הילולת צדיקים: רבי יהודה הנשיא זצ''ל

רבי יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ומסדר המשנה, מעשירי החכמים, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים • למד מפי רשב''י • מעשים אודותיו • סיפור פטירתו בגמרא

הילולת צדיקים: רבי יהודה הנשיא זצ''ל

ציפורי- שם רבי יהודה התגורר בסוף ימיו

נס מילתו:
בתלמוד הבבלי נאמר: "כשמת רבי עקיבא נולד רבי כשמת רבי נולד רב יהודה כשמת רב יהודה נולד רבא כשמת רבא נולד רב אשי ללמדך שאין צדיק נפטר מן העולם עד שנברא צדיק כמותו". על פי דברים אלו מקובל לקבוע שרבי נולד בזמנן של גזרות השמד או בסמוך להן, בסביבות שנת ג'תתצ"ה. כפי שמובא בתוספות: "כשנולד רבי גזרו שלא למול ואביו ואמו מלוהו שלח קיסר והביאו לרבי ואמו לפניו והחליפתו אמו באנטונינוס והניקתו עד שהביאתו לפני קיסר ומצאוהו ערל ופטרום לשלום ואמר אותו הגמון אני ראיתי שמלו את זה אלא הקב"ה עושה להם נסים בכל עת ובטלו הגזרה".

ייחוסו:
על פי מספר מקורות בתלמוד הבבלי, רבי היה בנו של רבן שמעון בן גמליאל. במסכת הוריות מסופר על מחלוקת בין רבן שמעון בן גמליאל ורבי מאיר ובסופו כתוב: "מתני ליה רבי לרבן שמעון בריה: אחרים אומרים, אילו היה תמורה לא היה קרב. אמר לו: מי הם הללו, שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים? אמר ליה: בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך". התייחסותו של רבי בדבריו לבנו ל"כבוד בית אביך" מתפרשת שרבן שמעון בן גמליאל היה אביו של רבי.

סמכותו:
בחז"ל מופיע לא פעם הביטוי "לעלות למלכות" בהקשר של רבי יהודה. הוא זכה כנראה להכרה רומית בנשיאותו כבר בראשית כהונתו, ומאז תיפקד כנשיא בעל סמכות רחבה. רבי יהודה הוכיח את כשירותו בתפקיד הנשיאות מבחינת כשרונותיו הציבוריים, עמד בקשרי ידידות עם שרי רומי ונשא ונתן עמהם כדי להגן על עמו.

בכתובת שהתגלתה בבית הכנסת שבעיר סטובי אשר במקדוניה בולט נוסח של איום בקנס בן רבע מיליון דינרים למי שימרה את הוראת הנשיא. רבי יהודה זכה שהציבור היה מתפלל לשלומו בחייו, ואחרי מותו התאבלו עליו שנה תמימה ושרפו קטורת כמינהג באבל מלכים.

עושרו:
העשירות האמיתית הינה בתורה הקדושה אולם לצד זאת, ישנה עשירות גשמית למטרת עזרה לעם ישראל כפי שהיה אצל רבי יהודה הנשיא ש"תורה וגדולה במקום אחד". הוא תמך בבתי המדרש ובתלמידי חכמים, והיה ידוע בנדבנותו. פעם אחת, בשנת בצורת בימי מלכותו של מרקוס אורליוס, פתח רבי את אוצרות תבואתו לכל הנצרכים, לבד מ"עמי הארץ".

עושרו בא לו, בין השאר, מנישואיו עם משפחת בן אלעשה האמידה, אך בעיקר מעצם הירושה הנשיאותית. בית הלל נודע בעושרו וצבר במשך דורות רכוש קרקעי, וכבר בימי רבן גמליאל החזיקו מטעי זיתים וכרמי גפנים רבים באזור לוד, מקום שנקשר עם עושרו הקרקעי של רבי דרך התיבה התלמודית "עשרים וארבע קריות". בימי רבי נוספו על נכסי בית הנשיאות שטחים בעמק יזרעאל ובגולן וכנראה אף בעמק הירדן, שם גידלו את האפרסמון הידוע והיקר, ממנו הפיקו בשמים ומרקחות רפואה.

האפרסמון של בית רבי הועמד בדרגה אחת עם האפרסמון של בית הקיסרות הרומית: "אין מברכין בורא עצי בשמים, אלא על אפרסמון של בית רבי ועל אפרסמון של בית קיסר". למרות עושרו הרב, אמר לפני פטירתו: "בשעת פטירתו של רבי זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה, אמר: רבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה".

ההוא יומא דנח נפשיה דרבי - גזרו רבנן תעניתא ובעו רחמי ואמרי 'כל מאן דאמר "נח נפשיה דרבי" - ידקר בחרב'!


סליקא אמתיה דרבי לאיגרא, אמרה: עליונים מבקשין את רבי והתחתונים מבקשין את רבי! יהי רצון שיכופו תחתונים את העליונים! כיון דחזאי כמה זימני דעייל לבית הכסא וחלץ תפילין ומנח להו וקמצטער, אמרה: 'יהי רצון שיכופו עליונים את התחתונים', ולא הוו שתקי רבנן מלמיבעי רחמי. שקלה כוזא שדייא מאיגרא [לארעא]! אישתיקו מרחמי ונח נפשיה דרבי.


אמרו ליה רבנן לבר קפרא: זיל עיין. אזל אשכחיה דנח נפשיה. קרעיה ללבושיה ואהדריה לקרעיה לאחוריה, פתח ואמר: אראלים ומצוקים אחזו בארון הקדש; נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש! אמרו ליה: נח נפשיה? אמר להו: אתון קאמריתו ואנא לא קאמינא.


בשעת פטירתו של רבי זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה, אמר: רבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה; יהי רצון מלפניך שיהא שלום במנוחתי. יצתה בת קול ואמרה (ישעיהו נז ב) יבא שלום ינוחו על משכבותם [הלך נכחו].


'על משכבך' מיבעי ליה? מסייע ליה לרבי חייא בר גמדא, דאמר רבי חייא בר גמדא אמר רבי יוסי בן שאול: 'בשעה שהצדיק נפטר מן העולם - אומרים מלאכי השרת לפני הקב"ה: רבונו של עולם! צדיק פלוני בא! אומר להם: יבואו צדיקים ויצאו לקראתו, ואומרים לו 'יבא בשלום ינוחו על משכבותם'". (כתובות ק''ג).

הכתבה נערכה בעזרת wikipedia.


מעשה מרבי יהודה והמזוזה

אנטונינוס ורבי
אנטונינוס ורבי היו חברים בלב ובנפש. בין ביתו של הקיסר לביתו של רבי הייתה חפורה מנהרה, בכל פעם שביקש להגיע לביתו של רבי ולבקרו היה הולך עם שני עבדים, אחד היה ממית בכניסה למנהרה ואת השני היה ממית בכניסה לביתו של רבי. בשל חשאיות הקשר, ביקש הקיסר מרבי שכאשר הוא מגיע לביתו לא יהיה בבית אף אחד מלבד רבי.

חתימת המשנה:
המפעל המרכזי והחשוב ביותר של רבי יהודה הנשיא והסנהדרין בא בדמות עריכת התורה שבע"פ – המשנה – וחתימתה כגוף שלם וסופי. היה זה מפעל שהחל לאחר חורבן הבית השני, וריכז בתוכו תחומי עניין שונים. נוצר צורך, הן בשל ריבוי המחלוקות, הן בשל נחיצות השעה (לעיתים ימי חירום וזעם) והן בשל החשש שנושאים חשובים וההידיינות עליהם יאבדו, לרכז את החומר, לסדרו, לערכו ולחותמו.

המשנה הנה אוסף מסודר של הדיונים שנערכו בסנהדרין בתחומי עניין שונים והפסיקה הסופית בהם, אם כי לעיתים נותרו ויכוחים בסיכום "פתוח", בלתי מוכרע. המשנה הנה שיקוף מערכת החשיבה של חברי הסנהדרין לדורותיהם, כאשר המפתח העיקרי להתנסחות ההלכות הוא הניסיון לגשר בין הוראות קדומות, חלקן תנ"כיות, לבין נסיבות השעה המשתנות. היינו, שאלות אקטואליות.

כידוע, המשנה מחולקת לנושאי-אב, כשכל אחד נקרא "סדר". ששה סדרי המשנה הם: סדר זרעים, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים וסדר טהרות. הראשון דן במצוות התלויות בארץ, השני בשבתות חגים וצומות, השלישי בענייני משפחה נישואים גירושים וכו', הרביעי בענייני משפט, החמישי בהלכות מקדש והשישי בענייני טומאה וטהרה. כל סדר מתחלק לנושאי-משנה, ל"מסכתות", בלשון המשנה, כמו מסכת פאה בסדר זרעים, מסכת פסחים בסדר מועד, או מסכת בבא קמא בסדר נזיקין. כל מסכת מתחלקת לפרקים וכל פרק למשניות.

דרכו:
רבי יהודה הנשיא היה רגיל לעורר את תלמידיו אודות החטא החמור של לשון הרע. כך למשל מסופר כי רבי יהודה הנשיא ערך סעודה לתלמידיו, הביא לפניהם לשונות רכים ולשונות קשים, התחילו בוררין את הרכים ומניחין את הקשים, אמר להן רבי יהודה: "בני דעו מה אתם עושים, כשם שאתם בוררין את הרכים ומניחין את הקשים, כך יהא לשונכם רך אילו על אילו" ( ויקרא רבה פרשה ל"ג).

שמירת הלשון:
רבי שמעון ברבי סיפר בשבחו של יהודה החייט, אשר רבי יהודה הנשיא למד בספר תהילים שנכתב על ידו ורבי שמעון ברבי סיפר שיהודה החייט כתב זאת, אמר לו רבי יהודה הנשיא "כלך מלשון הרע", ובגמרא הוסבר בשם רב ספרא כי "לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך שבחו בא לידי גנותו" (בבא בתרא, דף קסד עמוד ב).

פטירתו:
כיוון שמקום פטירתו שנוי במחלוקת כפי שמובא בגמרא כאן הבאנו את שני המקומות בהם יכול להיות טמון הצדיק. על פטירת רבי יהודה הנשיא מובא בגמרא: "תניא רבי מוטל בציפורי ומקום מוכן לו בבית שערים. והתניא (דברים טז, כ) "צדק צדק תרדף" הלך אחר ר' לבית שערים! [אם כן, כיצד אמרנו שמוטל בציפורי?] ר' בבית שערים הוה [בדרך כלל], אלא כיון דחלש אמטיוהי [הביאו אותו להבריא] לציפורי.

"הלך אחרי רבי לבית שערים"

האדמו"ר מבוטושאן והאדמו"ר מפיטסבורג בשמחת נישואים
מדוע הלך רבי עקיבא לנהרדעא? • דף היומי
הגר"ד לנדו השתתף אמש בשמחת החתונה לנכדת המשגיח‎‎ • גלריה
חומש סעודה בת"ת פיטסבורג • גלריה
המקובל השיא את בנו, גדולי ישראל באו לברך • גלריה‎‎
האם יש למנוע מילד לשחק במוקצה? • דף היומי
המיסיונר הבכיר הודיע לחבריו שחזר בתשובה שלמה: "יש רק ה' בעולם"
שמחת השבע ברכות המרכזית לבית סאווראן • גלריה
אברכי בית המדרש יחוה דעת הוסמכו לרבנות • גלריה‎‎
הרב יגאל כהן חיתן את בתו, כולם עלו לברך • גלריה‎‎