות, ביטול טענות ישמעאל והדגשת כי ביצחק יקרא לך זרע, צדקות והכנעה, ואף רבקה שמוזכרת כאן כצדקת אשת צדיק – נמצאים מוזכרים בדרך כבוד.

תירוץ נוסף מביא ספר הכתב – הואיל ואמר אבותי – היינו דרך כבוד. אמנם המנהג הרווח הוא לא להסתפק ב"אבותי" גרידא, ולומר אבי מורי או אמי מורתי.

יעקב אבינו לא מת – מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. יהי רצון שנזכה ללכת בדרכי התורה והמצוה ולהיקרא זרע של יעקב אבינו.

שהדברים יהיו לע"נ אהוביה סנדק ז"ל.

”עץ לכל ילד": העץ הראשון ננטע
שבוע של בדיקות שמיעה לציבור הרחב ללא עלות
פינדרוס: חיילת שהתגיירה בצבא - שיקסע. לשבת שבעה על מי שמתחתן איתה
מסיבת פורים בת"ת באבוב • תיעוד
הליכון נפל על ילד בן 4
מהפכה בהנחיות היועץ המשפטי לענין ניתוחי מתים
פרשת תצווה לילדים: בגדי הכהן גדול
כללים והמלצות לקראת תקופת וימי חג הפורים
תיעוד: הקמת הקרן להצלת היתומים
הילדים המיוחדים מתפללים בעזרת התקשורת החילופית