הבשורה: אחוזי נכות לסובלים ממיגרנה

במשך שנים התמודדו הלוקים במיגרנות עם פגיעה קשה בתפקוד היומיומי - וגם עם כתף קרה מצד הביטוח הלאומי, בטענה שמדובר ב"תלונה סובייקטיבית" בלבד

הבשורה: אחוזי נכות לסובלים ממיגרנה

בשורה משמחת לסובלים ממיגרנה: הביטוח הלאומי הכיר במחלה כמגבילה את הלוקים בה, ומזכה אותם באחוזי נכות. כך מפרסמת הבוקר (ה') , כתבת הבריאות של "ישראל היום", מיטל יסעור בית-אור. הדבר בא לאחר שנים שבהן חולים שסובלים מכאבי ראש קשים במשך ימים רבים בחודש, לא זכו למענה מספק.

לפי הערכת האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, כמיליון ישראלים סובלים ממיגרנה - צורה נפוצה של כאב ראש אפיזודי או כרוני, בדרגה בינונית־קשה, שנמשך 72-4 שעות. מדובר בכאב שמחמיר במהלך מאמץ, וייתכן שילווה בבחילות, בהקאות וברגישות רבה לאור ולרעש. רבים מהסובלים ממיגרנה נאלצים להתמודד עם פגיעה תפקודית משמעותית בשורה ארוכה של תחומים ומצבים, למשל בעבודה, בזוגיות, בהורות ועוד.

"לא מצליחים לתפקד"

עד כה, חולים שפנו לביטוח הלאומי בבקשה להקלות ולסיוע נתקלו בדחייה - בטענה שכאבי הראש הקשים הם "תלונה סובייקטיבית" שאינה מקנה אחוזי נכות. אלא שלאחרונה, בשיתוף החברה הישראלית לכאב ראש של האיגוד הנוירולוגי בישראל, נקבעו ארבע דרגות להכרה בנכות בעקבות מיגרנה.

הביטוח הלאומי פרסם טבלה שבה מפורטים אחוזי הנכות עקב מיגרנה, בהתאם לעוצמת כאבו של החולה ולטיפולים שניסה כדי להתמודד עם הבעיה. לפי הדרגות החדשות, אדם הסובל מכאב ראש בחומרה בינונית עד קשה, בתדירות של לפחות ארבעה ימים בחודש ואינו נוטל תרופה ייעודית נגד מיגרנה, יהיה זכאי ל־5 אחוזי נכות. כאב ראש בעוצמה בינונית־קשה, ללא תגובה לטיפול מניעתי בתרופה ייעודית אחת, מזכה ב־10 אחוזי נכות; כאב ראש בעוצמה בינונית־קשה, ללא תגובה לטיפול מניעה בשתי תרופות ייעודיות לפחות, מעניק זכאות ל־20 אחוזי נכות; ואדם הסובל מכאב ראש בעוצמה קשה, ואינו מגיב לטיפול מניעתי בשלוש תרופות ייעודיות לפחות, יהיה זכאי ל־40 אחוזי נכות.

"מעתה, הרופאים הפוסקים בוועדות של ביטוח לאומי לא יטענו עוד כי מדובר בסתם כאב ראש, ובתלונה סובייקטיבית שאינה מקנה אחוזי נכות", אומר ד"ר עובד דניאל, יו"ר החברה הישראלית לכאב ראש ומי שהוביל את המהלך, "מיגרנה כרונית כרוכה בתחלואה ניכרת ובסבל משמעותי. ברשימת המחלות המגבילות ביותר של ארגון הבריאות העולמי היא נמצאת במקום השני".

ד"ר דניאל, המנהל בתל אביב מרפאה גדולה לטיפול בכאבי ראש, מעיד כי במסגרת עבודתו נחשף לחולים הסובלים ממיגרנה כרונית, "שלא מסוגלים לתפקד בכלל. הם שוכבים במיטה, לא מסוגלים לקום לטפל בילדים, ועוד. יש בהם אנשים שכלל לא מסוגלים לנהל חיים תקינים". אותם חולים, לדבריו, "היו פונים לוועדות הביטוח הלאומי כדי לקבל מענה למגבלה התפקודית הקשה שלהם, ומקבלים תשובה שמדובר בתלונה סובייקטיבית שלא מקנה אחוזי נכות. היו אומרים להם שבדיקת ה־CT שלהם תקינה, אבל אצל אנשים שסובלים ממיגרנה אין ממצאים בבדיקת CT. כאילו צריך גידול בראש כדי להוכיח נכות. לא היתה מודעות לדרגת החומרה".

כיו"ר החברה הישראלית לכאבי ראש, ובתום מאמצים שנמשכו כשנתיים מול הביטוח הלאומי, ד"ר דניאל שמח כעת לבשר לכל המטופלים וכן לרופאים בוועדות כי "הופץ חוזר ביטוח לאומי, שכולל קריטריונים לקביעת נכות בגין כאב ראש - שעד כה לא היו בספר התקנות. בשבילנו, ועבור המטופלים שלנו, זה אירוע מכונן ושבירה של הסטיגמה כאילו מדובר בכאב ראש בלבד".

בשנים האחרונות אושרה קבוצת תרופות חדשה של מעכבי החלבון CGRP, שמטרתן לספק טיפול מניעתי למיגרנות התקפיות או כרוניות. עם התרופות הללו נמנות אמגליטי, אג'ובי ואיימוביג. התרופה הראשונה סייעה מאוד לאביגיל (שם בדוי), בת 55 מאזור המרכז, שסובלת במשך שנים ממיגרנות קשות ביותר. "לפני שהתחלתי את הטיפול, היו לי 14 ימים בחודש שבהם חוויתי התקפים של מיגרנה", היא מספרת, "חלקם היו ימים קשים מאוד־מאוד. אחת לחודשיים היה יכול להיות לי התקף של 36 שעות שכלל הקאות וחוסר תפקוד. המצב הזה נמשך יותר מ־30 שנה. בגלל חוסר ההכרה החברתית במחלה, הייתי הולכת לעבודה ומקיאה שם, ואיכות החיים שלי בימי המיגרנה היתה נפגעת קשות. זה לא סתם כאב ראש, מדובר בחולשה גופנית קשה ביותר, ולעיתים שיבושים במערכת העיכול. לדעתי, העובדה ששיעור ניכר מהסובלים ממיגרנה הן נשים היא הסיבה שלקח כל כך הרבה זמן להכיר בתופעה כמחלה, גם מבחינת הביטוח הלאומי וגם מבחינה חברתית. זו בשורה אדירה, ואני מקווה שכולם ימצאו טיפול מתאים וישפרו את איכות חייהם".

אביגיל מקבלת כעת טיפול למיגרנה ומצליחה לתפקד. "מאז התחלתי ליטול את האמגליטי לפני שנה וחצי, יש לי שישה ימים בחודש שבהם אני חווה כאב ראש - שנפתר בעזרת שני כדורי אקמול, ולפעמים מתאפשר לי לתפקד באופן מלא. התרופה הזו שינתה את חיי".

כאב יקר למשק

נוסף על הקושי שחווים הסובלים ממיגרנה, למחלה זו השפעות כלכליות משמעותיות על המשק. לפי נתונים שריכז פרופ' גבי בן נון, מומחה לכלכלת בריאות וחבר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן־גוריון, אומדן העלויות העקיפות למשק (שאינן רפואיות) בגין תחלואת כאבי ראש בישראל עומד על 1.5 מיליארד שקלים בשנה. עיקר העלויות, 1.2 מיליארד שקלים, נובע בעיקר מאובדן ימי עבודה בשל מיגרנה. מתוכם, כ־500 מיליון שקלים הם גובה ההפסד הנובע מאובדן ימים בשל מיגרנה כרונית - בעיה שממנה סובלים כאחוז וחצי מהאוכלוסייה.

אילוסטרציה
זעקת הרופאים: "ההזנחה בבית החולים 'העמק' מסכנת חיים"
"כל בעיות הבריאות נעלמו ונותר לעסוק רק בחיסון הילדים?!"
צריכים קיבוע? לכו למדפסת
אש בחולון: בלב אחד ליפא ופריד בהופעת ענק • צפו
בין המתנדבים במחנה הקיץ של 'עדי ירושלים' שוטרים ממחוז ירושלים
בזק"א השיקו אמבולנס וטרקטורון מבצעי למען תושבי הדרום
מאות חולי סוכרת דורשים מקופות החולים לממן את ה"לבלב המלאכותי"
מנכ''ל משרד הבריאות מודה: "ירידה מסוימת ביעילות החיסונים"
עובדים נוספים יצטרפו לשביתת עובדי בתי החולים הממשלתיים
עמותת "יד עזר לחבר" פותחת מוקד חירום ומצוקה ארצי