נחשף הדו"ח השנתי: תחזיות הגידול של אוכלוסיית ישראל עד לשנת 2050

על פי הדו''ח: עד לשנת 2050 מספר כלי הרכב בישראל יגיע ל-10 מיליון, כאשר היום המספר עומד על 3 מיליון והצפיפות בכבישים תהיה דומה לצפיפות בכבישי מומבאי בהודו

נחשף הדו"ח השנתי: תחזיות הגידול של אוכלוסיית ישראל עד לשנת 2050 אילוסטרציהמחאת בתי החולים הציבורייםאילוסטרציהאילוסטרציהאילוסטרציהאילוסטרציה

קביעת היעדים תאפשר לבחון האם הצעדים שכבר יושמו ואלה שיישקל יישומם בעתיד מסייעים לישראל להתכונן באופן אסטרטגי ומושכל למגמות הסחר השונות המתפתחות בעולם, הנוגעות לשיקולים ואיומים אסטרטגיים שונים. בכך יתאפשר להקצות משאבים באופן ראוי ושקוף לכל אחד מהיעדים.

אנרגיה וגזי פליטות חממה
כמות המתקנים הסולאריים והשטחים הפתוחים אינם האתגר היחיד בעתידה האנרגטי של ישראל. במהלך היום והלילה, הביקוש לחשמל בישראל איננו יורד מתחת ל-5 ג'יגה וואט והגיע בעבר לשיא של כ-13 ג'יגה וואט בחודשי החורף והקיץ (עמר, 2021).

מבלי להתייחס ליכולת קיטום של אנרגיה סולארית, ייצור של 95% מהחשמל של ישראל באנרגיה מתחדשת ב-2050 ידרוש ייצור חשמל סולארי בהיקפים הנעים בין 56 ל-134 ג'יגה וואט, פי 5 עד 10 משיא צריכת החשמל כיום (13 ג'יגה וואט).

גם אם שיא הצריכה בישראל יגדל, על מנת לאחסן את יתרות החשמל ב-2050 יידרש יותר אחסון בסוללות ממה שקיים כיום בכל רחבי העולם (IEA, 2020). לפני שישראל מתחייבת לאנרגיה סולארית כדרך העיקרית להפחתת פליטות גזי החממה, יש צורך בתוכנית רחבה לאגירת אנרגיה כמו גם תוכנית לפיתוח רשת ההולכה והחלוקה.

שינוע גנרטורים בשעת חירום

קצב גידול זה איננו מאפשר למערכות התשתית להתמודד איתו באופן הדרגתי, כפי שנעשה בארצות אחרות בעולם. הצפיפות והעומס המורגשים כעת במערכות התחבורתיות הם רק רמז לבאות עם גידול האוכלוסין הצפוי.

דיור
יש מקום שהרשויות המקומיות יניעו תהליכי התחדשות עירונית "מלמטה למעלה" ככל שכוחן מאפשר להן, וההתחדשות העירונית תעמוד בראש התהליכים המהירים האפשריים, בראיה של סגירת הפערים, ובחשיבה סביבתית חברתית איכותית. כל זאת לצד תהליכים נדרשים של אסטרטגיה לאומית למציאת פתרונות ושיפור תהליכים.

ביטחון מזון
משבר מגפת הקורונה חידד אף יותר את ההבנה כי אין לישראל יכולת לגדל את כל אספקת המזון הדרושה לה לנוכח גידול אוכלוסייתה, ומשאביה המוגבלים העומדים לרשות משימה זאת גורמים לכך שייבוא מזון הינו הכרחי. לנוכח הבנה זאת, זוהי העת לבחון מחדש את מערכת אספקת המזון המקומית לצד ניהול מערכת המזון הגלובלית בישראל שיבטיחו זמינות מספקת, שימוש מתאים ונגישות כלכלית ראויה למזון, לצורך הבטחת ביטחון מזון לאומי בשגרה ובחירום.

יש לאמץ אסטרטגיה לאומית ברורה לענפי המזון והחקלאות בהתאם למאפיינים של כל ענף, באמצעות קביעת יעדים בתחומים שונים כגון יעילות, סביבה ומשאבים מוגבלים, תחרותיות וכו', שיבחנו מזוויות שונות מהם הצעדים הנדרשים בכדי להבטיח ביטחון מזון על כל ממדיו לאוכלוסיית ישראל הגדלה.

פתרונות נוספים יכולים להגיע מכיוון טכנולוגיות נוספות שאינן פולטות גזי חממה בתהליך הייצור כמו טורבינות רוח ימיות ואנרגיה גרעינית, אך הבשלות הבטיחותית והטכנו-כלכלית שלהן עדין מוטלת בספק.

יו"ר ארגון 'צפוף', פרופ' אלון טל, מאוניברסיטת תל אביב אמר בהקשר לדו''ח: "הנתונים הנחשפים בדו"ח מדאיגים ומטרידים מאוד. כל מדינה, עם יכולות ביצוע טובות ככל שיהיו, תתקשה לעמוד בקצב הגדלת התשתיות הנדרש בגידול האוכלוסייה הנוכחי, שבממוצע בשנים האחרונות מתקרב ל -2% אחוז בשנה. הדבר נכון במיוחד למדינה עם משאבי קרקע מוגבלים".

"למעשה, מתמונת המצב המשתקפת בדוח, משמען של ההשקעות הציבוריות בשנים הבאות אינן שיפור באיכות החיים, אלא הדבקת פערים כדי לתת מענה לילודה הגבוהה", הוסיף פרופסור טל.

לסיום אמר כי: "כאשר לוקחים בחשבון את הצורך להיערך לירידת המשקעים האזורית, לעליית הטמפרטורה ולאירועי קיצון כתוצאה ממשבר האקלים, כמו גם לעליה צפויה בתדירות המגפות, עולה תמונת מצב מדאיגה שהשפעותיה על החברה בישראל עשויות להיות חמורות".

דו"ח חדש של בכירי חוקרי הסביבה והחברה בישראל חושף נתונים מדאיגים אודות היערכות ישראל לגידול הצפוי באוכלוסייה בעשורים הקרובים.

הדוח הנוכחי נועד להעלות לדיון ציבורי את המשמעויות הכלכליות, הסביבתיות, הבריאותיות והחברתיות של גידול האוכלוסייה הצפוי בתחומי החיים השונים: בריאות, תחבורה, דיור, חינוך, בטחון תזונתי, שטחים פתוחים, מים, אנרגיה ופליטות גזי חממה וחומרי בניה.

כותבי הדוח, צוות בין-תחומי של חוקרים ומומחים, ניתחו בכל אחד מתחומי החיים את המציאות הצפויה בשנים 2030, 2040 ו-2050 על-פי התחזיות הדמוגרפיות.

מעיקרי הדו"ח: תחזיות הגידול של אוכלוסיית ישראל בשנים 2030 – 2050:
מדינת ישראל מהווה תופעה דמוגרפית חריגה בנוף העולמי עקב שילוב יוצא דופן: צפיפות אוכלוסין גבוהה וקצב ריבוי טבעי גבוה, המאפיין מדינות מתפתחות, לצד כלכלה ורמת צריכה המאפיינות מדינות מפותחות.

קצב הגידול שנובע ברובו מפריון ילודה גבוה מאוד מהיר מכדי לתפוס את השלכותיו: גידול ממוצע של 21.6% לעשור, שהביא לכך שבין השנים 1990 ל-2020 הוכפלה אוכלוסיית המדינה. בהתאמה, אוכלוסיית ישראל צפויה להמשיך ולהכפיל עצמה בשלושים השנים הקרובות. אז מספר התושבים ליחידת שטח יהיה כבצפופות שבמדינות העולם כולו.

מערכת הבריאות:
על פי התחזיות בפרק זה, לפי החלופה הבינונית המניחה ירידה קלה בילודה, על המדינה להיערך עם כ-5,000 מיטות אשפוז נוספות בכל עשור - כשליש מכלל המיטות הקיימות כיום, ועם כ-7,000 רופאים נוספים ולא פחות מ-13,000 אחיות נוספות בכל עשור – כרבע מכמות הרופאים והאחיות המועסקים כיום. כל זאת נדרש רק על מנת להקפיא מצב קיים, אך כבר היום מורגשים העומסים על המערכת – למשל באחוז התפוסה הגבוה של מיטות האשפוז ובשעות תורנות ארוכות של הצוות הרפואי בבתי החולים.

כך, שאם השאיפה היא להגדיל את חסינות המערכת, המדינה תידרש להאיץ עוד יותר את קצב הגידול בכמות המיטות ובהכשרת הסגל הרפואי, עד לרמה של הוספת 22,000 מיטות (לעומת כ-16,000 מיטות הקיימות כיום) והכפלה של כמות הרופאים והאחיות המועסקים כיום עד שנת 2050, זאת על מנת להגיע לממוצע הנהוג במדינות ה-OECD. לשינויים בקצב גידול האוכלוסייה יש השפעה מכרעת על הערכות אלו, כפי שניתן לראות בפערים בין שלוש חלופות התחזית שהוצגו.

השפעת גידול האוכלוסייה על מערכת הבריאות בישראל תגרום לכל הפחות לאיכות שירות ירודה בזמני שגרה, הנובעת ממחסור קריטי במיטות אשפוז ובסגל רפואי מוכשר כמו גם מחוסרים בגורמים נוספים, דוגמת ציוד רפואי יקר, צוות פארא-רפואי, ושירותים שונים הניתנים בקהילה.

אמנם פרק זה אינו דן בגורמים אלו, אך יש לשער כי גם הביקוש עבורם יגדל בהיותם חלק ממערכת הבריאות הכוללת. העומס על המערכת צפוי להתבטא בין היתר בזמני המתנה ארוכים במיוחד לחדרי המיון, לבדיקות, לניתוחים ולייעוץ רפואי, אשר בראש ובראשונה ישפיעו על איכות החיים של תושבי ישראל, כמו גם על מקרים בהם אבחון מוקדם יכול להוות מפתח להצלת חיים. במצבי חירום המערכת עלולה למצוא עצמה בקריסה וללא יכולת לספק שירותים מצילי חיים.

כבר היום בתי החולים מתפקדים פעמים רבות על קצה גבול היכולת שלהם בתפוסה גבוהה בהרבה מ- 100%, כפי שחזינו לאורך השנה האחרונה במשבר הקורונה. מפחיד לדמיין מה יקרה אם יתפרץ משבר דומה כאשר על בתי החולים קיים עומס גבוה בהרבה, כצפוי לנו בעשורים הקרובים.

מערכת החינוך בישראל
מערכת החינוך נדרשת להתאים עצמה לעלייה במספר התלמידים, והיא מושפעת באופן כמעט מיידי מגידול האוכלוסייה. תחזיות התלמידים עד 2050 צופות עליה במספר התלמידים בגילאי בית ספר של בין 30% ועד להכפלה מלאה, על פי תחזית "עסקים כרגיל". לגידול אוכלוסייה זה תהיינה עלויות תקציביות גבוהות, וסביר להניח שלקצב גידול כה מהיר, כפי שצפוי בעשורים הקרובים, יהיו השפעות על איכות החינוך, הישגי תלמידים, בריאותם ורווחתם.

במקביל לעלייה במספר התלמידים יהיה צורך להוסיף בהתאמה מורים, שעות הוראה וכיתות כדי לשמור על המצב הקיים, מבלי שחישבנו עלויות של שיפור המערכת, דוגמת צמצום מספר התלמידים הממוצע בכיתה. ההשקעות התקציביות אינן לוקחות בחשבון שהגידול במספר המורים מחייב עלות נוספת בגין הרחבת המערך להכשרת מורים ושעות הדרכה.

העלייה התלולה במספר התלמידים מחייבת גם היערכות פיזית של תוספת בתי ספר וכיתות לימוד המחייבת הקצאה תקציבית משמעותית. הוספה של פי 2.7 כיתות עד 2050 כרוכה בהשקעות תקציביות משמעותיות, שתכליתן להדביק את גידול האוכלוסייה ולשמור על יחס תלמידים נתון בכיתה, שהוא כאמור גבוה בכרבע מממוצע מדינות ה-OECD.

מעבר לכך, קיימים נושאים נוספים הזקוקים באופן דחוף לתקצוב וביניהם, תכנון מבני החינוך החדשים, תכנון והקמת מרחבי למידה מותאמים למאה ה-21, חידוש מבנים ו/או שינויים במוסדות חינוך קיימים, הסדרת נגישות במוסדות החינוך, שדרוג מבנים בפני רעידות אדמה, תקצוב יבילים, תחזוקה ושיפוצים של מבנים ישנים קיימים ועוד. לכך ניתן להוסיף את העלות השנתית השוטפת לתחזוקת כיתות.

תחבורה
שיעורי הגידול באוכלוסייה צפויים להשפיע על העומס ועל רמת הנוחות שהמשתמשים יחושו בכביש, בתחנה וברחוב. מכאן ניתן להסיק כי לפנינו שיעורי צמיחה משמעותיים ומהירים במדדי "הנסועה הכוללת" ו"נסועה לק"מ כביש" אשר יביאו את כבישי ישראל לרמות עומס חמורות בעתיד הנראה לעין.

הבעיה העיקרית איננה רק בצפיפות עצמה – המאפיינת מדינות צפופות במיוחד – אלא בקצב הגידול המהיר. השינוי הדרסטי הצפוי בדמוגרפיה הינו על פרק זמן הנחשב קצר למדי במונחי תכנון ופיתוח תשתיות תחבורתיות – עשורים בודדים.

יוסי דגן: "הצדק והאמת ניצחו את ה Bds והאנטישמיות"
נחשף בכנסת: המדינה מפקירה את האכיפה בכבישים ביהודה ושומרון
שוב: הנהגים ישביתו את התחבורה הציבורית ביום חמישי
נמשיך להיתקע בדרכים? זהו חוק המטרו שעומד בלב המחלוקת בכנסת
אושר בטרומית: אבו כביר יחלל שבת
בג'יפ יוקרתי: נתפס "קבצן" - ו'נכד של רב מקובל'
"זו חרפה": תושב השומרון שהותקף ע"י פלסטינים ונעצר על לא עוול בכפו
מחר: נהגי האוטובוסים בשביתה חדשה
לראשונה מיום הקמת היישוב: המועצה המקומית שיפצה אולמות לימוד ושמחה
ירושלים: אירוע שריפה בבניין מגוררים בשכונת סנהדריה