מעמד הילולת בעל המעדני השולחן • היארצייט השישי

הילולת בעל ה"מעדני השלחן" הגאון הצדיק רבי לוי הכהן רבינוביץ זצוק"ל. בשילוב הופעת ספריו החדשים: "שו"ת מעדני מלכים" חלק ג', וקונטרס "דיני הפסקות בתפלה"

מעמד הילולת בעל המעדני השולחן • היארצייט השישי

במעמד עתיר רושם, מלא וגדוש בחיזוק ובהתרוממות הנפש, נערך הילולת בעל ה"מעדני השלחן", הגאון הנודע מנקיי הדעת שבירושלים רבי לוי הכהן רבינוביץ זצוק"ל, ביום היארצייט זה השישי במספר, מאות מצאצאיו ומוקירי זכרו, זכו והשתתפו בו לעלייה לציון הקדוש לפעול ישועות ולסעודת מצוה בהעלותם את זכרו הטהור.

לכבוד המעמד החשוב, יצא לאור מהדורה ראשונה של שני נדבכים נוספים מסדרת ספריו המפורסמים והנפלאים, כרך שלישי ל"שו"ת מעדני מלכים" ובו תשובות ובירורים הלכה למעשה בשו"ע או"ח, יו"ד וחו"מ וגם לרבות קונטרס "דיני הפסקות בתפלה" במהדורת כיס, מנוקד ומפואר, לקיים "ובלכתך בדרך" כמשאת נפשו של בעל ההילולא.

פתח את הכנס, נשא משא הקודש והלהיב את הציבור, בנו המקובל הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א:

כולם יודעים שהאבא היה צדיק, היה ה"חפץ חיים" של דורנו.

"עוד יוסף חי", האבא לא מת, בגמ' "כל מאן דאמר נח נפשיה דרבי, ידקר בחרב", הוא היה אומר "כל מי שיש לו בן ממשיך דרכו אינו מת לעולם", השאיר אחריו את הגאון רבי אלחנן שליט"א שמוציא מידי שנה ושנה ספר מספריו, במסירות נפש.

ויש לתמוך בזה, מדין הכרת הטוב, שלא תכבה הגחלת, מי שהכירו ידע שזה היה בנשמתו ועשה הכל למען שידפיסו וילמדו הספרים וככתוב בצוואתו שימליץ יושר לכל המסייעים וזה המתנה הכי גדולה שאפשר להעניק לאבא, "שפתותיו דובבות" וכבקשת דוד המלך.

לאבא היה "פה קדוש" ועל כן אינו דומה מי שלומד ספריו שזה במדרגה אחרת, ומטעם זה הגאון רבי דוד בטלמן זצ"ל היה מבקש ממנו ברכות עוד בימי בחרותו של האבא.

הוא היה איש השו"ע, עמוד התורה וכולם צריכים ללכת בדרך זו, להרבות בלימוד הלכה ולדעת כל סעיף על בוריו.

כשנסתלק נכדו ל"ע, והמת מוטל לפניהם, נאנחה בתו האבלה ואמרה "מה אפשר לעשות", העיר לה שבשו"ע כתוב שאסור לומר כן.

בפורים סיפרתי לו שכיבדו אותי לרקוד על השולחן בתולדות אהרן, אמר לי, בשקט שלא לבייש, "בדקת אם השולחן חזק דיו, אולי שברת, והרי זה כספי הקדש, שמקפידים על פחות משווה פרוטה".

מאוד הקפיד על בין אדם לחברו, וכן מידי שבת בשבתו למד עמנו הלכות לשון הרע והלכות שבת החמורות.

ואחותנו בילדותה, ניצלה בנס מקריסת מרפסת, ואמי ע"ה תלתה הנס בזכות זהירותה של הילדה מלשון הרע.

הוא היה אומר "אם כסף תלוה" בתמיה, וכי כסף ילווה את האדם לאחר פטירתו, אלא "את העני עמך" צדקה וחסד לעניים זה הולך עמך ומלוין לאדם, "והלך לפניך צדקך".

זכותו יגן עלינו להיוושע בכל מילי דמיטב ובשפע רב בכל העולמות, ואורו יזרח עלינו עד ביאת משיח צדקנו.

את המשא המרכזי שמעו מבנו ויד ימינו הגה"צ רבי אלחנן רבינוביץ שליט"א:

בדיוק לפני שש שנים התקיימה הלוויה במוצש"ק פרשת תרומה.

ובפרשה "ועשו ארון" במדרש "אמר רשב"י, ג' כתרים הן, כתר מלכות, כתר כהונה, כתר תורה".

האבא זכה לג' הכתרים, כתר תורה, כתר כהונה, דור תשיעי, בן אחר בן לרבינו הש"ך שהיום היה היארצייט וכתר מלכות "רבנן איקרי מלכים" זכה וחיבר "שו"ת מעדני מלכים".

וכן זכה ל"כתר שם טוב עולה על גביהן".

האדמו"ר מברנוביץ שליט"א, אמר היום ברעוא דרעוין, בשם אחד מאדמור"י לעלוב זיע"א "ואל הזקנים אמר שובו לנו בזה" שהזקנים צריכים להישאר כאן כדי שיהיה דמות לחיקוי, וסיים שזה התקיים אכן אצל ה"מעדני השולחן", שהיה בדורנו אנו וזכו לראותו ועוד השאיר אחריו ברכה, כאלה ספרים חשובים.

ונביא שלוש עובדות מאמונתו הפשוטה בדברי חז"ל.

אמר לי יהודי מחו"ל "הייתי אצל אביך ואמר לי שאיננו מבין מדוע העולם אוהבים לתור אחר סגולות למיניהם כאלה וכאלה, והרי יש את הסגולה המפורשת בגמ' "העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כוחו קורעין לו גזר דינו".

נסעתי פעם עם אבי לנתניה לחתונה משפחתית, בדרך אומר לי, "עכשיו זה עת רצון" וחשבתי מדוע, לא ט' כסלו היום ולא שעה התשיעית עתה והסביר לי, חז"ל אומרים "המקרב את קרוביו, אז תקרא וה' יענה תשווע ויאמר הנני", לפתע היה נדמה לי כאילו שעומדות היו רגלינו בכותל המערבי, עצם את עיניו והתפלל תפילה חרישית.

פעם כשהלך לחתונה לנכד מידידיו, אמר לי שהוא רוצה לרקוד וחשבתי, מה יום מיומיים, ביציאתו אחרי הריקוד אמר לי "בטח מתפלא הנך, אלא שאני בעיצומו של "פרי מגדים" קשה ואינני יוצא מהסבך והנה חז"ל אומרים "המשמח חתן וכלה זוכה לתורה", למחר סיפר לי שאכן התבהר והתלבן כל הסוגיא.

מי שהכירו ידע את מה שהרב מטעפליק כבר כתב עליו בגיל עשרים, שמלבד גדולתו בתורה זכה ל"מידות תרומיות", את כולם קיבל בסבר פנים יפות, כל היממה חשב איך אפשר לעשות נחת רוח לבורא, מה הבורא רוצה ממני עכשיו, שאלמד, שאעזור בבית, או להרנין לב אלמנה, לעזור בהכנות לשבת קודש, שהיה עוזר לאלמנה ש"ב בכל ערב שבת.

בימי מלחמת המפרץ בלידת אחד מילדי, אבי שמר כל אותו הלילה על הילדים הקטנים בביתי, למחרת בבוקר נאנחתי שבגיני לא הלך לכולל, השיב לי, "הלא זה מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים וזה גם תורה".

היתה שכנה חשוכת ילדים שהתלוננה תמיד על הלכלוך בחצר של הילדים מאחת ממשפחות השכונה ואבי כל פעם היה לוקח מטאטא ומנקה אחריהם, עד שאביהם הבחין בזה והבין שצריך להזהירם לשמור על הניקיון.

היה איזה שכן צר עין, שהתנגד להקמת בנין סמוך, למרות פסק הבוררות ואבי אמר לו "שלא תחשוב מדשתיק שמע מינה דניחא, הריני מגלה דעתי שצריך לקבל הפסק", מיד הסיר התנגדותו ועד עצם היום הזה עומד הבנין על תילו.

ב"מעדני מלכים" ח"ג היוצא לאור כהיום הזה עם מפתח של 1500 סעיפים, צירפתי גם "הלכה ברורה" הערות על שולחן ערוך הרב, שכתב לפני שבעים שנה, והרב מטעפליק הפליא זאת במאוד, וכן "ביאור קצר" מהיות שהמשנה ברורה ארוך מידי והבאר היטב קצר מידי, חיבר הדבר בדרך הממוצע.

כי אמנם לדאבוננו חבל על דאבדין ונתבקש לישיבה של מעלה, אבל זאת נחמתי בעניי אשר יצאו לאור 12 ספרים, ששה מהם שנדפסו בחייו וששה אחרי פטירתו, שזכינו בכל שנה להדפיס ספר, וה' יהיה בעזרנו שנוכל להמשיך בדרך זו.

האבא היה בעל הכרת הטוב, לדוגמא, גמל למישהו בהשתתפות בכל השמחות שלו כל החיים וזה רק על טובה אחת שהיטיב עמו.

ומהיות ש"גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם" וודאי יגן ויושיע לכל העוזרים ובקרוב יחזור בביאת המשיח בב"א.

והבא אחריו, נשא דברים אורח הכבוד, תלמידו משכבר הימים, מלפני 65 שנים! הגה"צ רבי משה קרויס שליט"א:

כזה גדול הדור, כזה גדול בישראל שהיה לנו, אין לנו השגה מה שהיהודי הזה היה, לכאורה הוא היה צריך להיות רבן של כל ישראל, רק ה' עזר לו עם מידת הענווה שהיה לו, שלא ידעו מזה.

היראת שמים, האש להבה בכל מצווה, שנטע בתוכנו, אי אפשר להשיג את זה, כל שבוע, כל בחור הביא לו פתק ציון בתפילה ובקר"ש שעל המיטה ורשם הערותיו.

אי אפשר לשכוח מה שהוא עשה ופעל בענין שלא לדבר בשעת התפילה והתורה ובענין שלא לדבר לשה"ר, סיפר לי מישהו חשוב, שהיה במחיצתו כשדרשן פלוני זלזל בכבודו של מאן דהו והלה מחה על זה, למחרת הופיע הצדיק רבי לוי אצלו בבית באומרו "באתי להודות לך שמחית והצלת נפשי".

כשראיתי את הספרים "עובדות דרבי לוי" שחיבר רבי אלחנן שליט"א, אמרתי שזה ה"מוסר ספר" הטוב ביותר, איך שיהודי חי עם השו"ע, עם מידות טובות, עם ענווה, עם מדרגות כאלה וחשבתי שאפשר לעשות על זה פירוש, כמו שעשו על ה"נועם אלימלך" ועוד ספרי חסידות.

כל פעם שראיתי אותו נהיה לי "הרהור תשובה", נזכרתי שאסור לדבר באמצע תורה ותפילה, שאסור לדבר לשה"ר, שצריך לחזור משניות בעל פה וכן אין ספק, שכל מי שמעיין בספר הנ"ל, זוכה להרהור תשובה.

"זכור אהבת קדומים והחיה נרדמים וקרב הימים אשר בן ישי חי".

דברי נעילה שמענו מנכדו הגאון רבי אהרן רבינוביץ שליט"א, מנהל ת"ת "טוב ירושלים" וישיבת "חומת ירושלים":

כל ספרי "מעדני השולחן" הם ממש "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם", כזו מתיקות, כזו עריבות.

הסבא היה מומחה אדיר להדריך כל אחד לפום דרגא דיליה, לאחד ללמוד פרקי אבות, לשני חפץ חיים, לשלישי ש"ס וכדומה.

היה דבוק מאוד בשולחן ערוך וקיים "הוכח תוכיח" בחכמה ובנועם שלא לבזות, לאחד שאיחר לשחרית, אמר "האומר תהילה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא", והוא מסתפק אם זה גם על ה"אשרי" השני שלאחר שמונה עשרה...

ה' יעזור שממנו ילמדו וכן יעשו ויהיה למליץ יושר עדי שנזכה לביאת גואל צדק במהרה.

הילולת בעל המעדני השולחן
גלריה: שמחת החג ב'צאנז' - פתח תקוה של ילדי הקהילה
מהסוכה ועד לשלום הבית • חג הסוכות • צפו
מדוע אסור לאכול בשר גדי בליל הסדר? • דף היומי
גדר הפקר פירות שביעית • הרב אשר וייס
הגרי"ח אוהב ציון: הילולות הצדיקים בסוכות
אלפים במעמד ברכת הכהנים בכותל • גלריה
שמחה ללא גבולות • חג הסוכות • צפו
אדם שלא הניח עירוב תבשילין, מה יאכל? • דף היומי
הכח של הסוכה לרפא כל מחלה • צפו
הרב מיכאל לסרי - שמחה