הרהורים בעקבות אסון מירון

החיים מתאפשרים, כתוצאה של איחוד תמידי בין האדם והאוויר, מציאות החיים תלויה, בהימצאות האוויר והתאחדות עמה, והיכולת "לחיות", כפופה בגורם חיצוני שהוא הרוח....

הרהורים בעקבות אסון מירון בימה - המעודכנים מעדכנים

כאשר אנחנו נמנעים, ממילות הערכה ופרגון לחברנו,

אנחנו גוזלים ושוללים ממנו, את ההיכרות שלו עם עצמו, ואת היכולת להתרחב ולגדול, בתחומים החזקים שלו.

ולעומת זה,

כאשר נבחר לתת לו להכיר בנקודות החזקות שלו,

ובמעלות והתכונות הייחודיות לו,

[אשר כמעט ולא ניתן להכיר בהם

מתוך התבוננות אישית בחיים שלו],

נאפשר לו להתרחב ולגדול.

הבורא עולם הפקיד בידינו

את החיים של הסובבים אותנו!!

והבחירה בידיים שלנו,

האם להמציא ולהעניק להם אותם,

ולאחד בין האדם למקור חיותו,

ובכך להידמות אליו וללכת בדרכו יתברך.

או חלילה, לשלול למנוע וליטול זאת מהם,

ולבודד את האדם ממקור חיותו,

ובכך לסטות ולהתרחק מדרכו יתברך.

בתפלה ובתחנה,

שנזכה ללכת בדרכו יתברך,

ולא נדע עוד שוד ושבר בגבולנו.

יהודה ביטנסקי

ybitensky@gmail.com

החיים מתאפשרים, כתוצאה של איחוד תמידי בין האדם והאוויר, מציאות החיים תלויה, בהימצאות האוויר והתאחדות עמה, והיכולת "לחיות", כפופה בגורם חיצוני שהוא הרוח.

ועל מנת לאפשר את קיום והמשכיות החיים,

דרוש התמדת החיבור אל האוויר.

לדאבון לבנו,

האסון הנורא, הפגיש אותנו עם מציאות,

עגומה ועצובה, מחרידה ומזעזעת,

מציאות שבה היה ניתוק בין האדם והאוויר,

והשארת האדם בודד ומבודד,

ממקור החיים,

ומשמעות בדידות זו - מיתה.

נזרקנו, הושלכנו, נהדפנו, והוטחנו,

אל סיטואציה בה האנושות

מנעה את האוויר זה מזה,

וניתקה בין האדם למקור החיצוני

ממנו ינק את חיותו,

עד כדי מיתה,

מחריד...

ועתה מ״ה ד' אלקיך שואל מעמך....

ללכת בכל דרכיו,

מה 'הוא' רחום אף 'אתה',

מה 'הוא' חנון אף 'אתה'.

חז״ל טרחו להדגיש את ההקבלה בין הבורא יתברך אלינו,

על דרך מה 'הוא' אף 'אתה',

אתרא קדישא מירון

מה שלא מצינו בשאר המצוות,

ללמדנו,

כי כשם שחנינה וחמלה מצד הבורא,

היא הענקה והרחבת החיים של הברואים,

ולעומת זה היפך הרחמנות והחנינה, היא צמצום ונטילת החיים מן הברואים.

כן הוא אצל האדם,

הליכה בדרכיו -

פירושו, הענקת חיים לחברנו,

ואי הליכה בדרכיו -

פירושו, צמצום החיים של הזולת.

ומאחר ותכלית העבודה בזה העולם,

להידמות אליו יתברך,

עלינו להתבונן ולהבין,

במה דברים אמורים.

נצטווינו בתורה הקדו' 'ואהבת לרעך כמוך', אופי הציווי נותן לנו להבין,

כי החיים צורכים אהבה, אדם חי אוהב את עצמו, ואהבת עצמו מפעילה ומולידה את חייו, .ומהוה את "המנוע" של החיים,

החל משורש הרצון לחיות, עבור בדאגה לחיים עצמם, וכלה בפעולות גדולות וקטנות כאחד, אשר כל תכליתם להסב לאדם עונג, ולשדרג את איכות החיים.

אם נאזין לעומקם של דברים,

נראה שטמון בהם הבנה עמוקה, למושג של 'אהבת הזולת'.

ראשית, אהבת הזולת, נצרכת עבור ח" הזולת, בה במידה שאהבת עצמו, נצרכת עבור חייו שלו.

שנית, כשם שאהבת עצמנו מפיחה בנו רוח, ומפעילה ומולידה בנו חיים, כך האהבה לחברינו, מפיחה בו רוח, ומפעילה ומולידה בו חיים.

נשים אל לבנו, כי

הופקד בידינו, החיים של הסובבים אותנו, ומחובתנו להעניק חיים לזולת !!!

חברוני וקטע העיתון על רקע האסון

האוויר לנשימה,


שהוא המקור החיצוני ממנו האנושות יונקת את חיותה, מקביל ליחס בינינו לבין "החברה" המקיפה אותנו.


תשומת הלב, היחס, והמילה הטובה, כלפי הסובבים אותנו,


הם המקור החיצוני, ממנו יונקים הם את חייהם.


וכאשר אנחנו מתעלמים מהזולת, ומהשונה מאתנו, מתוך מחשבה כי בוודאי יש אחרים שיתייחסו אליו וכדו' אנחנו דורכים עליו,


ומונעים ממנו את האוויר המגיע לו, ויש באפשרותנו להעניק לו, ומפרידים בינו למקור חייו.


הורגלנו, שאהבה ונתינה, הם מילוי הצרכים והחסרים של החברה.


אך מוטלת עלינו החובה, לשנות ולהרחיב את המבט, מהסתכלות על האהבה, כנכונות לעזרה וסיוע, הקיימת בעיקר, באזורים בהם מודגש החסר אצל הזולת,


לחשיבה והבנה, שאנו מוסיפים חיים לשני, משמעותה של הנוכחות שלנו בח" הזולת, תכליתה להרחיב לו את חייו, ועיקר מעלת בין אדם לחבירו, הוא העיסוק עם החיים של החבר, חברות שמעניקה חיים לזולתו.


להניח את 'החיים' של השני במרכז


ולא רק את 'הצרכים' שלו !!


ולשם כך, בתחילה עלינו


'לנהוג כבוד זה בזה',


להכיר בחייו של אחר,


ולכבדם -


להחשיב את מגוון הרצונות והמעשים


המרכיבים את פסיפס חייו,


ולהסכים, כי יש עולם שונה משלנו,


הכולל, תכונות ותרבויות מגוונות, ותפיסות שונות.


ולאחר מכן עלינו להקדיש זמן,


להתבונן על חיי הזולת,


ולבחון מה באפשרותנו לתרום להרחבת חיי הזולת,


ולנסות לפעול להרחבתם.

פינוי הפצועים מזירת האסון
הפעולות המיידיות שאמורה הממשלה החדשה לבצע בנושא נדל"ן
טור דעה: האם סמוטריץ' היה יכול למנוע את ממשלת השמאל?
פרשת נשא: האם כהן רווק רשאי לברך ברכת כהנים
טור דעה: לאן לברוח מהסכנה?
מחיר למתמגן - תוכנית חירום לאומית
הזוועה שלא תישכח. התקווה שלא תיגדע / מיכאל זורגר
הרהורים על אסון מירון: הסוד הגדול
הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית והאחים המוסלמים - היינו הך?
מנסור עבאס - בשורה אמיתית או אחיזת עיניים?
צה"ל: אותות הוקרה בשווי 10 מיליון שקלים