פרשת וירא: האם מותר לאכול אבקת חלב נכרי

נעסוק הפעם בשאלה האם מותר לאכול חלב שחלב אותו גוי, גבינה וקוטג' שייצר גוי, ואבקת חלב שייצר גוי (מה שנקרא 'אבקת חלב נכרי')

פרשת וירא: האם מותר לאכול אבקת חלב נכרי

קרדיט:

פתיחה

בפרשת השבוע, קוראים על ביקור המלאכים באוהל אברהם, להם הוא מגיש חמאה וחלב ובן בקר. בדעת זקנים מבעלי התוספות על הפרשה מובא מדרש, המתאר שכשקיבלו ישראל את התורה פנו המלאכים אל ה', וביקשו לקבל את התורה במקום בני ישראל. ה' השיב להם, שכיוון שאכלו אצל אברהם בשר וחלב שבושלו יחד ועברו על דברי התורה - הם לא יכולים לקבל אותה.

עולה מדברי המדרש, שאברהם אבינו בישל למלאכים בשר וחלב יחד, מכיוון שעוד לא היה מצווה על כך. דעה חולקת מובאת בגמרא במסכת יומא (כח ע''ב) הכותבת, שאברהם אבינו קיים את כל התורה כולה, ואפילו דיני דרבנן כמו עירובי תבשילין, וכן מופיע במשנה במסכת קידושין (ד, יד).

בעקבות הפסוקים המזכירים את החלב והחמאה שהגיש אברהם למלאכים, נעסוק הפעם בשאלה האם מותר לאכול חלב שחלב אותו גוי, גבינה וקוטג' שייצר גוי, ואבקת חלב שייצר גוי (מה שנקרא 'אבקת חלב נכרי').

חלב שחלבו גויים

המשנה במסכת עבודה זרה (לה ע''ב), מונה מספר מאכלים שיוצרו על ידי גויים ונאסרו באכילה ובהנאה. אחד מהם שנאסר בהנאה הוא, חלב שחלבו גוי ללא פיקוח של יהודי. הסיבה שנאסר חלב זה היא כי יש חשש שהגוי מרצון להרוויח כסף, יכניס לתוכו דברים טמאים הזולים יותר מחלב הבהמה הכשרה.

הגמרא תמהה על דברי המשנה, שהרי אפשר לבדוק אם החלב טהור באמצעות צבעו - חלב טמא כהה יותר מחלב כשר. כמו כן מחלב טהור אפשר לייצר גבינה מה שאין כן מחלב טמא, אם כן מדוע יש לחשוש שהגוי יכניס חלב טמא ולא ידעו על כך?! היא מתרצת, שהחשש הוא שהגוי יערב מעט חלב טמא בגבינה, ולא יהיה אפשר לשים לב שהוא אכן נמצא שם.

כיצד בכל זאת אפשר לשתות חלב שחלבו גוי? הגמרא אומרת, שבמקרה בו יהודי רואה את הגוי חולב ויכול לפקח שלא יכניס דברים טמאים לחלב - החלב כשר. כמו כן, במקרה בו היהודי נמצא במקום קרוב למקום החליבה, ויכול לבוא כל רגע ולבדוק את הגוי, גם במקרה זה החלב כשר לשתייה, כיוון שהגוי מירתת (= מפחד) שמא יבוא היהודי ויתפוס אותו מכניס דברים טמאים לחלב

מחלוקת הפוסקים

מה הדין במקום שאין לגוי אפשרות להכניס חלב טמא לחלב הטהור (למשל כאשר אין באזור בהמות טמאות), או שהחלב הטמא יקר יותר מהחלב הטהור, ואין אינטרס לגוי לערבב? נחלקו האחרונים בשאלה זו:

א. הבית יוסף (יו''ד קטו, א) ציטט את דברי המרדכי (עבודה זרה תתכו) שהביא פוסק אלמוני הסובר, שחז''ל תקנו שישראל יראה את הגוי חולב רק במקום שיש חשש שהגוי יערב חלב טמא, אבל במקום שאין חשש, החלב כשר גם אם היהודי לא רואה את החליבה. כך פסקו גם התשב''ץ (ד, לב) והחזון איש (יו''ד סי' מא), ובלשונו של הפרי חדש (שם, ס''ק ו):

''אם חלב טמא אינו נמצא במקום, או שנמצא אלא שהוא יותר ביוקר מחלב טהור, אין לאסור חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו, אלא מותר לילך ולקנות מהגויים חלב שלהם. וכן מצאתי להרדב"ז בתשובה בסימן ע''ה. כללא דמילתא, דאם אין לחוש כלל לדבר טמא, אפילו שאינו בצד ההיתר (= אפילו שישראל לא רואה את החליבה) - מותר.''

ב. על אף שהמרדכי הביא את דעת המתיר, למעשה לא קיבל את סברתו ונקט, שמכיוון שחכמים גזרו שצריך שישראל יראה את הגוי חולב - כך יש לעשות תמיד, גם אם אין חשש שהגוי יערב דברים נוספים בחלב. כך פסקו להלכה גם רוב הפוסקים וביניהם הבית יוסף (יו''ד קטו), הרמ''א (שם), הט''ז (שם, ו), החיד''א (יו''ד קטו), ערוך השולחן (ס''ק ד - ה) והרב עובדיה (יחו''ד ז, קנז).

חלב בפיקוח ממשלתי

מה הדין כאשר יש פיקוח ממשלתי על מוצרי החלב, ובמקרה בו החברה תערבב בחלב מוצרים שלא רשומים ברשימת הרכיבים, הממשלה תקנוס אותה? בפשטות דין זה דומה למקרה שראינו לעיל שאין אינטרס לגוי לערבב, ולדעת הפרי חדש, החזון איש וסיעתם החלב יהיה טהור, ואילו לדעת השולחן ערוך, הרמ''א וסיעתם, החלב יהיה טמא.

א. אף על פי כן, לא כל הפוסקים קיבלו השוואה זו. הרב משה פיינשטיין (אג''מ א, מז) חידש, שבמקום שהממשלה משגיחה על תהליך הייצור ואין חשש שיכניסו חלב טמא, זה נחשב יותר מידיעה רגילה בה נחלקו הפוסקים. לשיטתו במקרה כזה, זה נחשב כאילו יש ממש יהודי שרואה את הגוי חולב, וגם השולחן ערוך והרמ''א יודו שהחלב כשר (אם כי סבר שבכל זאת ראוי להחמיר), ובלשונו:

''ובדבר החלב של החברות במדינתנו, אשר יש פקוח הממשלה ואם יערבו חלב בהמה טמאה יענישו וגם יסגרו את העסק שלהם, שלכן ודאי מירתתי (= מפחדים) מלערב חלב טמא יש טעם גדול להתיר אף בלא שיטת הפרי חדש, משום דהעיקר דידיעה ברורה היא כראיה ממש. ולכן הרוצה לסמוך ולהקל, יש לו טעם גדול ורשאי וכמו שמקילין בזה הרוב שומרי תורה, אבל מכל מקום לבעלי נפש מן הראוי להחמיר, ואין בזה משום יוהרא, וכך אני נוהג להחמיר לעצמי.''

ב. למעשה בארץ ישראל כיום, הרבנות הראשית לא נותנת הכשר לחלב שנחלב במחלבה של גויים שבה רק פיקוח ממשלתי וללא השגחה ישירה של יהודי, מכיוון שהרבה חולקים על הרב פיינשטיין וסוברים שאין לחלק בין המקרים, וגם הוא שהתיר, התיר רק במקום שאין חלב יהודי זמין ואילו בארץ הרי יש (אך בחוץ לארץ כפי שכותב הרב פיינשטיין רבים נוהגים להקל בלית ברירה).

גבינת גויים

עד כה עסקנו בדינו של חלב טמא. שאלה נוספת שדנו בה הפוסקים היא גבינת גויים. הגמרא במסכת עבודה זרה (כט ע''ב) מביאה שחז''ל אסרו לאכול גבינת גויים, אבל לא רצו לספר מדוע אסרו אותה, כדי שאנשים לא יזלזלו בטעם האיסור. למסקנה האמוראים הביאו מספר טעמים (לה ע''ב), ולהלכה נפסק כשמואל, שיש חשש שמא הגוי יעמיד את הגבינה באמצעות קיבה של בהמה טמאה.

נחלקו הראשונים, מה הדין כאשר אנו יודעים שלא העמידו את החלב בקיבה של בהמה טמאה: א. התוספות (עבודה זרה לה ע''א ד''ה חדא) סברו, שהאיסור קיים רק במקום שהעמידו בבהמה טמאה, אבל במקום שאנו יודעים שמעמידים את החלב בדברים אחרים כמו פרחים ועשבים, הגבינה מותרת.

ב. הרמב''ם (שם ג, יד) חלק על דברי התוספות ופסק, שמכיוון שגזרו לאסור שמא יעמידו, אסרו בכל עניין, ולכן אפילו אם יודעים בוודאות שלא העמידו את החלב בקיבת בהמה טמאה, הגבינה אסורה באכילה. כך פסק להלכה גם השולחן ערוך (קטו, ב). הרמ''א (ובניגוד לדעת הש''ך) הקל וכתב, שבמקרה בו יהודי רואה את תהליך עשיית הגבינה היא מותרת, ובלשונם:

''גבינות העובדי כוכבים, אסרום מפני שמעמידים אותם בעור קיבת שחיטתם שהיא נבלה. ואפילו העמידוהו בעשבים, אסורה. הגה (= רמ''א): וכן המנהג, ואין לפרוץ גדר (ב"י), אם לא במקום שנהגו בהם היתר מקדמונים. ואם הישראל רואה עשיית הגבינות והחליבה, מותר (אגור פ' שואל). וכן המנהג פשוט בכל מדינות אלו (ועיין הערה ).''

אבקת חלב נכרי

לפי מה שראינו עד כה, יש לדון במעמדה של אבקת חלב נכרי אך לפני כן יש להקדים את ביאור תהליך הייצור. בשביל לייצר אבקת חלב, לוקחים חלב, מייבשים אותו, ומחלקים אותו לרכיבים שונים עד שהוא נהיה פירורים. באבקת חלב עם אחוז נמוך של שומן משתמשים למעדנים, ובאבקת חלב עם אחוז גבוה של שומן משתמשים לשוקולד (כיום בארץ מייבאים אבקת חלב רק לשוקולד).

מחלוקת האחרונים

בעקבות תהליך הייצור של אבקת החלב, נחלקו האחרונים:

א. הרב פרנק (הר צבי יו''ד קג) פסק, שמותר לכתחילה לאכול אבקת חלב נכרי. בטעם הדבר נימק, שכאשר גזרו חכמים שיהודי צריך לראות את החליבה, זהו דווקא בחלב ממש או בגבינה כפי שראינו לעיל, אבל על אבקת חלב לא גזרו, ומשום כך מותר לאוכלה גם אם אין יהודי שמפקח על התהליך (ובתנאי כמובן שאין דברים טמאים באבקה), וכך פסק הציץ אליעזר (טז, כה).

ראייה לדבריהם הביאו מדברי רבינו פרץ (טור יו''ד רטו), ביחס לכשרות חמאה שעשאה גוי. לפי דעת רבינו פרץ, כאשר חז''ל גזרו שיש חובה שישראל יראה את תהליך הייצור, הם גזרו דין זה בחלב בלבד. בחמאה לעומת זאת לא גזרו, ומשום כך אפשר לאוכלה גם במקרה בו יהודי לא ראה את תהליך הייצור, ובלבד שיידעו שלא הכניסו חומרים טמאים, ובלשונו של הציץ אליעזר:

''דתנאי דגזירת חלב היה שלא נאסר אלא כשבא לידי ישראל בצורתו הראשונה, אבל שינוי צורה מחלב לצורה אחרת פקע איסורו ואינו בכלל גזירה ראשונה דחלב, ומהטעם הזה סבירא ליה למקצת גאונים, דחמאה של עכו"ם מותרת, שאיננה בכלל גזירה ראשונה דחלב, והרי אבקת חלב נמי אינה בכלל גזירה לא בחלב ולא בגבינה.''

גם החזון איש (יו''ד מא) על אף שחלק על שיטת הרב פרנק, וסובר שדינה של אבקת החלב כמו חלב גויים שזקוק להשגחה, למעשה התיר אבקת חלב נכרי. הסיבה לכך היא, שכפי שראינו הוא פסק כדעת הפרי חדש, שבמקום שיש השגחה של הממשלה על תהליך ייצור החלב ואין אינטרס לגוי להכניס דברים טמאים, אין בעיה לשתות, והוא הדין לאבקת חלב שנמצאת בפיקוח.

ב. הרב מרדכי אליהו (מאמר מרדכי יו''ד א, ד) חלק ופסק, שאסור לאכול אבקת חלב נכרי. בטעם הדבר נימק, שאחרי הכל לפני שייצרו את אבקת החלב היא הייתה חלב ממש שזקוק להשגחה, אם כן אין זה משנה שלאחר מכן שינו את צורתו לאבקה - החלב נאסר בשעה שהיה חלב, והאיסור לא פקע בעקבות שינוי הצורה, וכן פסק הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות ב, שעג).

ראייה לדבריו הביא הרב אליהו מדברי החוות דעת (פתחי תשובה סי' צז) שפסק, שבמקרה בו לשו לחם בחלב בצורה שאסור ללוש (וכפי שראינו בפרשת ראה שנה ג'), אין זה משנה שלאחר מכן שינו את צורתו לצורה המותרת, כי בשעת האפייה הוא נאסר. הוא הדין כאן, אין זה משנה שלאחר מכן החלב נהפך לאבקת חלב שלא צריך בפיקוח, בהתחלה הוא היה חלב שחייב, ובלשון הרב אליהו:

''אך יש לדחות את טענת המתירים, דכיוון שהאבקת חלב נאסר בהיותו חלב, אם כן איך יפקע האיסור? ועיין בסי' צ"ז סעיף א' לגבי פסק השולחן ערוך שאין לשים עיסה בחלב, והביא שם הפתחי תשובה את החוות דעת שכתב, שאין מועיל עשיית שינוי בפת לאחר האפיה, ומבואר דמאחר שחל האיסור שוב לא פקע.''

יש להוסיף כסברא לאסור, שבמקרים רבים על אף שכתוב על האריזה שהיא מכילה רק אבקת חלב נכרי, למעשה היא כוללת בתוכה עוד הרבה אבקות שמעמדם ההלכתי חמור יותר, כמו אבקת ה'קזאין', שמופרדת מהחלב באמצעות חומצות וכדומה, ואז דינה ההלכתי שווה לדינה של גבינת גויים שכפי שראינו לעיל החמירו בה יותר (כתב סופר יו''ד עז, מנחת שלמה א, מד).

ג. גישה שלישית בפוסקים היא גישתם של הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף שח, י) והרב יעקב אריאל (תשובה באתר ישיבה). הם סברו שלכתחילה ראוי להחמיר ולא לאכול אבקת חלב נכרי, מכיוון שיש האוסרים ולא מסובך להשיג שוקולד המכיל חלב ישראל בלבד, אך מכל מקום העיקר להלכה כדעת המתירים, ולכן הרוצה להקל יכול.

שבת שלום! קח לקרוא בשולחן שבת, או תעביר בבקשה הלאה על מנת שעוד אנשים יקראו ...

רבותנו תקנו לנו ברכות לכל המצוות • הלכה יומית
שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה: התפללו לרפואת הפצועים באסון הפרנצ'עס
קורע לב: הרוגי האסון מובאים למנוחות
טיש נעילת החג בחצר הקודש סאדיגורה • צפו
הכנסת ספר תורה בקהילת המתמידים • תיעוד מלא
הגרי"ח אוהב ציון: על הגרף פוטוצקי ועל מגילת רות
בקרלין מגיבים: "כשל נקודתי חמור בבנית הטריבונה - נפעל בשקיפות"
פורסמו שמותיהם של שני ההרוגים האסון הנורא בחסידות קרלין
כעת בשידור חי: שמחת ההילולא בקבר דוד המלך • צפו
ביטוח חיים • הילולת דוד המלך • צפו