הילולת צדיקים: רבי אלתר ישראל שמעון פֶּרְלוֹב זצ''ל

רבי אלתר ישראל שמעון פֶּרְלוֹב היה האדמו"ר השני מנובומינסק, מהאדמו"רים הבולטים שבתקופת מלחמת העולם הראשונה בפולין • שימש כראש ישיבה בנובומינסק

הילולת צדיקים: רבי אלתר ישראל שמעון פֶּרְלוֹב זצ''ל

רבי אלתר זצ''ל נולד בנובומינסק (כיום מינסק-מזובייצקי) כבן בכור לרבי יעקב מנובומינסק ולחוה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב.

בחשוון ה'תרנ"ג נשא את פייגא דינה, בתו של מרבי ברוך מאיר טברסקי מאזרניץ (נספתה בטרבלינקה, כ"ג באלול ה'תש"ג). עם הקמת הישיבה בנובומינסק בשנת ה'תרנ"ו התמנה על ידי אביו לעמוד בראשותה. בשנתיים האחרונות לחיי אביו היה כותב את דברי תורתו, מהם הודפס לאחר מכן הספר "שופרא דיעקב".

באדר ה'תרס"ב נפטר אביו, וכבנו הבכור ראי"ש המשיך את האדמו"רות בנובומינסק, והיה לממלא מקומו הראשי. שני אחיו הצעירים ממנו, רבי יהודה אריה מוולדובה ורבי שלמה חיים מבולחוב, החלו לכהן אף הם כאדמו"רים. תחת הנהגתו עמדה גם הישיבה שהקים אביו, בה למדו מאות בחורים, ואשר בראשה עמד עוד בחיי אביו מאז הקמתה.

הצדיק נחשב לבקי גדול בחלקים רבים בתורה וכן נחשב למקובל. כאביו, היה לומד משניות בכל יום ובכל חודש סיים את "ששה סדרי משנה". היו לו שיעורי תורה רבים מדי יום בקביעות.. שיחותיו היו עשירות בציטוטים רבים, ולעתים ארכו כשלוש שעות.

היה מתפלל ברגש רב. נהג בפרישות וסיגופים, ואכל פעמיים ביממה, ב-14:00 בצהריים וב-2:00 לאחר חצות. על סיגופיו ומיעוט אכילתו אמר מקורבו, פישל שניאורסון, כי גופו של ראי"ש ניזון בעיקר מהמזון הרוחני שלו: תורה ותפילה.

הצדיק בלט גם במידת אהבת ישראל, ומסופר כי מעולם גם לא נזף ביהודי. לטישים שערך היו באים גם חסידי חצרות אחרות. בן אחותו, אברהם יהושע השל, התחנך אצלו בילדותו לאחר שהתייתם מאביו.

במלחמת העולם הראשונה, בניגוד לרבים מיהודי פולין, הביע אהדה לאימפריה הצארית וסירב בתחילה לעזוב את נובומינסק על אף שרוב הרבנים והאדמו"רים עברו מהעיירות הקטנות לערים הגדולות. בחנוכה ה'תרע"ה עבר לוורשה, לאחר שהוזהר כי הוצא עליו צו מעצר על ידי הרוסים כבן ערובה. הוא נשאר בוורשה גם לאחר סיום המלחמה, עד לפטירתו.

נפטר בוורשה בו' בטבת ה'תרצ"ג. בהלווייתו השתתפו אלפים רבים. נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה, ועל קברו הוקם אוהל. אשתו פייגא דינה נספתה במיידאנק בכ"ג באלול ה'תש"ג עם כמה מבני משפחתה.

הותיר כעשרה חיבורים בכתב יד, מהם הודפסו:
תפארת איש - על הגדה של פסח, ורשה תרצ"ג.
תפארת איש - מאמרי חסידות לשבתות ולמועדים

האדמו
השבת המיוחדת בשנה! • חול המועד סוכות • צפו
שמחת בית השואבה בחצר הקודש בוטושאן
הרץ בערב שבת וכלי בידו, מה ניתן לדעת עליו? • דף היומי
גלריה: שמחת החג ב'צאנז' - פתח תקוה של ילדי הקהילה
מהסוכה ועד לשלום הבית • חג הסוכות • צפו
מדוע אסור לאכול בשר גדי בליל הסדר? • דף היומי
גדר הפקר פירות שביעית • הרב אשר וייס
הגרי"ח אוהב ציון: הילולות הצדיקים בסוכות
אלפים במעמד ברכת הכהנים בכותל • גלריה
שמחה ללא גבולות • חג הסוכות • צפו