"טור ספרותי": לשון הרע בעידן המודרני

מהו על לשון הרע בעידן האינטרנט. בעידן שבו ציוץ בטוויטר יכול לגרום ללשון הרע בקנה מידה עולמי, ישנה נטייה לראות במגבלות על הדיבור מלחמה אבודה מראש

"טור ספרותי": לשון הרע בעידן המודרני בימה - המעודכנים מעדכנים

הגדרתו ההלכתית של איסור לשון הרע היא פשוטה: איסור לדבר בגנותו של אדם אם אין לכך תועלת ישירה (גם אם הדברים אמת).

חז"ל ראו בלשון הרע את אחד האיסורים החמורים ביותר, מפני שהוא פוגם בכוח המרכזי הקיים באדם: כוח הדיבור.

הדיבור, אינו רק אמצעי תקשורת טכני בין אנשים, אלא הכלי המרכזי שבו מבטא אדם את עולמו הפנימי ומגדיר למעשה את עצמו. כמו שאונקלוס, תרגם את הפסוק (ב, ז) "ויהי האדם לנפש חיה": "והות באדם לרוח ממללא". רוצה לומר: המלל, הדיבור, הוא הגדרת נפשו החיה של האדם.

בעת שאדם מדבר, הוא מבטא את עולמו הרוחני ומוציא אותו מן הכוח אל הפועל. מכיוון שכך, חלק גדול מזהותו הרוחנית של האדם תלוי באופן שבו הוא מדבר.

דיבור בגנותם של אחרים (כאשר אין בדברים תועלת, כדוגמת אזהרה מאדם שמזיק לאחרים וכדומה) גורם לאדם למקם את אישיותו בצד השלילי של המציאות.

ההשלכות הן לכל מעגלי החיים: התמקדות ברע, ביקורתיות יתר וניכור כלפי כל הסובב.

לימוד דיני לשון הרע והזהירות ממנה קיבלו דחיפה אדירה לפני כמאה שנה, כאשר רבי ישראל הכהן מהעיר ראדין הוציא את ספרו 'חפץ חיים' ואף הבטיח ישועה לכל מי שילמד שתי הלכות בכל יום מהספר.

אולם בימינו השתנו חוקי המשחק: עולם המדיה התקשורתי לופת את חיינו: אינטרנט, טלפונים חכמים, הרשתות החברתיות – כל אלה הכפילו בשנות אור את הנגישות ללשון הרע והחמירו את מידת הנזק שהיא עלולה לגרום.

מה ניתן לעשות אם כן?

ראשית, בתי המדרש נקראים לפַתח משנה הלכתית, הגותית ובעיקר נפשית שתתמודד עם המציאות החדשה. לדוגמה, מציאת איזון בין הזהירות מלשון הרע ובין הצורך לבקר אישים וגופים ציבוריים, שהתקשורת, על הטוב והרע שבה, משמשת כיום אחד הבלמים המרכזיים מפני תופעות השחיתות המצויה בהם.

שנית, יש לנסות לפעול במישור הממלכתי, וזאת באמצעות גיבוש קוד אתי לתקשורת וכדומה.

שלישית, גם אם המרחב הציבורי כיום מנוהל בידי המדיה, המרחב האישי מצוי עדיין בידי האדם ונתון לבחירתו החופשית. היכולת להתנזר מההתמכרות לזמזום התקשורתי היא אחד המבחנים המוסריים המרכזיים העומדים כיום בפני אדם המעוניין לפתח את אישיותו. פרט לחשיפה סבירה שנצרכת לצורך ניהול חיי חברה תקינים – כל שנייה של שהות בתוך הביצה התקשורתית, מלאת הקטנוניות, הרוע והמלל האינסופי מיותרת.

אפשר רק להתנחם בעובדה שכוחן של התקשורת והמדיה האינטרנטית קטן יותר ממה שנראה לעין במבט ראשון. דווקא בגלל הנגישות, התזזיתיות והריבוי הבלתי נתפס של האינפורמציה והרכילות המצויה בה – גם השפעתה מתמזערת. נפשו של האדם הפוסט-מודרני כבר שחוקה מרוב מלל.

אם בעבר דיברו על עיתונים ש"מחר יעטפו בהם דגים", הרי כיום, בעידן התקשורת האלקטרונית והווירטואלית – אפילו דגים אי אפשר לעטוף בהם. פרשיות שהסעירו אתמול את הרשת נמוגו כלא היו לאחר שעות מספר, 15 דקות של התהילה נגמרות מהר...

בין כה וכה, בניית תרבות שיחה שמדגישה את החיוב ומעצימה את המשותף ולא את המפריד היא משימה אישית ולאומית. חכמים בתלמוד (תענית ח, א) מסבירים את הפסוק "ואין יתרון לבעל הלשון" (קהלת י, יא) כפסוק המביע תמיהה: מהי ההנאה שמקבל אדם שמדבר לשון הרע? אם נהיה הוגנים עם עצמנו, נענה לחכמים שאנחנו דווקא מבינים מאוד את הכיף בלהשמיץ את האחר. אבל חכמים מסמנים כאן נקודת שאיפה: לך ומצא לך תכלית אחרת.
מתוך הספר 'עיין ערך יהדות'.

לראשונה: ממשלת ישראל אישרה מתווה אסטרטגי להבטחת עתיד העם היהודי בתפוצות
זקן החכמים לח"כ: תזכה להמשיך הלאה - ברכת ה' תוסיף ללוות אותך
נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים אֶת הַמְּצוּקִים: האדמו"ר מצאנז גריבוב זצוק"ל
שמחת הבר מצווה לנכד כ"ק האדמו"ר מאשלג וגאב"ד עתלית
מרן קורא למשיח, ומביט לדלת - ממתין לבואו!!!
"אי חבישת מסכה עוולה גדולה ועבירה חמורה" מרן הגר"ד לנדו במכתב חריף
ממתק לשבת פרשת בלק תש"פ עם הרב נחמיה וילהלם
הוחלט: בגלל הקורונה ההילולא תבוטל
בני ברק: 'זקן החכמים' מרן הגר"ש בעדני פרץ בבכי - לעיני מרנן ורבנן
מחאת מרן הראשל"צ: אסור להכשיר נשים לרבנות - זה נגד ההלכה והיהדות!