"מגמתי ומנסה לכוון למסקנה הרצויה מראש"

כך תוקף איגוד התעשיינים את משרד הבריאות: "אנומליה קיצונית בין הנתונים אותם מציג משרד הבריאות לבין נתוני הגופים הרשמיים בישראל ובעולם" • מחקר מקיף

"מגמתי ומנסה לכוון למסקנה הרצויה מראש" מנכ''ל משרד הבריאות נחמן אש

חוק ההסדרים – מיסוי משקאות: לפני מספר ימים, נחשפה בתקשורת כוונת אגף התקציבים להכליל במסגרת חוק ההסדרים הצעה להטלת מס על משקאות קלים מכל סוג שהוא. בין הסיבות שהוזכרו בסקירת הרקע להטלת המס היה השמנת יתר הנובעת מהרגלי תזונה בעיתיים, בהם צריכה מוגברת של סוכר.

איגוד התעשיינים פתחו במחקר מקיף לבדיקת מחקרי משרד הבריאות.

כהוכחה לבעיית צריכה מוגברת של סוכר בישראל נאמר כי ע"פ מחקר של פרופ' הראל שיף מאוניברסיטת בר אילן, 43% מהילדים שותים משקאות ממותקים מדי יום.

ראשית דבר חשוב לציין כי יצרני המזון הישראליים פועלים מזה שנים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות לשיפור תזונתי של הרכב רכיבי מוצרי המזון באמצעות רפורמולציות והפחתות של רכיבים הנחשבים כפחות בריאים כגון סוכר, נתרן, שומן רווי תוך מעבר לרכיבים טבעיים בלבד.

לפני כחצי שנה הושלם השלב השני של רפורמת סימון המדבקות האדומות שמטרתה לגרום להקטנת צריכת מוצרי מזון ומשקאות עתירי סוכר מדובר בתהליך של שינוי התנהגות צרכנית אשר השפעתו היא תהליך לאורך זמן.

לראייה, ובעקבות המהלכים שלעיל במהלך השנה האחרונה הופחתה כמות הסוכר במוצרי מזון ומשקאות במעל 30 אלף טון בהשוואה להתחלת התהליך משנת 14/2013 ובתחום המשקאות הקלים מדובר ב הפחתה של כ -25%.

הצעה להטלת מיסוי על סוכר במשקאות בדברי ההסבר לטיוטת הצעה להטלת מס קניה מיסוי משקאות קלים. נכתב כי הסיבה להטלת המס נעוצה (בטענת משרד הבריאות) כי בישראל קיימת תופעה של צריכת סוכר מוסף מוגברת וחריגה. לא רק זאת אלא שפרסומי המשרד מדגישים כי צריכת הסוכר המוסף ממזון ומשקאות בישראל היא הגבוהה בעולם ומכאן המסקנה שהוא המקור לבעיית ההשמנה במדינת ישראל.

איגוד התעשיינים בחן טענה זאת שהיא המקור לדרישה להטלת המס. לדבריהם:

1. צריכת סוכר מוסף ממזון ומשקאות בישראל. נתוני הגופים הרשמיים בישראל ובעולם, כולל נתוני מחקרי משרד הבריאות, מצביעים על אנומליה (חֲרִיגוּת. י.מ) קיצונית בין הנתונים אותם מציג משרד הבריאות לבין נתוני הגופים הרשמיים בישראל ובעולם אותם נפרט בהמשך.

הממצאים והנתונים ממחקרים אלו (וביניהם סקר בריאות ותזונה לאומי של משרד הבריאות) מגלים כי:

צריכת הסוכר המוסף ממזון ומשקאות בישראל היא הנמוכה ביותר מבין כל המדינות המערביות והמדינות המפותחות בעולם למעט יפן, ואחת הנמוכות מכל מדינות העולם!

בעוד משרד הבריאות מדווח על צריכה של 170 גרם לנפש ביממה הנתון האמיתי עומד על כ-75 גרם לנפש ליום. כמחצית מהכמות שמשרד הבריאות מדווח ועל סמך נתון שגוי זה של צריכת סוכר מוסף במזון ומשקאות (מעל כפול מהנתון העובדתי) מבקשים להטיל את מיסוי הסוכר במשקאות.

הנתון של צריכת סוכר מוסף יומית לנפש במזון ומשקאות בשיעור ממוצע של 75 גרם נסמך על מקורות המידע והמחקרים שלהלן:

• סקר מב"ת משרד הבריאות,: מב"ת מבוגרים, מב"ת זהב סקר מב"ת צעיר מב"ת ילדים.

• נתוני OECD,נתוני FAO.

• נתוני למ"ס, נתוני אספקת סוכר לתעשיית המזון.

• נתוני סקר/מחקר HBSC.

2.בדברי ההסבר להטלת מיסוי הסוכר במשקאות הובאה כהוכחה לבעיית הצריכה המוגברת של סוכר בישראל נתון ממחקר של פרופ' הראל שיף מאוניברסיטת בר אילן, כי 43% מהילדים שותים משקאות ממותקים מדי יום. מדובר בסדרת מחקרים שהחלו בשנת 2002 ונעשים מאז ברצף. מבדיקה מעמיקה של נתון זה נמצא כי:

• הנתון של 43% מהילדים שותים משקאות ממותקים מדי יום נלקח ממחקר משנת 2006 כאשר המחק ר העדכני הוא משנת 2019 ומסיבה עלומה לא הובאו נתונים עדכניים.

• למיטב ידיעתנו בשנת 2019 הנתון ירד ל -28% בלבד והוא יורד באופן מגמתי, הדרגתי ועקבי בכל שנה.

• החל משנת 2002,מועד ביצוע המחקר הראשון, חלה ירידה של כ -50% בכמות הילדים השותים משקאות ממותקים, מדובר בשיעור הפחתה דרמטי ובתהליך עיקבי ללא שימוש בהטלת גזירות וקנסות של מיסים מיותרים.

• בנוסף, בסקר מב"ת צעיר, סקר מצב בריאותי ותזונה לאומי לכיתות ז' -י"ב שנעשה ע"י משרד הבריאות נבדקה כמות צריכת משקאות (כוסות ביום) בקרב הגילאים הנ"ל ונמצא כי 68% מצריכת המשקאות הם מים ורק 18% הם משקאות ממותקים. חשוב לציין כי מגמת התחלופה ממשקאות ממותקים למים הולך ומתגבר.

3.בין הסיבות שהוזכרו בסקירת הרקע להטלת המס הוזכר כי השמנת יתר נובעת מהרגלי תזונה בעיתיים. אם כך מן הראוי לבחון את נושא הרגלי התזונה של אוכלוסיית ישראל.

• מחקר מב"ת צעיר לגילאי ז' -י"ב של משרד הבריאות מראה כי הצריכה היומית של מרכיבי מקרו עיקריים: חלבונים, פחמימות, שומנים, סיבים תזונתיים, בהתאם להמלצות, בכל תתי קבוצות הגילאים! (דגש על כל תתי קבוצות הגילאים ללא יוצא מן הכלל).

• מחקר עולמי ומקיף של ה- OECD משנת 2016 בנושא "אורח חיים בריא"- " BEING WELL "חושף כי:

• בישראל הנטייה להשמנה פחותה בהשוואה למדינות העולם.

• בישראל צריכה מופחתת באופן משמעותי של סוכר (40% פחות).

• בישראל צריכה מוגברת של ירקות ופירות.

במסקנות המחקר בפרק זה נרשם כי אורח החיים והרגלי התזונה בישראל הוא מהטובים בעולם.

דפוס התנהלות מחלקת תזונה משרד הבריאות לאור האמור לעיל קשה להתעלם מדפוס התנהלות מחלקת תזונה במשרד הבריאות המתבטא כמוניפולטיבי, מגמתי, משתמש בנתונים תוך הוצאתם מהקשרם ושיוכם למסקנות מטעות דבר המהווה מכשול בפני אנשי המקצוע בתחום ורגולטורים שונים הנשענים ונסמכים על נתונים אלו.

כך לדוגמא שנים רבות נהג המשרד לפרסם נתון כי 43% מצריכת הסוכר המוסף במוצרי מזון ומשקאות מקורו ממשקאות קלים. רק לאחר שערכנו בדיקה מדוקדקת של מקורות המחקר ולאחר שהתברר כי הנתון בפועל עומד על כ -15% בלבד ולאחר התערבות השר חזר בו המשרד מהנתון והוריד את פרסומו מאתר משרד הבריאות.

לא רק זאת אלא שגורמי מקצוע בכירים ומובילים בתחום האקדמיה והתזונה התבטאו בנושא תזונתי אחר שאינו קשור לתחום הסוכר וכתבו על מחלקת התזונה של משרד הבריאות את הדברים הבאים: "הרקע המדעי שמובא במסמך אינו מקיף, מגמתי ומנסה לכוון למסקנה הרצויה מראש, כאשר אין אזכור ביקורתי לכמות המכובדת של המאמרים המראים ממצאים מנוגדים".

4.אפקטיביות המיסוי

לא מוכרים לנו מחקרים המצביעים על תוצאות בין מיסוי משקאות לשיפור במדדים בריאותיים.

• במהלך דיוני וועדת האסדרה, הציגה חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי 1 את ממצאי הדוח שלה שבחן את הדרכים האפקטיביות ביותר להתמודד עם בעיית ה- obesity בבחינת עלות-תועלת. ע"פ הדוח מיסוי נמצא בין המקומות האחרונים בבחינת הדרכים האפקטיביות ביותר לטיפול בבעיה.

• גם אם בוחנים אפקטיביות בפרמטרים של הפחתת צריכה, ניתן לראות מניסיון בעולם שמיסוי משקאות קלים (קטגוריאלי) לא הביא לתוצאות בטווח הארוך (צמצום צריכה).

• ניתן לראות כי גם המחקרים החדשים תומכים בעמדתה של וועדת האסדרה, ואינם מוצאים במיסוי בכלל ובמיסוי משקאות קטגוריאלי בפרט, כלי יעיל לשיפור במדדי בריאות או הפחתת צריכה.

• חלקיות צריכת הסוכר המוסף שמקורה במשקאות קלים עומד על כ-15% בלבד.

• הצריכה הקלורית היומית לאדם מבוגר מוערכת בכ-2,000 קלוריות.הסוכר המוסף שמקורו במשקאות מהווה פחות מ 4% מסך הצריכה הקלורית היומית הממוצעת.

• גם עמדת רשות המיסים כפי שהוצגה בוועדת האסדרה הסתייגה מאפקטיביות הטלת מיסוי על סוכר במזון ובמשקאות

וטענה כי ה"השפעת המיסוי אינה חד משמעית" וציינה בין היתר את הטיעונים שלהלן:

✓ מעבר למוצרים תחליפיים

✓ מס רגרסיבי ולא שיוויוני

✓ בחלק מהמדינות המס בוטל

✓ בחלק מהמדינות המחיר עלה ביותר מהמס

5.מיצים, דיאט ומדבקות אדומות כרגע נכללות ברפורמה כאשר משרד הבריאות מציע לשקול הטלת מס קניה גם על משקאות בהם כמות סוכר מעטה, ואפילו על משקאות שאינם מכילים סוכר כלל? בשוק קיימים משקאות רבים אשר אינם נושאים מדבקות סימון אדומות שכן יש בהם כמות קטנה של סוכר בלבד או שאין בהם סוכר כלל.

6.השפעת המיסוי על יוקר המחייה מדיניות הממשלה בנושא התמודדות הורדת יוקר המחייה מתמקד בדיור ובמחירי המזון. תעשיית המזון הוזילה את מחיריה בעשור האחרון ב-2% ותרמה להקפאת מחירי המזון בישראל במשך עשור שלם.

מהלך המיסוי יגרום להתייקרות של עשרות אחוזים במחירי כלל ענף מוצרי המשקה הנכללים בחוק וזאת בנוסף ל"מס" הרחבת חוק הפיקדון על מיכלי משקה. הדבר עלול להביא להתייקרות של מדד יוקר המזון בשיעור של מספר אחוזים לא קטן וכל זאת בתקופת משבר קורונה בה נפגע חלק גדול מהציבור ועתידו הכלכלי לא ברור. בנוסף, מדובר במס פרוגרסיבי שיפגע בעיקר בשכבות החלשות באוכלוסייה.

נקודות נוספות שנדרשות לבדיקה וחשיבה במידה ומבקשים לקדם את החקיקה הן:

א. מזון לא ארוז /צריכה מחוץ לבית –

מגמת צריכת מזון ומשקאות מחוץ לבית הולכת ומתגברת הן בישראל והן בעולם. לאור התכלית הברורה, הנוגעת לבריאות הציבור יש להתייחס באופן זהה לכלל מוצרי המזון והמשקאות בין אם מקורם במזון ארוז מראש או בצריכה מחוץ לבית. צריכה מחוץ לבית, מתאפיינת במזון ומשקאות המוכנים בנק' המכירה ואינם נושאים סימון תזונתי (מסעדות, בתי קפה, בתי מלון, חדרי אוכל וכו').

ברור שלא ניתן יהיה להשיג תוצאות אפקטיביות בהיבטי בריאות הציבור ללא התייחסות הוליסטית לכלל מוצרי המשקאות בכלל ערוצי הצריכה. מס המשקאות בקליפורניה הוא דוגמא טובה לתופעה כזו: המס גרם לגידול של 26 קלוריות בסך הצריכה הקלורית ליום מפני שהצרכנים החליפו את המשקאות החייבים במס במשקאות פטורים ממס עם ערך קלורי גבוה יותר כמו מילקשייקים.

ב. שוק שחור

מיסי משקאות קלים מעודדים קניות במדינה השכנה - המיסים לא מייצרים שינוי ממשי בדפוסי הצריכה, אלא רק גורמים לצרכנים לחפש מקום אחר לקנות בו את המשקאות.

הדוגמא הקיצונית ביותר היתה בדנמרק, אשר הגיעה למצב בו שליש מהצריכה של משקאות קלים "נדדה" לגרמניה. הצרכנים הדניים נהגו גם להצטייד בכמויות גדולות במיוחד של משקאות, מה שהוביל לצריכת -יתר. בסופו של דבר הממשלה החליטה לבטל את המס". תופעות דומות קרו במדינות נוספות שהנהיגו מיסוי משקאות קלים.

כבר היום, בישראל תופעה זו רווחת וישראלים רבים עורכים את קניותיהם מעבר לקו הירוק. לסיכום, לאור כל המידע והעובדות שהובא בפניכם, המסקנה היחידה המתבקשת היא כי אין הגיון והצדקה כלכלי ובריאותי לאישור חוק מיסוי סוכר במשקאות בישראל.

אבקש לסיים בציטוט של ראש ממשלת ישראל מר נפתלי בנט, בהצהרה לתקשורת במהדורת חדשות הערב מיום חמישי, 22 ליולי: "אנחנו הממשלה הנוכחית פועלים רק ע"פ עובדות ונתונים". כל אשר אנו מבקשים, איגוד המזון והתאחדות התעשיינים הוא יישום הצהרת ראש הממשלה, לפעול ע"פ עובדות ונתונים.

אילוסטרציהאילוסטרציה
בשיתוף עם העירייה: השר אלקין יעניק חבילת סיוע לדיירי הבניין שקרס
מהי הלוואה חוץ בנקאי ומי רשאי לקחת אותה?
במסגרת תיקון חוק החל״ת נפגעו גם נשים ששהות בחופשת לידה
מועצת מקרקעי ישראל אישרה את תכניתו של השר אלקין: מחיר מטרה 2.1
ועדת הכלכלה אישרה: מחיר החלב הגולמי יוזל
אושר: 4.54 מיליארד ש"ח למשבר הקורונה
בקריאה ראשונה: הכנסת אישרה את התקציב וחוק ההסדרים
מליאת הכנסת אישרה את הצעת חוק הרכבת התחתית
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה
"קיימו דיון על הפגיעה בציבור החרדי ברפרומת הרב קו"