הממונה על רשות שוק ההון: "מכל שקל חדש שמגויס, כ-50%, הולך לחו''ל"

הממונה על שוק ההון קרא במסגרת סקירה בפני ועדת הכספים לעידוד השקעות של כספי החוסכים בישראל, בין השאר דרך תמרוץ, הסרת חסמים והגדלת היצע פרויקטים לתשתיות

הממונה על רשות שוק ההון: "מכל שקל חדש שמגויס, כ-50%, הולך לחו''ל"

ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ אלכס קושניר, קיימה היום (ב'), ישיבה בנושא 'סקירת הממונה על שוק ההון ד"ר משה ברקת', במסגרת ישיבות ההכנה לדיוני תקציב המדינה.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר פתח את הדיון: "הסקירה הזו היא המשך של אותו תהליך שאנחנו עושים בוועדה, מזמנים את כל המיליה הפיננסי והכלכלי, על מנת לשמוע את המצב הכלכלי והתחזיות, לקראת דיוני התקציב. שמענו הרבה מאוד גורמים והתחלנו לקבל תמונה כללית".

עוד ציין: "אחת הנקודות המרכזיות מבחינתנו הדיון היום, היא איך לוקחים את אותן השקעות שהופקדו במסגרת החיסכון, ועושים פעולות כדי להכווין את כל הכספים האלה לכיוון צמיחה של מדינת ישראל, לצד שמירה על כספי החוסכים. איך אתה ד"ר ברקת כרגולטור, מביא לתשואה והון הגבוה ביותר למדינת ישראל, ולצד כך לשמירה על הביטחון הסוציאלי של אזרחי המדינה".

דר' משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון השיב: "כרשות אנחנו קודם כל דואגים לביטחון הסוציאלי של אזרחי ישראל ואז רואים אם יחד עם זה אנחנו יכולים לדאוג לצמיחה של המשק, איך אנחנו משלבים את הכספים האדירים שמגיעים לפנסיה יחד עם צמיחה הפיננסית של המדינה".

בפתח סקירתו הציג הממונה כי כ-30 אחוז מהכסף המנוהל נמצא בחו"ל, וכי ישנו גידול במגמה: "כל שקל חדש שמגויס, כ-50 אחוז הולך לחו"ל, בעתיד זה יכול להגיע אפילו ל-70 אחוזים בסימולציות שערכנו".

ברקת פרט את הסיבות: "הייתה אפליה ברגולציה של פרויקטים בחו"ל עם אותה רמת סיכון, להם היה צריך לרתק פחות הון לעומת פרויקטים בארץ. חלק מזה קשור בחסמים, חלק מהם הסרנו כאן, לדוגמא הפניית יותר כסף לתשתיות, הייתה הגבלה בהשקעה בתשתיות. ברגע שאפשרנו להם כאן בוועדה לעלות באחזקה, אנחנו מאפשרים להם לבחון גם פרויקטים קטנים יותר, כי אחוז האחזקה שלהם יכול להיות גדול יותר אף פעם לא תהייה להם שליטה, אנחנו דואגים לבקרות סביב זה, וזה מביא יותר כסף לישראל".

עוד הוסיף: "אנחנו רוצים לבוא עם עוד נושאים – להפנות כספים לעולמות כמו פינטק, אגריטק, לעולמות שצומחים וכדאי לעודד. בחלק מהדברים נצטרך לתת איזה תמריץ ממשלתי, שנבטיח שהחוסכים יקבלו תמריץ נוסף כדי שהתשואה תהייה כדאית. הזווית שלנו היא קודם לדאוג לחוסכים, זה לא מחליף תקציב מדינה, זה תקציב של החוסכים וקודם כל הם צריכים לקבל את התשואה הגבוה ביותר, אבל בחלק מהמקרים זה ווין ווין, גם החוסכים מרוויחים וגם המדינה מרוויחה. אנחנו רוצים להגדיל את הצמיחה כאן, כי חלק ניכר מהכסף מושקע בישראל".

"אם נדע להרחיב את ההיצע של פרויקטים לתשתיות, להרחיב את ההזדמנויות ההשקעה האחרות, להפריט חברות, לעשות איגוחים וכן הלאה, יותר כסף יישאר בישראל. בצד שלנו אנחנו צריכים להסיר חסמים מיותרים, וזה מה שנעשה, על מנת שיותר כסף יבוא לישראל", אמר הד''ר.

לצד כך הצביע ברקת על היבט הביטחון שבהשקעה בישראל לעומת מוקדים מסוימים בעולם: "כמות הכסף שהמוסדיים מנהלים, גדולה מכמות הפרויקטים, ואם יש תשואה גבוה יותר בחו"ל אז הם עושים את החשבון, אבל לעיתים יש סיכונים גבוהים יותר על בקרה ושליטה בחו"ל, למשל אם זה פרויקט במקסיקו, אם יש בעיה, הם האחרונים בתור".

"מנגד אם כאן יש פרויקט שמספק תעסוקה במדינה, והמדינה ערה שיש פה כספי חוסכים לפנסיה, היכולת שלהם לבוא ולהידבר ולהגיע להסדר, כדי להיטב עם החוסכים הרבה יותר גדולה, לכן היכולת הזו מהווה בהרבה מצבים הגנה על התשואה, לכן יש היגיון להשקיע גם בפרויקטים בארץ, וגם בחו"ל, קודם כל המבחן צריך להיות כלכלי, אבל בוודאי לא צריך להבריח את הכספים החוצה", הוסיף ברקת.

ברקת הציג כי הכסף המנוהל בידי הגופים המפוקחים על ידי רשות שוק ההון מהווה כ-50% מנכסי הציבור, והעריך כי עם הגידול הממוצע שעומד על 7.58% בשנים האחרונות, "נגיע להרבה יותר, שיעורים שמתקרבים ל-70 אחוז בסימולציות. הכספים מצטברים והאחריות של הרשות גדלה".

ברקת קרא להגדלת תקציב הרשות, והציג כי בהשוואה לרגולטורים פיננסים אחרים, הפנסיה והביטוח במקום האחרון מבחינת סדר העדיפויות של המדינה. הוא הציג כי הרשות ניצבת ללא תקציב מתאים לשמירה על החוסכים והמבוטחים, וכי הדבר "פוגע ביכולת שלנו להביא אנשים ברמות בכירות יותר".

ברקת הציג שתקציב הרשות קטן משמעותית לעומת תקציב הפיקוח על הבנקים והרשות לניירות ערך: "הפערים בלתי סבירים, זה פשוט מצב שהתקציב לא מתאים לשמירה על הכסף הגדל, על כל המורכבויות של הפעילויות שלנו"

ברקת הציג כי התקציב הקיים הוא כ-70 מיליון במזומן ועוד 20 מיליון בהתחייבויות מותנות בהכנסה, וכי פעילות השירותים הפיננסים המוסדרים תוקצבה בכ-4.5 מיליון ₪, לעומת צורך של עשרות מיליוני שקלים, זאת ללא תקצוב של מחשוב, ייעוץ משפטי, תקורות ואדמיניסטרציה, וכי אין גידול בתקציב הרשות ביחס לגידול בסכום הכספים המפוקחים בפנסיה, ביטוח וגמל.

כך הציג ברקת כי העדר תקצוב פוגע בתפקוד הרשות ומביא לחוסר פיתוח שירותים חדשים לציבור, והעדר כח אדם נדרש, וכי הוסטו משאבים מהפיקוח על הפנסיה והביטוח לטובת פעילות השירותים הפיננסים המוסדרים: "בסוף יש לדבר הזה מחיר, לפגוע בפיקוח והבקרה, יש לזה מחיר".

לדברי ברקת, תקציב הפעילות נדרש הוא כ- 220 מיליון ₪: 172 מיליון עבור הפנסיה, ביטוח, וגמל 172 מיליון ₪, ו-48 מיליון עבור שירותים פיננסים מוסדרים: "אם מישהו חושב שניתן לאורך זמן לקיים את זה, זו טעות. זו רשות עם תפקיד סופר משמעותי, היא צריכה להיות ברמת התקציב הזה".

"אני צריך יותר אנשי ביקורת שיעשו ביקורת על הכסף של הציבור, יש 2 טריליון שקלים, אני לא מבצע מספיק ביקורת בתקציבים האלה. אני מנסה במיקור חוץ ובדרכים אחרות, אנחנו עושים הרבה יותר מבעבר, אבל זה עדיין לא מספיק. ממונה בא והולך, הרשות נשארת. היא צריכה להיות חזקה למען אזרחי ישראל".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "ככל שהעמקנו ראינו שיש יותר ויותר נושאים שאנחנו צריכים לדבר עליהם. אמרת נכון שאותם גופים מוסדיים חייבים להיות מנוף לצמיחת המשק, המדינה ואנחנו כשוק לא מייצרים מספיק היצע למשקיעים שהיו רוצים להשקיע את הכסף כאן במדינה, זה לפתחנו ככנסת וכממשלה, לראות איך משיקים יותר פרויקטים תשתיתם".

"הורדת הרגולציה והגדלת התמריצים להשקעה בישראל, זה כמובן אחד האתגרים הגדולים בפנינו. בעולם הפנסיה והביטוח יש להמשיך ולפעול בנושא השקיפות והאחידות, וייצור התחרות, תוך ניהול סיכונים ושמירת השקעות בארץ", הוסיף.

לסיום אמר: "הייתי מציע לקבוע יעדים בתחום דמי הניהול. אחרי כל הסקירות ששמענו, אפשר לומר שאנחנו רואים הרבה מאוד רשויות וגופים במדינה, גם בסקטור העסקי והפרטי, שהם בסך הכל כלים שלובים, ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו יוצאים יחד מחוזקים מהמשבר הפיסקלי שאנחנו נמצאים בו".

ועדת הכספים עם הממונה על רשות שוק ההון
מהן ההשלכות של קריסת חברת אוונגרד הסינית?
ועדת הכלכלה החלה היום את הדיונים בסעיפי התחבורה מתוך חוק ההסדרים
ועדת הכספים החלה לדון במתווה החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים
ועדת הכלכלה החלה את הדיון ברפורמת הייבוא
ועדת הפנים דנה היום ברפורמה לחיזוק והגדלת שוק השכירות לטווח ארוך
39% מהלקוחות שהם גופים ציבוריים - אינם משלמים לספקים בזמן
בשיתוף עם העירייה: השר אלקין יעניק חבילת סיוע לדיירי הבניין שקרס
מהי הלוואה חוץ בנקאי ומי רשאי לקחת אותה?
במסגרת תיקון חוק החל״ת נפגעו גם נשים ששהות בחופשת לידה
מועצת מקרקעי ישראל אישרה את תכניתו של השר אלקין: מחיר מטרה 2.1