מדענים גילו כיצד להזדקן בצורה בריאה יותר

חוקרים מובילים מחקר חדשני בנושא הבנת התהליכים המולקולריים בתהליך ההזדקנות במהלכו הצליחו לזהות גנים שיוכלו לנבא תהליך הזדקנות בריאה ויסייעו במניעת מחלות

מדענים גילו כיצד להזדקן בצורה בריאה יותר אילוסטרציה

ד"ר דבורה טויבר וצוותה מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב חוקרים בשנים האחרונות את הגנים המרכזיים בתהליך ההזדקנות שלנו. במחקרם האחרון, זיהו החוקרים מספר מצומצם של גנים המשתנים בהזדקנות פאתולוגית לעומת הזדקנות בריאה. עוד גילו החוקרים כי שינויים פשוטים באורך החיים, למשל בניית תפריט תזונה עם הגבלה קלורית, יהפוך את השינויים בחלק מן הגנים הללו. ממצאיהם בנושא פורסמו לאחרונה בכתב העת Aging.

ד"ר טויבר מסבירה כי "אחד הגורמים העיקריים להזדקנות הוא הצטברות של נזק לא מתוקן לדנ"א, כאשר כל תא בגוף נאלץ להתמודד עם אלפי חבלות בכל יום. בעוד שרובן מתוקנות, המערכות הביולוגיות אינן מושלמות ונותר נזק כלשהו שבהמשך עלול להוביל למחלות ניווניות כגון פרקינסון ואלצהיימר. נזק זה משפיע הן על הדנ"א עצמו והן על הקוד האפיגנטי. במחקר מצאנו מספר גנים שניתנים לשינוי באמצעות דרכים מאוד פשוטות כמו הגבלה קלורית".

במחקריהם הקודמים, מצאו החוקרים כי הגן SIRT6 משחק תפקיד מרכזי בתיקון נזקי DNA, והוא משמש בתור הגורם הראשון שמגיע במקרה של שבר דו-גדילי ל- DNA – סוג הנזק המסוכן ביותר לתא. בתור הגורם הראשון בזירה, הוא מיד ניגש למלאכת התיקון במקביל לגיוס חלבונים ופקטורים נוספים הקריטיים לתהליך התיקון.

מכיוון שהזדקנות בכלל ומחלות נוירו-דגנרטיביות בפרט מלוות במגוון רחב מאוד של שינויים, צוות חוקרי האוניברסיטה השווה עכברים עם גן SIRT6 פגום לעכברים צעירים או מבוגרים לעומת גן SIRT6 תקין. בזכות הידע המוקדם שצברו החוקרים על הגן, הם הצליחו לצמצם את רשימת הגנים המשתנים בהזדקנות ובנוירודגנרציה, לגנים שעלולים לנבא האם מוח מסוים נע לעבר הזדקנות בריאה או פאתולוגית. בנוסף לכך, הצליחו החוקרים לקבוע מי מהגנים הללו יכולים לשמש כמועמד לטיפולים בהזדקנות פאתולוגית – כלומר גנים שהשינוי בהם הוא הפיך. בעתיד, בדיקה של השינויים בגנים הללו תוכל להצביע האם אנחנו בדרך להזדקנות בריאה או לא.

"ככל שמתבגרים צוברים יותר נזקי דנ"א ותיקונם הוא תנאי הכרחי לאריכות חיים. כל התערבות קלינית שתביא להאטה או לבלימה של מות תאי עצב תתבטא בשיפור משמעותי באיכות חיי החולים ובני משפחותיהם וזו המטרה שאנחנו רואים לנגד עינינו במעבדה", מוסיפה ד"ר טויבר.

על המחקר עמלו צוות החוקרים: דניאל שטיין, אמיר מזרחי, אדם סרצקי, ד"ר אלפרדו גרסיה ונזור, זאב סלובודניק, שי קלוסקי, ומוניקה עינב מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בנוסף: אנסטסיה גולובה, וד"ר יקטרינה חרמייב מכון סקולקובו למדע וטכנולוגיה במוסקבה, ברוסיה.

ד"ר טויבר עומדת בראש הקתדרה לעתודה מדעית בחקר אלצהיימר ומחלות נוירולוגיות ניווניות על-שם זהבה וחזי ורד. ראוי לציון כי המחקר נתמך על-ידי קרן דוד ואינז מאיירס; מענקי הקרן הלאומית למדע וכן על ידי מענק מכון ברוד-הקרן הלאומית למדע. בנוסף, הפרויקט קיבל מימון ממועצת המחקר האירופית, תחת תכנית המחקר והחדשנות הוריזון 2020 של האיחוד האירופי.

aging b
פיגמנטציה - בואו נדבר על זה רגע
סקר: כפי החיבור לדת כך הישראלים מרגישים חיבור ליהדות העולם
המדריך המלא להגנה מהשמש ומנזקי הקרינה • טיפים ועיצות
אסתמה: כמה עובדות חדשות ומעודכנות שחשוב להכיר
ניטור דינמיקה מוחית ותפקוד קוגניטיבי בתנאי שהייה בחלל
שלושה ניסויים מהטכניון ישוגרו לתחנת החלל הבין-לאומית
בית חב"ד 77 מצרפת העניק תפילין ופמוטים ל140 חיילי וחיילות צה"ל
הדור המתקדם של האנטיביוטיקה: פינצטה מולקולרית
טכנולוגיה חדשנית למיפוי שדות אלקטרומגנטיים ואינטראקציית אור-חומר
מחקר פורץ דרך בתחום שיקום לאחר אירוע מוחי ב"עדי נגב- נחלת ערן"