סקירה: עליית מחירים חד-פעמית או אינפלציה?

סקירה כלכלית האם אנחנו נמצאים כעת בעליית מחירים חד-פעמית או באינפלציה של המשק

סקירה: עליית מחירים חד-פעמית או אינפלציה? אילוסטרציה

בעקבות משבר הקורונה, הנתונים הכלכליים הם מאוד קוטביים וקשה להעריך את רמת הפעילות של המשק. שיעור החיסכון הגיע לשיא של 31.2% מההכנסה הפנויה ב- 2020. האינפלציה בישראל נמוכה באופן ניכר מזו שבארה"ב ובאירופה, אבל השווקים סבורים שזה לא יהיה המצב לאורך זמן.

בכדי שעליות המחירים יהפכו לתהליך אינפלציה אנו צריכים לראות שהכסף שהודפס, מתורגם לעלייה בביקושים, ואלו גוררים עימם גם עליות שכר. בתרחיש של יציבות בשערי המניות, אנו מעריכים כי מגמת הפיחות תימשך בטווח הקצר.

ישראל
פעילות המסחר נפתחה בשבוע החולף וכן הותרו חלק מפעילויות הפנאי תחת מגבלות. מספר הנדבקים היומי התייצב על רמה של כ- 3,500 איש ליום, וזה ימנע כנראה הקלות נוספות בשבועות הקרובים. הנתונים הכלכליים הם מאוד קוטביים וקשה להעריך את רמת הפעילות של המשק.

מחד גיסא אנו רואים שיצוא שירותי ההיי-טק עלה ברבעון הרביעי של 2020 ב- 22%, ומנגד המגבלות על הפעילות בינואר צמצמו את הרכישות בכרטיסי אשראי ב- 8% לעומת חודש קודם (4.3% לעומת ינואר אשתקד). שיעור האבטלה צפוי לרדת בעקבות חזרת עובדי המסחר לרמה דו-ספרתית נמוכה.

המדיניות הממשלתית יוצרת מסך עשן, שאף הוא מקשה על הניתוח: העובדים בחל"ת ממשיכים לקבל שכר ולא משנים באופן מהותי את הצריכה שלהם. קשה לצפות לשינוי במדיניות הכלכלית עד שתוקם ממשלה חדשה לאחר הבחירות, ועד אז צפוי שגם הגירעון התקציבי יוותר ברמה שנתית של כ- 12% מהתוצר.

משבר הקורונה הגדיל את שיעורי החיסכון של משקי הבית ברוב מדינות העולם. בישראל שיעור החיסכון הגיע לשיא של 31.2% מההכנסה הפנויה ב- 2020. הסיבות לעליית החיסכון הפרטי הן מדיניות הפיצוי של הממשלות (עלייה בתשלומי העברה), ומנגד ירידה כפויה בצריכה הפרטית.

מול העלייה בחיסכון הפרטי ניצבת ירידה חדה בחיסכון הציבורי (עליית הגירעון). כלומר על הנייר הייתה העברה של "עושר פיננסי" מהממשלות למשקי הבית. לעלייה בחיסכון הפרטי בתקופת משבר הייתה כנראה השפעה על מחירי הנכסים הפיננסיים.

הגירעונות הממשלתיים ומימונם על ידי הבנקים המרכזיים, הגיעו בסופו של דבר לכיסי משקי הבית, והעלו את שווי הנכסים הפיננסיים. שיעור החיסכון צפוי לרדת לאחר סיום המשבר, כאשר הציבור יחזור לצרוך ובעיקר כשיפתחו השמים. בד בבד, יפחתו תשלומי העברה של הממשלה, ויתכן שאף יועלו מסים.

התגברות החששות מאינפלציה בעולם הכתיבה את המגמות גם בשוק ההון בישראל בשבוע החולף. האינפלציה בישראל נמוכה באופן ניכר מזו שבארה"ב ובאירופה, אבל השווקים סבורים שזה לא יהיה המצב לאורך זמן. אף אחד לא באמת מאמין שנראה את הבנקים המרכזיים מעלים ריבית בשנה הקרובה, אבל יותר ויותר סבורים שבמהלך שנת 2022 זה כבר אפשרי.

כך לדוגמה התשואה של איגרת החוב לטווח של שנתיים (323) הגיעה לרמה של 0.16% שמגלמת צפי להעלאת ריבית בעוד קצת יותר משנה. בשבוע החולף ניתן היה לראות גם עלייה בתשואות הריאליות (צמודות המדד) לטווחים הארוכים, תופעה שגם היא לא ייחודית לישראל, והיא משקפת הערכה שידרשו ריביות ריאליות גבוהות יותר בטווח הארוך.

הערכת נזקי הקורונה במיליוני שקלים בישראל

השווקים משרטטים לבנקים המרכזיים את הגבולות שלהם: לא ניתן לשלוט גם בריבית הקצרה, גם בריביות הארוכות וגם באינפלציה לאורך זמן. ריבית בנק ישראל לא תעלה לפני הריבית בארה"ב, אבל גם לא הרבה אחרי, ולכן עקום הריבית הפך תלול יותר גם בישראל.

עליית מחירים חד-פעמית או אינפלציה, זו לדעתנו השאלה המכרעת. בשלב זה אנו רואים עליות במחירי הסחורות והמוצרים הסחירים בעולם. חלק ממחירי השירותים לא נמדדים בכלל והערכה היא שגם אלו יתייקרו כשהכלכלה תפתח.

המחירים בכל העולם צפויים לעלות לכן בחודשים הקרובים, אבל זה עדיין לא אומר שנראה תהליך מתמשך של עליית מחירים, כלומר אינפלציה. הציפיות לאינפלציה בעולם עלו לכל הטווחים ולא רק לשנה הראשונה, ההערכה הרווחת כרגע היא שהסיכון לאינפלציה, גבוהה מזו שהכרנו בשנים האחרונות, עלה.

ההערכה זו מתבססת על הדפסות הכסף הגדולות של הבנקים המרכזיים, שמימנו את הגירעונות התקציביים. בכדי שעליות המחירים יהפכו לתהליך מתמשך של אינפלציה אנו צריכים לראות שהכסף שהודפס, מתורגם לעלייה בביקושים, ואלו גוררים עימם עליות שכר.

תחזית האינפלציה שלנו לשנה הקרובה עומדת על 0.9%, ואנו מעריכים כי עשויות להיות הפתעות כלפי מעלה אם לדוגמה מחירי ההובלה הימית יוותרו ברמתם הגבוהה, או שנראה עלייה נוספת במחירי הסחורות בעולם. שוק האג"ח מגלם אינפלציה ממוצעת של כ- 1.6% לטווח של עשר שנים, שזה אומר חזרה לרמה נורמלית של אינפלציה, שלא ממש הכרנו בעשור האחרון.

השקל פוחת בשבוע החולף מול סל המטבעות, ובמסחר הבין-בנקאי ביום שישי שערו הגיע לרמה של 3.31 מול הדולר האמריקני. הקורלציה בין שוקי המניות למט"ח גבוהה, וירידות שערים בשוקי המניות בעולם מובילות להיחלשות של השקל.

בנק ישראל ימשיך לרכוש מט"ח בחודשים הקרובים בקצב די קבוע של כ-2.0 מיליארד דולר לחודש. שער החליפין יהיה תלוי לדעתנו במחירי המניות. בתרחיש של יציבות בשערי המניות, אנו מעריכים כי מגמת הפיחות תימשך בטווח הקצר.

גלובלי
עלייה חדה בתשואות לפדיון על אג"ח ממשלתיות הביאה לירידה השבועית הגדולה במדד ה- S&P500 בחודש האחרון, ולירידה החדה במדד הנאסד"ק מחודש אוקטובר. התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב ל- 10 שנים עלתה מרמה של 1.35% בתחילת השבוע ל- 1.61% בשיא ובסוף השבוע נרשמה ירידה ל- 1.41%.

מאז תחילת 2021 התשואות לעשר שנים בארה"ב עלו בכ- 50 נקודות בסיס. גם באג"ח הצמודות בארה"ב נרשמה עלייה, בעיקר מתחילת החודש, והן עלו מרמה של 1.1%- בתחילת השנה לרמה של 0.75%- כיום.

על רקע המשך הירידה בתחלואה בעולם, התחזקו ההערכות לנורמליזציה של הפעילות ויציאה ממשבר הקורונה בחודשים הקרובים. הערכות אלה, ביחד עם עלייה בציפיות לאינפלציה מתחילת השנה, הביאו לעלייה בתשואות. עם זאת, בשבוע האחרון הציפיות לאינפלציה לעשר שנים הגלומות בשוק אג"ח בארה"ב נותרו יציבות ברמה של 2.15% בשנה.

בנק ישראל

עליית תשואות אג"ח הממשלתיות מתחילת השנה היא בעלת אופי גלובלי. בגרמניה, התשואה ל- 10 שנים עלתה ממינוס 0.6% בתחילת השנה למינוס 0.26 בסוף השבוע. באנגליה העלייה הייתה מ- 0.2% בתחילת השנה ל- 0.8% כעת. בישראל התשואה עלתה מ- 0.8% ל- 1.2% בסוף השבוע.

לעת עתה לא נראה כי מרבית הבנקים המרכזיים מעוניינים להתערב בשוק באמצעות הגברת רכישות אג"ח בסכומים מעבר למתוכנן במטרה למתן את העלייה בתשואות. עם זאת, ניתן להעריך שאם תיווצר עלייה חדה ומהירה בתשואות, תעלה ההסתברות להתערבות כזאת. קריסטין לגארד, נשיאת ה- ECB, הדגישה בנאום בשבוע האחרון שהבנק המרכזי עוקב בדריכות אחר האפשרות שההתפחויות בשוק אג"ח יגדילו את עלויות המימון של המגזר הפרטי.

עיקר הירידות במדדי המניות נרשמו במניות הטכנולוגיה ובחלק מהשווקים באסיה. מדד הנאסד"ק ירד בשבוע האחרון ב- 4.9%, בזמן שמדדי ה- S&P500 והדאו ג'ונס ירדו ב- 2.5% וב- 1.8%. מדדי היורוסטוקס 50 ו- 600 ירדו 2.1% ו- 2.4% בהתאמה.

באסיה, מדדי המניות בסין הובילו את הירידות, כאשר מדד ה- CSI300 ירד ב-7.5%, ואחריו מדד ההנג-סנג ירד ב- 5.4%. מרבית המדדים האחרים ירדו בשיעורים בין 2.5% ל- 3.5%. העלייה בתנודתיות באה לידי ביטוי במדד ה- VIX שעלה במהלך השבוע לכמעט 30 נקודות, אולם התמתן מעט מאז.

בשוקי הסחורות, נרשמו עליות מחירים שבועיות בנפט מסוג ברנט, בנחושת, בחיטה, בסויה, ובסחורות חלקאיות אחרות. הדולר התחזק בשיעור 0.6% יחסית לסל מטבעות, וההתחזקות מתחילת השנה הגיעה ל- 1%.

ארה"ב: נתוני מקרו חיוביים, צפי לצמיחה גבוהה ברבעון הראשון של 2021. מדד האינדיקטורים המובילים בחודש ינואר עלה בשיעור גבוה של 0.5%. ההזמנות החדשות של מוצרי בני-קיימא עלו בשיעור גבוה של 3.4% בינואר, וללא כלי רכב נרשמה עלייה של1.4%.

ההכנסה הפרטית עלתה בינואר בשיעור חד של 10%, בעיקר בשל פעימה נוספת שקיבלו משקי הבית מחבילת הסיוע בסך 900 מיליארד דולר שאושרה בחודש דצמבר. ההוצאה הפרטית עלתה גם היא בשיעור גבוה של 2.4%, אך בשל העלייה החדה בהכנסה שיעור החיסכון הפרטי מתוך ההכנסה הפנויה עלה מרמה של 13.4% בדצמבר 2020 ל-20.5% בחודש ינואר.

שיעור החיסכון צפוי לרדת בחודשים הקרובים, אך רמתו צפויה להיוותר גבוהה באופן ניכר מזו שטרם המשבר שעמדה על 7.5%. הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה רשמו ירידה מפתיעה ל- 730 אלף מול תחזית של 838 אלף, הרמה הנמוכה בשלושת החודשים האחרונים.

מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד בפברואר ואילו מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד עלה בחודש האחרון, עם זאת בשני המדדים רמת המדד נותרה נמוכה והיא גבוהה רק במעט מרמת השפל של המשבר.

מדד ה- PCE עלה 0.3% בינואר, ושיעור עלייתו בשנה האחרונה הגיע ל- 1.5%. שיעור זה תקף גם לרכיב הליבה של מדד זה. נתונים אלה עקביים עם התפיסה של הפד הקובעת כי לעת עתה אין האצה באינפלציה בארה"ב.

אילוסטרציה

בסיכום שנת 2020 עלו מחירי הנדל"ן בארה"ב בכ-10%. מדד קייס שילר למחירי הנדל"ן בארה"ב הוסיף לעלות בדצמבר והשלים עליה של 10.4% בסיכום שנת 2020. מחירי הבתים גבוהים כעת בכ-27.5% לעומת השיא שנרשם ב-2007 טרם המשבר בשוק הנדל"ן.

רמת העסקאות נותרה גבהוהה ובינואר נרשמה עלייה של 4.3% בעסקאות בדירות חדשות, עם זאת בחתימת חוזים לרכישה נרשמ בינואר ירידה של 2.8% אך הרמה נותרה גבוהה.

בית הנבחרים אישר את חבילת החילוץ של הנשיא ביידן, והתחנה הבאה בתהליך היא הצבעה בסנאט. החבילה שאושרה היא בסך של 1.9 טריליון דולר, והיא כוללת העברת תשלומים של כ- $1,400 דולר לחלק מהאזרחים, סיוע למובטלים, הגדלת התמיכות למדינות ועיריות, ותמיכה בתשתית מערכת הבריאות. בעיקרון, נציגי המפלגה הדמוקרטית מעוניינים להשיק תהליך של עלייה הדרגתית בשכר המינימום, על פני חמש שנים, מהרמה הנוכחית של $7.25 לשעה ל- $15 לשעה.

אולם, התברר בשבוע האחרון כי יש מגבלות חוקיות בהכללת סעיף זה בחבילה שתבוא לאישור ע"י הסנאט. במקביל, מרבית הסנאטורים הרפובליקנים מתנגדים לגודל הסיוע והיו מעדיפים צעדים שיסתכמו בסכום של מעט מעל טריליון דולר.

ממשל ביידן מעוניין מאד לקבל את אישור הסנאט לפני ה- 14 במרץ, המועד בו חלק מהסדרי הסיוע למובטלים יגיע לסיומו. אמנם הרוב הקיים של 51 מול 50 קולות יאפשר לגוש הדמוקרטי בסנאט לאשר את הצעדים, אך נותרה עדיין אי-ודאות מסוימת בעיקר לגבי מועד האישור של הצעדים.

יפן: שיפור בסנטימנט העסקים. לראשונה מאמצע 2019, מדד Tankan המפורסם ע"י רויטרס רשם שיפור בקרב התעשיינים. זאת, על רקע עלייה בביקושים מחוץ ליפן. מהנתונים עולה כי הסנטימנט צפוי אף להשתפר בשלושת החודשים הקרובים, עם ההתאוששות בסביבה הכלכלית הגלובלית.

ירידה בתחלואה אפשרה להקדים בשבוע את ביטול מצב החרום בשישה אזורים. תהליך ההתחסנות של האוכלוסייה המבוגרת יתחיל ב- 12 באפריל, לאחר השלמת החיסון של עובדי מערכת הבריאות.

סין: לקראת הסרה של חלק מהמגבלות על השקעות בחו"ל ע"י האוכלוסייה המקומית? כיום, מותר לאזרחי סין לרכוש עד $50,000 כל שנה למטרות של תיירות, לימודים, או עבודה בחו"ל, אולם חל איסור להשקיע בנכסים בחו"ל.

כעת, קובעי המדיניות שוקלים לאפשר לאזרחים לרכוש ני"ע בחו"ל במסגרת הסכום השנתי הכולל הנ"ל. ככל הנראה הכוונה היא לבלום התחזקות נוספת של המטבע המקומי, במיוחד לאחר הייסוף של 6.5% ביחס לדולר בשנה שעברה.

פרויקט השמיטה הממשלתי יצא לדרך
נחתם: דיג מיני הלוקוס - ייאסר
הוסר חסם משמעותי להקמתם של בנקים חדשים
אושר: תיירים זרים מחוסנים יכנסו לארץ
50 מיליון ₪ לרשויות המדורגות 1-5 בדירוג חברתי-כלכלי
פשרה ב'פרי מלודי': הרוכשים יקבלו 50% מהכסף
שגריר צרפת ביקר במפעל הצרפתי במגדל העמק
נתפסה הברחה של מאות גלילי בד מזויפים ממותג לואי ויטון
גם לאחר הקורונה: בשליש מהעסקים בעולם ימשיכו לעבוד מרחוק
4 עקרונות להצלחה כלכלית למעסיק ולשכיר