הילולת צדיקים: רבי שמשון מאסטרופולי הי''ד

רבי שמשון מאסטרופולי היה צדיק עצום, מקובל אשר היה הזוכה לגילוים מ'מגיד'. מקובל כי היה משיח בן יוסף בדורו ועל כן נרצח על קידוש ה'

הילולת צדיקים: רבי שמשון מאסטרופולי הי''ד ציון רבי שמשון אחרי השיפוץ ובניית ה''אוהל'

רבי שמשון מאוסטרופוליא הי"ד – נולד בקוריץ בווהלין בשנת ה'ש"ס. אימו הייתה בתו של רבי שמשון בן בצלאל ליווא - אחי המהר"ל מפראג. לכן אף ייחוסו המשפחתי, בדומה למהר"ל, מגיע עד לדוד המלך.

רבי שמשון מאסטרופולי, היה רבה של העיר פולנאה עיר ואם בישראל של תורה וחכמים.

כשלוש וחצי שנים לפני גזירות ת"ח ות"ט, זכה רבי שמשון לגלוי מהמגיד שהיה מתגלה אליו, ושמע ממנו על הגזירות הממשמשות לבוא. רבי שמשון עורר בעקבות כך את הסובבים אותו לשוב בתשובה, אך תשובתם לא הועילה לבטל את גזר הדין. וכך זכו למות על קידוש ה'.

במסורת מיוחסת מיתתו לדברי חז"ל שמשיח בן יוסף עתיד להיהרג על קידוש השם. כעבור עשרות שנים, גילה עט"ר הרמח"ל סוד חתום משמי מרומים, אודות ויכוח נעלם שהתקיים בין רבי שמשון, לבין הקליפה המקטרגת, בתנאים לביטול הגזירה, וכתבם במאמרו 'דרך עץ חיים':

"הִנֵּה מִמַּאֲמָרִים אֵלּוּ תָּבִין וְתַשְׂכִּיל בְּשִׂכְלְךָ הַזַּךְ, כִּי אֵין תְּרוּפָה לְמַכָּתֵנוּ כִּי אִם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר הַמַּחְלִישׁ כֹּחַ הַסִּטְרָא אַחֲרָא כִּי אִם עֵסֶק הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶּׁהוּגַּד לָנוּ, שֶׁבִּימֵי הַמָּנוֹחַ הֶחָסִיד הַמְּקוּבָּל הַגָּדוֹל הָרַב רַבִּי שִׁמְשׁוֹן אַסטְרֵיפַאלִיר, כְּשֶׁהָיְתָה הַגְּזֵירָה, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, בִּשְׁנַת ת"ח, הִשְׁבִּיעַ הָרַב הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה וְשָׁאַל אוֹתָהּ: "עַל מַה וְלָמָּה אַתְּ מְקַטְרֶגֶת עַל עַמֵּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִכָּל הָאוּמוֹת"? וְהַשִּׁיבָה לוֹ: "יִתְבַּטְּלוּ מִכֶּם שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ וְאֶחֱזוֹר מִקִּטְרוּגִי, וְאֵלּוּ הֵם: שַׁבָּת, וּמִילָה, וְתוֹרָה" מִיַּד הֵשִׁיב לָהּ הָרַב הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה: "יֹאבְדוּ הֵם כָהֵנָּה וְכָהֵנָּה – וְאַל תִּתְבַּטֵּל אוֹת אַחַת מִתּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוּשָׁה, חָלִילָה"".

הפורעים הקוזקים, התנו את האפשרות להינצל רק לאלה שימירו את דתם. הרב וקהילתו, שידעו כי יפלו בידי הערלים וסופם למות, לבשו תכריכים, התעטפו בטלית, הניחו תפילין, התאספו בבית הכנסת בתפילה וחיכו עד שבאו הרוצחים והרגום.

כך תיעד ר' נתן הנובר זצ"ל בספרו "יון מצולה" את קורות הגזירות: "וְהָיָה בְּתוֹכָם אִישׁ אֶחָד חָכָם וּנְבוֹן וּמְקוּבָּל הָאֱלוֹקִי מוהר"ר הָרַב שִׁמְשׁוֹן מק"ק אוֹסטְרַפָּאלִי. וּבָא מַלְאַךְ הַמַּגִּיד אֵלָיו בְּכָל יוֹם וְלָמַד עִימּוֹ סִתְרֵי תּוֹרָה. וְעָשָׂה הַמְּקוּבָּל הנ"ל פֵּירוּשׁ עַל הַזּוֹהַר עַל פִּי קַבָּלָה מהאר"י ז"ל וְלֹא זָכִינוּ שֶׁיָּבוֹא לְהִדָּפֵס.

וְאָמַר לוֹ הַמַּגִּיד לִפְנֵי הַגְּזֵירָה שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה גְּזֵירָה כָּךְ רָעָה, וְדָרַשׁ כַּמָּה פְּעָמִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהִזְהִיר לְעָם שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל הַצָּרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא. וְכֵן עֲשׂוּ תְּשׁוּבָה גְּדוֹלָה בְּכָל הַקְּהִילּוֹת וְלֹא הוֹעִילָם – כִּי כְּבָר נֶחְתַּם הַגְּזֵירָה רָעָה.

וְכַאֲשֶׁר בָּאוּ הָאוֹיְבִים וְצָרִים עַל הָעִיר, נִכְנַס הַמְּקוּבָּל הנ"ל לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת בַּעֲלֵי בָּתִּים עִמּוֹ, כּוּלָם חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְכוּלָּם מְלוּבָּשִׁים בְּתַכְרִיכִין וּבְטַלִּיתִים עַל רָאשֵׁיהֶם וְעָסְקוּ בִּתְפִלָּה גְּדוֹלָה עַד שֶׁבָּאוּ הָאוֹיְבִים לְהַעִיר קוֹדֶשׁ וְנֶהֶרְגוּ שָׁם כּוּלָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עַל אַדְמַת קוֹדֶשׁ. וְכַמָּה מֵאוֹת שֶׁלֹּא הָרְגוּ הוּכְרְחוּ לְהָמִיר דָּתָם וְכַמָּה מֵאוֹת הָלְכוּ בַּשְּׁבִי אֶל הַקֹּדְרִים" [הקוזקים].

תורתו:
כתביו של רבי שמשון הינם פירושים נפלאים למאמרים קדומים. חלקם נמצאים בידנו וחלקם מופיעים לראשונה בכתביו של רבי שמשון. רוב פירושיו עוסקים בגימטריאות מבריקות, שעל ידן הוא מוצא הקבלה בין נושאים שונים. רוב חידושיו בקבלה כרוכים בגימטריאות. לדוגמה, מספר האותיות בשמותיהם של כל האבות (אברהם יצחק יעקב) מצד אחד ושל כל האמהות (שרה רבקה רחל לאה) מצד שני הוא 13 (י"ג) שהוא מספרן של י"ג מידות של רחמים. גם הגימטריה של "אחד" היא 13, ולדבריו זה נובע מכך שהאבות והאמהות היו אלו שהפיצו בעולם את יחודו של ה', ואם מחברים את מספר האותיות של האבות והאמהות, יהיה המספר 26, שהוא הגימטריה של השם המפורש.

קבלה
רבי שמשון הוא אחד מגדולי המחדשים בתורת הקבלה, שלא עסקו רק בפרשנות לדברי קודמיהם אלא גם חידשו חידושים רבים שאין להם מקור בספריהם של מקובלים קדומים יותר. חידושים אלו התגלו על ידי מגיד: מלאך ממרום שגילה לו סודות התורה. בספריו מופיע פעמים רבות הביטוי "והוא רחום יכפר עוון" בהטיות שונות, כאשר נראה שמחד רצה לגלות את סודות הקבלה, ומאידך חשש מפני סכנות, העלולות לבוא כתוצאה מגילוי הסודות.

האגרת:
רבי שמשון חיבר אגרת ייחודית. האיגרת מנוסחת כמכתב תשובה לרבנים שביקשו פירוש למאמר סתום, המיוחס באותה איגרת להאר"י ז"ל. המאמר עוסק בשמות המלאכים שהופקדו על הכאת המצריים בעשר מכות מצרים, ועל פיו מלאכים אלו הם האחראים גם על גאולת ישראל בעתיד. רבי שמשון מבאר באיגרת את המאמר על פי גימטריה של שמות המלאכים. כמו כן ביאר באיגרת על פי הקבלה את הסימן דצ"ך עד"ש באח"ב. סגולת האגרת לקרוא בערבי פסחים (ראשון ופסח שני). ולכל מי שקורא אותה מובטחת שמירה מפורעניות לכל השנה. איגרת זו נדפסה ברבות ממהדורות המחזורים וההגדות של פסח.

צאצאיו:
רבי יעקב יוסף מפולנאה ורבי משולם פייבוש הלר, שניהם מראשוני תנועת החסידות ומחשובי סופריה.

ספריו:
רבי שמשון כתב ספרים רבים, אך מעטים הגיעו לידינו, ועל השאר אנו יודעים מתוך כך שהוא עצמו ציינם בתוך ספריו.
ואלו חיבוריו:

 דן ידין - פירוש על ספר "קרנים". [נדפס לראשונה בזולקוה 1709, ומאז במהדורות רבות].
 ליקוטי שושנים.
 מאמר זאת חוקת הפסח, פירוש על מ"ב המסעות שנסעו ישראל במדבר כסגולה נגד מחלות. (בתוך ספרים שונים וגם כספר נפרד בשם תקון לחולי הקולירה וגם למגפה ב"מ, איזמיר 1867, ובשם סדר המסעות, בגדאד אחרי 1868).לאחר שנים קובצו מאמרים פזורים לספרים אחדים והם:
 ספר ליקוטים, זולקוה 1763.
 קהלת משה, למשה בר' אברהם הכהן [מלקט], לבוב תקנ"ג.
 נפלאות חדשות – על ידי נח ליפשיץ, ירושלים תש"ז.
 ניצוצי שמשון – על ידי א' בומבך, בני ברק תשמ"א.

היה את החיבור האבוד "מחנה דן", שנתחבר כפירוש לזהר. מובא בשם הבעל שם טוב, שגילה לתלמידו המגיד ממזריטש, שלולא אבד הספר, הייתה מתקרבת הגאולה.

הציון לפני השיפוץ
מכתב חריף: רבני בני ברק בהנחיות מחמירות לקיום חתונות ושמחות
חרדי טבע למוות בחוף הנפרד בטבריה
מלונית קורונה: האבא התמגן ושימש סנדק בברית לבנו
אריה ברונר בענייני פרשת השבוע מתובלים בטעם הניגון - פרשת עקב
בהוראת מרן האדמו"ר ויז'ניץ: כלל הבחורים ישובו מחו"ל
צפו בהגאון הרב דוד יוסף - פרשת עקב: "תורה או עבודה"
צפו בהרב ברוך רוזנבלום: פרשת עקב - פרשה שניה מהשבעה דנחמתא - ענייני ברכת המזון
צפו בתיעוד: שמחת נישואי נכד האדמו"ר מבעלזא
הילולת צדיקים: רבי משה פארדו זצ''ל
משרד הבריאות בקמפיין חדש לעולם החרדי: "יצאתם ל’בין הזמנים’? הקורונה לא!"