הילולת צדיקים: ה'שפתי צדיק' מפילץ זצ''ל

רבי פנחס מנחם (אלעזר) יוסטמן זצ''ל מהאדמו"רים החשובים בפולין שהתפרסם כמחבר הספר "שפתי צדיק" • הצדיק שלא חפץ בכס האדמור''ות

הילולת צדיקים: ה'שפתי צדיק' מפילץ זצ''ל

תולדות חייו
נולד לבנימין אליעזר יוסטמן, ולאמו מרת צינא פעסא אלתר - בתו של החידושי הרי"ם מגור. הוא התייתם מאמו בגיל צעיר וסבו החידושי הרי"ם לקחו תחת חסותו. הוא נסע עם סבו "נסיעות" לאדמו"ר מקאצק.

החידושי הרי"ם השיא את פנחס מנחם עם נכדתו מרת הענדיל לאה אלתר בת ר' אברהם מרדכי אלתר - גם היא יתומה מאביה ומאמה. הענדיל לאה הייתה אחותו של השפת אמת מגור.

לאחר פטירת סבו בתרכ"ו, היה מחסידיו של ר' חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר. לאחר שנפטר ר' חנוך הניך, היה לחסידו של גיסו ר' יהודה אריה לייב מגור, אצלו היה יושב ראשונה במלכות, והיה מוציא ומכניס שאלות החסידים, וענייני עסקנות שונים.

הוא התפרנס ממסחר ספרים והיה גם מוציא לאור. העמיד בחנות אדם שהוא יכול היה לסמוך עליו, והוא עצמו למד רוב היום תורה וחסידות, ולעיתים היה נכנס לחנות. הדפיס מחדש את התלמוד הירושלמי עם פירוש הרידב"ז בשנת תר"ס הוצאת פיטרקוב.

לאחר הטיש של ה"שפת אמת" בלילות שבת ומועדים, היו החסידים נכנסים אליו, והוא היה חוזר על דברי בן-דודו וגיסו עם תוספות משלו.

היה מתמיד גדול בלימודו, כולל בהליכתו ברחוב ובכל הזדמנות, וברוב היממה למד תורה בשקידה מרובה ביותר, ובשבת אף למד יותר מאשר ביום חול.

אדמו"ר:
לאחר פטירת ה"שפת אמת" בה' בשבט תרס"ה סירב למלאות את מקומו ולקבל את הנהגת חסידי גור, בצוואתו כתב שלא היה לו סימן משמים שיקבל עליו תפקיד זה. ולכן עזב את העיירה גור כדי שלא יבואו אליו החסידים. הוא העביר את דירתו לפילץ שם התמנה לרב העיר.

חלק מחסידי וממקורבי השפת אמת בכל אופן נמשכו אחריו ולא הסכימו להרפות ממנו, החסידים נסעו אליו לפילץ, ובדיעבד הוא קיבל אותם. לצד זאת, האדמו"ר ה"אמרי אמת" בנו של ה"שפת אמת" לא הסכים לקבל על עצמו את ההנהגה, כל זמן שהשפתי צדיק גר בעיירה גור, אחרי שהשפתי צדיק עבר לפילץ - כמה ימים לפני פורים חל אצל האמרי אמת שינוי, ובפורים ערך "שולחן" בביתו למקורביו.

כסבו הוא ניהל ישיבה בפילץ ובווירשוב בה למדו בחורים צעירים. היה הרב הישיש בכל פולין, בתקופתו. עסק בענייני קופת רבי מאיר בעל הנס, ובעניין אתרוגי ארץ ישראל, חברת מחזיקי הדת בפולין, עסק ב"תקנת בנות ישראל" תר"ע, היה מראשי המנהיגים ב"ועידת פטרבורג בתרע"ג" ומינה את הרב ירושלמסקי לטפל בה, ותמך בכל כוחו באגודת ישראל.

בשנת תרע"ב חלה מאד, והוסיף לעצמו את השם "אלעזר" כסגולה, ומאז נקרא "פנחס מנחם אלעזר". לאחר עשר שנים שגר בפילץ עבר עם משפחתו לווירשוב, שם גר בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לאחר המלחמה עבר לצ'נסטוחובה ובה נפטר.

היה בעל מידות נעלות שאותן ירש מסבו, וכמוהו הצטער מאוד מכינויים שונים שהיו מכנים בהם אנשים כגון "יוסי העיוור", "ראובן השחור" וכדומה, והיה רואה בהם כינויי גנאי שבגללם אפשר לאבד את החלק לעולם הבא. כסבו, שאף כל ימיו לעלות לארץ ישראל, ובשבע הצוואות שכתב בשנותיו האחרונות הזכיר שאיפתו זו.

נפטר ביום שבת בשעת סעודה שלישית והלווייתו נערכה ביום שני בגלל מחלוקת ודין תורה בין קהילת פילץ לצ'נסטוחובה על מקום קבורתו, ובסוף נקבע שיקבר בצ'נסטחוב. על פי המסורת, כל מי שפסק שעליו להיקבר בצ'נסטחוב הסתלק מהעולם בתוך זמן קצר שכן בצוואתו כתב שישתדלו מאוד שיקברוהו בפילץ.

בנו הצעיר, ר' חנוך גד יוסטמן המשיך את החצר החסידית בפילץ ונספה בשואה. בצנסטחובה הוקמה ישיבה על שמו של הרבי מפילץ, הישיבה התקיימה עד מלחמת העולם השנייה. על שמו ולזכרו נוסדה בחצור הגלילית ישיבת שפתי צדיק של חסידות גור בארץ ישראל.

ספריו:
קונטרס "הצוואה", תרפ"א.
ספר "שפתי צדיק" חמישה חלקים, עה"ת, תרפ"ה - תרצ"ט. שבו דברי תורה משלו, אך גם מבאר את דברים של סבו "חידושי הרי"ם" ושל ה"שפת אמת", בן דודו וגיסו.
"שפתי צדיק" לחג השבועות, תר"צ.
ספר ''מכתבי תורה ויראה", מכתבים, תשע"ד.
כתב גם חיבור גדול על הש"ס ופירוש לתהילים שלא יצאו לאור לפני השואה ואבדו.

בעל ההילולה
הילולת צדיקים: ה'בבא סאלי' זצ''ל
משדר מיוחד: סיפורים חדשים הילולת סידנא בבא סאלי
מהו התיקון שובבי"ם הכי טוב ??
מוצ"ש וארא: הגר"מ מאזוז בשידור חי
שידור חי: הגר"י יוסף בשיעורו השבועי
הלכה יומית: מדוע אין אומרים קורבנות בלילה?
הדף היומי: מסכת פסחים דף נ''ו
סיפורי הבעש''ט: דוד ושאול עושים שלום אצל הבעש"ט
קריאת הפרשה: והפעם בטעמים תימניים • הצטרפו:
צפו: הגרי"ח אוהב ציון על פרשת וארא