הוד קודש: לדמותו של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין שליט"א

מסע לחייו המופלאים של גדול הדור מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין שליט"א. הקשר עם מרן החזו"א ומרן הרב שך. ומנהיגותו בימים קשים אלו - בכתבה המלאה

הוד קודש: לדמותו של מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין שליט"א

עם שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א

מברך את ילדי ת"ת קרלין סטולין

בכתיבת אות בספר תורה

רבנו בתפילת ערבית

בהלוויית אחיו

על ההנהגה הראויה בימים אלה

על הגל השני של הקורונה - חובת הזהירות

ה׳חזון איש׳ העניק לו באותה הזדמנות את ספרו על מסכת שבת, ואמר לו: ״באמת הספר איננו שלי, כיון שכל הזכויות של הספר שייכות לנגיד רבי יעקב הלפרין שנדב את דמי ההוצאה. אולם היות ורבי יעקב נתן לי את רשותו להעניק את הספרים שלו במתנה לכל מי שאחפוץ, אם כן הריני נותן לך את הספר במתנה״.

לרגל שמחת נישואיו העניקו לו תלמידיו בני הישיבה דורון מיוחד ספר ׳מנחת חינוך׳ עם הקדשה: ״למורינו ורבינו הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין שליט״א ליום נישואיו מאת תלמידיו בישיבת פוניבז׳״.

אשרי בניו אחריו

שיחה לבין המצרים

בנו הרב צבי יהודה - מראשי ישיבת אורחות תורה בבני ברק
בנו הרב צבי יהודה - מראשי ישיבת אורחות תורה בבני ברק
בנו הרב ישראל - ר"מ בישיבת בית מדרש עליון בבני ברק
בתו מאירה - נישאה לרב דוד לוי, ר"מ בישיבת פוניבז', לשעבר בישיבת רבנו חיים עוזר. חתנם הרב אהרן וייס, בנו של הרב ישראל מאיר וייס, הוא ר"מ בישיבת מיר מודיעין עילית.
בתו בילה - נישאה לרב אברהם ישעיהו אדלר, ר"מ בישיבת רבנו חיים עוזר
בתו שושנה - נישאה לרב איתמר גרבוז, מראשי ישיבת אורחות תורה

חיבוריו – כתבי התלמידים

הערות וביאורים על סדר הרמב"ם יצא ב-תשע"ב ונערך על ידי תלמידיו.
משנת תש"ס בערך החלו להופיע חוברות מודפסות של שיעוריו שנערכו על ידי תלמידיו. בסדרה זו הופיעו:
שיעורי רבי גרשון - על המסכתות שנלמדו בישיבת פוניבז'
שיעורי הגרי"ג - שיעורי רבי גרשון אדלשטיין על מסכת יבמות ובבא מציעא
זכרון יעקב - שיעורי רבי גרשון אדלשטיין (ורבי ברוך דב פוברסקי) על פרקים ב',ג',ח' של מסכת בבא בתרא.
אסיפת שמועות - אסופת מאמרים ושיעורים בענייני המועדים
דרכה של תורה, בענייני דרך הלימוד
קונטרס דעת מבינים - על דרכי הלימוד
פתגם המלך - על חג הפורים
ענני כבוד - על חג הסוכות
חותמו של כהן גדול - על ימי החנוכה
דרכי החיזוק - פרקי הדרכה, ה'תשע"ח. לקט משיחותיו שנאמרות מדי שבוע בוועד לבחורים בביתו. שיחות אלו ואחרות מתפרסמות בעלון שבועי בשם דרכי החיזוק

הורתו ולידתו בקדושה

ערש לידתו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אלדשטיין שליט״א - הוצבה ביום ב׳ אייר תרפ״ג בעיירת שומיאץ בבאלרוס הסמוכה לסמולנסק שברוסיה הלבנה, כבן בכור לאביו הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין זצ״ל, רב העיר שומיאץ, ולאמו הרבנית הצדקנית מרת מרים ע״ה, בת הגאון רבי מרדכי שלמה מובשוביץ זצ״ל, רבה של העיר מלסטובקה, אשר מרן ה׳חזון איש' הפליג בשבחו כצדיק נשגב מיוחד במינו.

גזע תרשישים

חינוך ילדים

רבי צבי יהודה היה בנו של הגאון רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצ״ל, בעל מחבר הספר הנודע 'בן אריה' על הש״ס, מגדולי גאוני דורו, מפארי גידולי ישיבת וואלז׳ין. אודותיו כתב הנצי״ב: ״המאור הגדול לממשלת ים התלמוד והפוסקים״, והיה רבו המובהק שלימדו תורה וקנייני תורה.

מושגים של הדור הקודם - סיים את הש"ס רק בגיל 14

על מושגי הגדלות הבלתי נתפסים של אביו וסבו, רגיל מרן שליט״א לספר, כי סבו רבי ירחמיאל גרשון גמר את כל הש״ס כבר בהיותו בגיל בר מצוה! ואילו אביו רבי צבי יהודה גמר את כל הש״ס בגיל ארבע עשרה!
אחד מגדולי אותו דור התבטא בצער על ירידת הדורות: ״ה׳בן אריה׳ סיים את כל הש״ס בגיל שלוש עשרה, ואילו בנו רבי צבי יהודה ׳רק׳ בגיל ארבע עשרה!״. ה׳בן אריה׳ הסתלק לבית עולמו בחטף בשנת תרע״ט, ורבי צבי יהודה שעדיין היה בבחרותו הוכתר כממלא מקומו כרב בעיירת שומיאץ.

לגדול על ישיבת וואלז׳ין

מרן שליט״א סיפר כי בילדותו גדל בבית אביו על אופייה המובהק של ישיבת וואלז׳ין, ובכל ענייני הבית הרגישו את רוחה חופפת. זאת מפני שסבו ה׳בן אריה׳ היה תלמיד מובהק של מרן הגאון רבי חיים מבריסק זצ״ל, גדול גידולי וואלז׳ין, ואילו אביו רבי צבי יהודה היה תלמיד מובהק של מרן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצ״ל בקמניץ ובסלבודקה, שהיה אף הוא תלמידו הגדול של רבי חיים.

הרבצת תורה - בישיבת פוניבז'

ל"ג בעומר אצל הגרי"ג

מסכת הרבצת התורה של מרן שליט״א בישיבה החלה בשנת תש״ו, כשנתיים לאחר שבא לישיבה, בעודו בחור צעיר לימים. באותה תקופה החלה הישיבה לקלוט אל שורותיה מאות תלמידים חדשים, מהם בחורים ניצולי שואה, תלמידי ישיבת מונטריי בשווייץ, ילדי טהרן ועוד, שנזקקו לשיעורי עזר כדי להתאימם לרמת הלימודים בישיבה ולהכניסם להווי הישיבתי.
מרן הרב מפוניבז׳ זצ״ל ראה צורך חיוני בהוספת אנשי צוות חדשים בישיבה, ומרן שליט״א שמיד עם בואו לישיבה קנה את מעמדו כאחד הבחורים המופלגים ביותר בידענותו ובלמדנותו המופלגת, נבחר על ידי הרב מפוניבז׳ כמי שמתאים לתפקיד. שם זכה להעמיד עשרות תלמידים על רגליהם שמרגישים כי הם חבים לו את כל חייהם הרוחניים. הוא החדיר בהם אהבת תורה, והפך אותם לבני ישיבה מובהקים לכל דבר.

מסירת חבורות ואחרי למגיד שיעור קבוע

בד בבד החל מרן שליט״א למסור ׳חבורות׳ לעיתים תכופות בפני שאר בני הישיבה, אחת לכמה ימים, והחל משנת תשי״א התמנה על ידי הרב למגיד שיעור קבוע בישיבה, והחל למסור שיעורים יומיים, אותם לא חדל מלמסור עד עצם היום הזה, לאורך ימים טובים. אחיו רבי יעקב זצ״ל סיפר כי היה זה מרן ה׳חזון איש׳ זצ״ל שעמד מאחורי המינוי המפתיע של מרן שליט״א, והאיץ ברב מפוניבז׳ למנותו כר״מ קבוע בישיבה. היה בכך משום חידוש ביחס לצוות הישיבה, מרן שליט״א היה תלמיד של ראשי הישיבה עצמם וצעיר מהם.

בתקיעת שופר

במחיצת מרן החזון איש

אבי מרן שליט״א - הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין זצ״ל, נמנה על מקורביו הגדולים של מרן ה׳חזון איש׳ זצ״ל, והיה נוסע פעמים רבות לפקוד את מעונו הדל, לברר ענייני הלכה וליטול ממנו ברכה, עצה ותושייה. ההיכרות הראשונה שלו עם ה׳חזון איש׳ היתה בעקבות מעשה הבא שאירע: באחד הימים הבחין רבי צבי יהודה בבית - הכנסת בספר ׳חזון-איש׳ על אחת המסכתות, אך לא היה רשום בו שם המחבר אלא רק זאת שהרב שמואל גריינמן עוסק במכירתו. עיקר הספר לא עסק במסכת זבחים אבל היו שם כמה דפים על סוגיות זבחים, בה עסק רבי צבי יהודה עם בניו באותה תקופה. הוא ראה איך שהרב המחבר מביא קושיא של רבי עקיבא איגר ומיישבה, הוא התפעל מאד מדברי החידוש בכל העניינים שם, והפטיר בהתלהבות: ״הנה תלמיד חכם שלא לפי המושגים שלנו בכלל...״. הוא הלך לברר ולשמוע איך הגיע הספר לארון בית המדרש, והגבאי סיפר לו כי בא לכאן יהודי עם ספרים, וסיפר כי בבני ברק מתגורר יהודי צדיק שלומד תורה כל היום ואין לו מה לאכול, אז קניתי ממנו את כל שלושת הכרכים של הספר... רבי צבי יהודה לא שקט ובירר לזהותו, ומאז נסע פעמים רבות אליו.

במחיצת הגרי"ז מבריסק

בהדלקת נרות חנוכה

מיד לאחר שעלה מרן הגרי״ז מבריסק זצ״ל לארץ הקודש, התבטא בצער לפני מרן הגר״ש רוזובסקי זצ״ל על מיעוט הלמדנים בארץ הקודש. רבי שמואל שאלו: ״ומה אתם אומרים על האחים רבי גרשון ורבי יעקב אדלשטיין?״. הגיב הרב מבריסק: ״הם באמת למדנים!״ (שמע מפיו בנו הג״ר מיכל דוד רוזובסקי שליט״א).

עם מרן ראש הישיבה הגרא״מ שך זצ״ל

קשר מיוחד של הערכה עצומה וכבוד הדדי מופלא שרר כל השנים בין מרן ראש הישיבה הגרא״מ שך זצ״ל ובין יבדל לחיים טובים מרן שליט״א. הם היו נפגשים בהיכל הישיבה דבר יום ביומו במשך עשרות שנים, וכעמיתים ורעים לעבודת קודש משותפת האירו על בני הישיבה הקדושה בחכמה ותבונה, באהבה ורעות. גם בשנותיו האחרונות של הרב שך, כאשר קשתה עליו ההליכה, היה נכנס מפעם לפעם לבית מרן שליט״א לבקרו, ושוחחו רבות בדברי תורה וענייני השעה.

עם מרן ראש הישיבה הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל

הקשר ההדוק והמתמשך בין מרן הגרמ״י ליפקוביץ זצ״ל ויבדל לחיים טובים אמן - מרן שליט״א החל כבר בימי בחרותו. כאשר הגיעו מרן שליט״א ואחיו רבי יעקב ללמוד בישיבת פוניבז׳, היה זה בעת יסוד הישיבה כשעדיין לא עמדו על תילם מבני הישיבה, ואביו רבי צבי יהודה ביקש ממרן ה׳חזון איש׳ זצ״ל לדאוג לבית טוב ללינה עבור בניו.

ה׳חזון איש׳ פנה לרבי מיכל יהודה וביקש ממנו להכניס אותם לביתו. כך במשך תקופה ארוכה התאכסנו בביתו הדל של רבי מיכל יהודה, וספגו רשמים נעלים של קדושה צדקות, שקידה וטהרת לב, מאישיותו הגדולה והמרוממת של רבי מיכל יהודה.

"אתה רוצה שאוותר על מצוות הכנסת אורחים"

מרן שליט״א סיפר כי בכל לילה בעת שירד עם אחיו מהישיבה לביתו של רבי מיכל יהודה, היה רבי מיכל יהודה מכבד אותם בארוחה טובה והציע להם את המיטה בעצמו! כשמרן שליט״א אמר לו פעם: ״אין זה לפי כבודכם, אני אעשה זאת״, התפלא רבי מיכל יהודה: ״אתה רוצה שאוותר על מצוות הכנסת אורחים?״.

עבודת המידות

עם האדמו"ר מויזניץ שליט"א

כבר משחר טל ילדותו שם מרן שליט״א דגש מיוחד על עבודת המידות. כבר בהיותו רך בשנים ניכרו בו ניצני הטבה ותכונות מיוחדות של רגישות לזולת, ולמרות שהיו בו מעלות גדולות מעל בני גילו לא התנשא ולא התפאר אפילו לא במשהו. הגיע לידינו מעט אפיזודות מלאות הוד ומפיקות נוגה, המשתלבות האחת לחברתה, ומגלמות צורה בוהקת של חסיד אמיתי, ונותנות המחשה חיה לדברי בעל ה׳מסילת ישרים׳ (פרק יט): ״כללו של דבר הרחמנות וההטבה צריך שתהיה תקועה בלב החסיד לעולם, ותהיה מגמתו תמיד לעשות קורת רוח לבריות ולא לגרום להם שום צער״.

גאונות מוסתרת

כל מי שזכה לבוא במגע תורני כל שהוא עם מרן שליט"א, יוכל להעיד על היקף גדלותו התורנית המופלאה. חבריו לספסל הלימודים בלומז׳ה מספרים שכאשר הגיע לישיבה השתלב עם גדולי הלומדים בה, ונודע כמי שניתן לשואלו בכל סוגיא, והוא משיב בהיקף ובעומק מופלא. אלא שברוב ענוותנותו תמיד הסתתר בפשטות והצנע, בתואנות שונות: ׳בדיוק למדתי זאת לאחרונה׳, ׳כעת עסקו בסוגיא זו בישיבה׳, ׳הזדמן לי לראות את הענין לאחרונה׳ וכדומה.

"ומאז לא נגעתי במשחק הזה"

אחד המקורבים למרן שליט"א, שאלו לפני תקופה, אם נכון הדבר ששיחק הרבה במשחק השחמט בילדותו והצטיין בזה? חייך מרן שליט"א ואמר: ׳איני זוכר כל כך, אבל הגיע זמן שאמרתי לעצמי שזה ביטול תורה, ומאז לא נגעתי במשחק הזה׳. כאשר נשאל בן כמה היה אז? השיב: ׳מסתמא בן אחד עשרה לערך׳.

כח ברכתו של רבנו

זיכוי הרבים של הרב שטיינמן זצ"ל

אחיו רבי יעקב זצ״ל התבטא פעם על כח הברכה של מרן שליט״א: ״אם היו יודעים מהו כח הברכה של אחי רבי גרשון היו עומדים אנשים בתור עד הרחוב כדי לזכות בברכתו ...״. פעם אחרת אמר לבחור מישיבת פוניבז׳ שבא לבקש ממנו ברכה לשידוך: ״מדוע אתה בא אלי? הרי יש לך בישיבה את אחי רבי גרשון״, והוסיף :״אם העולם היה יודע קצת מהצדקות שלו, היו תורים שלא נגמרים בכל רחוב ראב״ד...״.

הנהגתו בימי הקורונה

נוכח העלייה הגבוהה בתחלואה של נגיף הקורונה בעקבות ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה נשא מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א דברים נחרצים בנוגע לציבור בני התורה בחובת הזהירות והשמירה על הכללים, בדברים שנשא במעונו הוסיף ראש הישיבה ואמר כי כלל ישראל צריך לבקש רחמים בתפילה ולהתחזק בתורה, תפילה ואמונה.

הכתרת הגר"א שטיינמן

בדברים שנשא ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א במעונו, אמר: "המצב הוא שהמחלה חזרה עכשיו בצורה קשה מאוד פה בארץ ישראל, זה צרת ציבור, ויש חיוב גמור לשמור על כללי הזהירות". עוד הוסיף ראש הישיבה כי "לדאבוננו לא כל הציבור נזהר בזה וכולם חייבים להיזהר בזה, אלו ששומרים על כללי הזהירות יהיו בריאים בעזרת השם".

בדבריו אף הוסיף מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א כי יש חובה על בני התורה וציבור היראים לדבר השם להתחזק בתפילה, תורה ואמונה בהשם יתברך; "צריך גם בקשת רחמים בתפילה, תפילה עם חיזוק, חיזוק על מה שצריך, על תורה, על תפילה ואמונה".

משפחתו
בברית הנישואין

בשנת תש"ח הגיע הגאון רבי יהושע זליג דיסקין זצ"ל, רבה של העיר ׳פרדס חנה׳, לדבר עם ה׳חזון איש׳ אודות שידוך לבתו הרבנית הצדקנית מרת הניא רחל ע"ה. אמר לו ה׳חזון איש׳ בהאי לישנא: ׳הרי יש לכם רק בת יחידה, ואם ירצה השם יהיה לכם רק חתן אחד, אם כן הוא צריך להיות מיוחד במינו. נו! קחו את גרשון אדלשטיין, אני מכירו היטב׳. ואכן השידוך יצא אל הפועל...

בשמחת האירוסין נשא החתן - מרן שליט"א דרשה קצרה, והביא ישוב על קושיא בסוגיא דמיטב במסכת בבא קמא דף ז׳. מרן הרב מפוניבז׳ זצ׳ל שנכח בשמחה אמר למרן שליט"א בתמיהה: ׳וכי זה מה שיש לבחיר הישיבה לומר באירוסיו? הרי הוא צריך להגיד מערכה גדולה?!׳. [החידוש שנשא אז מרן שליט"א בשמחה הובא בשיעורי רבי דוד במסכת בבא קמא שם].

לאחד התלמידים שדיבר איתו על כך לפני שנים אחדות, אמר מרן שליט"א בענווה: ׳כן, לא היו לי אז חידושים׳. כאשר הגיע מרן שליט"א ל׳חזון איש׳ להזמינו לשמחת נישואיו, שאלו ה׳חזון איש׳: ׳באיזו שעה החופה?׳, השיבו מרן שליט"א כי מלכתחילה לא חשב להטריחו לבוא, וגם אינו רוצה שיפסיק ללמוד בגללו, אך רק רצה להזמינו מפני הכבוד, וה׳חזון איש׳ הביט בו וחייך, כאות הנאה מתשובתו, ובאמת לא הגיע. לימים התפלא מרן שליט"א בפני איש שיחו: ׳ומה חשב ה׳חזון איש׳? וכי הייתי מטריח אותו לבוא לחתונתי, וכי אני צריך את הכבוד הזה?!״. [כאן ציין מרן שליט״א בענווה כי ה׳חזון איש׳ רצה להשתתף לא בגלל חיבתו הגדולה אצלו, אלא משום היכרותו עם אביו וחותנו ששימשו כרבני ערים].

גלריה: שמחת החג ב'צאנז' - פתח תקוה של ילדי הקהילה
מהסוכה ועד לשלום הבית • חג הסוכות • צפו
מדוע אסור לאכול בשר גדי בליל הסדר? • דף היומי
גדר הפקר פירות שביעית • הרב אשר וייס
הגרי"ח אוהב ציון: הילולות הצדיקים בסוכות
אלפים במעמד ברכת הכהנים בכותל • גלריה
שמחה ללא גבולות • חג הסוכות • צפו
אדם שלא הניח עירוב תבשילין, מה יאכל? • דף היומי
הכח של הסוכה לרפא כל מחלה • צפו
הרב מיכאל לסרי - שמחה