פרופ' גמזו: 2021 היא השנה שבה יסתיים משבר הקורונה

את הדברים אמר פרופ' גמזו במהלך הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה • מפקד פיקוד העורף: המלחמה הבאה תהיה שונה ממה שאנו מכירים

פרופ' גמזו: 2021 היא השנה שבה יסתיים משבר הקורונה פרופ' רוני גמזו

היום (ג') נערך הכנס השנתי של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. הכנס המקוון בן היומיים מתמקד השנה באמון הציבור בצה"ל, ביטחוניזציה של משבר אזרחי, מודל השירות וסוגיית השירות המשותף.

לקראת הכנס ערך המכון הישראלי לדמוקרטיה סקר רחב סביב שאלת האמון בצה"ל, שהראה כי בעוד אמון הציבור בדבר מוכנות הצבא לאיומים צבאיים גבוה, הוא נמוך יותר בכל הנוגע להיבטים אזרחיים.

להלן עיקרי הדברים:

מפקד פיקוד העורף, אלוף אורי גורדין: "את הטיפול במגפה צריך להוביל משרד הבריאות. אנחנו יכולים לסייע, ועושים זאת הרבה מאד. אינני חושב שעלינו לעסוק במשימות אכיפה, אני לא חושב שהצבא צריך לעסוק במדיניות אזרחית, זה לא התפקיד שלנו. אחת שנקבעת מדיניות כזו על ידי הדרג המדיני, ומדיניות בריאותית על ידי משרד הבריאות, אנחנו צריכים לסייע למערכות האלה.

"בגל הראשון, כשפעלנו אל מול המגפה, עסקנו הרבה בסיוע אזרחי וחילקנו הרבה מאד 'דגים'. הטיפול היה אפקטיבי, אבל עם הזמן עברנו לבנות חכות ולעבוד במרחב האזרחי באופן הרבה יותר אפקטיבי. כשאני מסתכל היום על מערכות המידע של המערך האפידמיולוגי במשרד הבריאות, הן טובות בעשרות מונים בזכות העבודה המשותפת שלנו איתן. הקורונה חיזקה מאד את השרירים של כל המערכות האזרחיות, ואני שמח שפיקוד העורף וצה"ל היו קטליזטור משמעותי בחיזוק השרירים האלה".

על העורף כחזית: "המלחמה הבאה תהיה שונה ממלחמות שאנו זוכרים ומכירים. ההגנה על הגבולות היא הגנה חזקה. מצד שני, האויב בחר ברקטות וטילים כמרכיב העיקרי של בניין הכוח שלו. אל מול זה, הדבר המשמעותי ביותר הוא היערכות והתכוננות העורף. עלינו לשפר את מוכנות העורף להתמודדות עם מתקפת רקטות וטילים כפי שצפויה לנו במערכה הבאה. אם נתכונן נכון, נוכל לצמצם באופן דרמטי את מספר הנפגעים בעורף".

פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב) ולשעבר מנהל "מגן ישראל": "במשבר הקורונה כרוכים אתגרים מאוד משימתיים, אופרטיביים, לאו דווקא ה'פורטה' של משרד הבריאות. זאת הייתה טעות לחשוב שמשרד הבריאות יכול לנהל את האירוע המורכב הזה. גבולות הגזרה ברורים - משרד הבריאות נותן את הייעוץ המקצועי. תהליכים של אופרציה, תפעול, מהירות ודיוק ביצוע, לרבות דגימות, בדיקות, תשאולים - תן לאחרים לעשות. הבנתי שזה מה שצריך לעשות מהיום שמוניתי לתפקיד. הצדעתי לצבא על ההסתערות בטריטוריה שהם אינם רגילים לה".

הוא התייחס לפתיחת מערכת החינוך: "צריך למצוא פתרון לחזרה של כיתות ה-ו, וז' עד י"ב, בדרך כזו או אחרת, גם חלקית של השבוע. צריך להמשיך לנהל את הקורונה עם חינוך. שיהיה ברור, ילדים מדביקים, אבל כן צריך למצוא את האיזונים. מסחר כן, חינוך גם כן. הכול בצורה סדורה וזהירה, הרבה יותר מהחזרה ב-1 בספטמבר".

בנוגע לחיסון לנגיף, קבע פרופ' גמזו: "2021 היא השנה שבה יסתיים משבר הקורונה. להערכתי, החיסון יהיה מוצלח. נראה במחצית הראשונה של שנת 2021 שיווק וייצור מסיביים של החיסון, כנראה לא רק מחברה אחת".

על איכוני השב"כ, אמר: "השימוש בכלי השב"כ מדיר שינה מעיני כל מקבלי ההחלטות. בכל זאת, במדינת ישראל זהירים מאד כלפי הפרטיות. בישראל, המאבק בקורונה לא פוגע בפרטיות בשלב זה, ועושים את המקסימום כדי להגיע לאיזון כל הזמן. כולם משתדלים לעבור את האירוע הזה עם מינימום פגיעה בפרטיות".

תא"ל הדי זילברמן, דובר צה"ל: "אמון הציבור בצה"ל הוא רכיב בביטחון הלאומי. הוא יציב וגבוה לאורך שנים, ונובע קודם כל מהפעילות של הצבא, המוכנות למלחמה. יש קורלציה ביחס לינארי מובהק בין שקיפות לאמון. אני לא מקפיד עליה רק במקומות בהם זה פוגע בביטחון כוחותינו, בביטחון המידע בצה"ל או במקומות שאני חושב שהשקיפות נותנת פרס לאויב ופוגעת בצבא".

"צה"ל נרתם בכל מה שהוא יכול היה כדי לסייע למדינה במשבר הקורונה. במקום שהבנו שהסמכויות מתערבבות וקשה שהחיילים לא ייגררו למשימות שיטור, ניתקנו את החיילים מהמשימות הללו. אנחנו חייבים לשמור על צה"ל נקי מכל המקומות שיכולים לגלוש בגלל הקורונה לחוסר קונצנזוס".

על מקצועיות הצוות לבחינת שילוב נשים בתפקידי לוחמה, אמר תא"ל זילברמן: "אנחנו בודקים היבטים פיזיולוגיים, בריאותיים, כלכליים, באיזה יחידות אפשר ובאילו לא, בודקים צבאות זרים - הכל כדי להבטיח שהלקחים מהעשור האחרון של שילוב לוחמות יבואו לידי ביטוי ונוכל לקבל את ההחלטות הנכונות לאפקטיביות המבצעית".

בנוגע להודעה בדבר הטעות או חוסר הדיוק בדבר מספר המתגייסים החרדים פגעה באמון הציבור, השיב: "הצבא הוא גוף גדול, עשרות אלפי אנשים ואף יותר. במקרה שאנחנו טועים אנחנו חייבים מהר ככל הניתן, ובצורה הכי חדה, להודות בטעות. זה חוסן של ארגון, כל ארגון ובוודאי של צה"ל".

סביב השאלה האם הייתה ידיעה שלא הרגיש בנוח לדברר ידיעה מסוימת, אמר: "היו מספר כאלה, אני חושב שזה טבעי. בסוף תפקידי הוא לייצג את הצבא ועשייתו. לא עם מאה אחוז מהדברים שהצבא עושה אני מסכים – אני מסכים עם אחוזים מאוד מאוד גבוהים, וכשיש מצב כזה אני פועל לפי הממלכתיות, מה נכון לצבא".

ח"כ עופר שלח, יש עתיד-תלם: "בשנים האחרונות מתקיימת מתקפה פוליטית מכוונת על צמרת הצבא, בעיקר בתקופה שבה גדי איזנקוט היה רמטכ"ל, סביב פרשת אלאור אזריה, שמטרתה להחיל על הצבא מערכת ערכים מסוימת שקיימת באגף מסוים בפוליטיקה הישראלית, ולהחליש את הסמכות הביטחונית של הצמרת הצבאית. האגף הזה, שמתנגד למשל לוויתורים טריטוריאליים, יודע שכאשר הסכם כזה יעמוד על השולחן, מי שייתן לו את ההכשר זו צמרת הצבא. לכן מראש הוא רוצה לצייר את צמרת הצבא כחבורה של שמאלנים חלושים שלא רוצים לנצח".

על מעורבות צה"ל במשבר הקורונה, אמר ח"כ שלח: "ברמה מסוימת, נחשפת העובדה שמערכת הביטחון היא לא כל יכולה. כשאתה מביא את המוסד לעשות קניות או את סיירת מטכ"ל לעשות בדיקות, אז בסוף מתברר שקופות החולים ומערכות הרכש האזרחיות היו יכולות לעשות זאת עם פחות משאבים ויותר טוב. זו לא אשמת מערכת הביטחון- פוליטיקאים רצו להסתתר תחת האצטלה שהביאו את סיירת מטכ"ל להתעסק עם הבדיקות".

אלוף (מיל') יצחק בריק, לשעבר מפקד המכללות הצבאיות ונציב קבילות חיילים: "סקרי האמון של הציבור בצבא אינם מבטאים את המציאות העגומה בשטח בשנים האחרונות. יוצרים אשליה שגורמת לאדישות ושאננות של הציבור והדרג המדיני והביטחוני והיעדר טיפול בבעיות קריטיות. המלחמה הבאה תהיה שונה מכל מלחמות ישראל כי היא תהיה מלחמת העורף, והצבא שוקע בתרדמת עמוקה ולא נערך למלחמה בצורה ראויה.

"כוכבי נמצא במצב לא פשוט. הקורונה היא כלום לעומת המלחמה הבאה - אם תפרוץ, היא תחזיר אותנו 30 שנים אחרונה. לא יהיה חשמל, לא תהיה תעשייה ותעסוקה, לא יהיו בסיסים, ואף אחד לא מדבר על זה. כוכבי מבקש ממשרד האוצר משהו כדי להתקדם ומסורב. יצרו לצבא דימוי של הצלחה, שלא מחזיק מים.

עוד הוסיף בריק: "קיצור שירות הבנים בחודשיים נוספים גורם לסדיר נזק אדיר. ארבעת החודשים שקיצרו לפני חמש שנים גרמו לקיצור ההכשרות, להיעדר תגבורות של תומכי לחימה, ועכשיו, חודשיים נוספים זה הרס מוחלט".

איימן סייף, ראש מטה הקורונה של המגזר הערבי: "במשבר הקורונה ראינו שהממשלה העבירה כמה שיותר מנדטים לגורמי הביטחון לנהל את האירוע, והחברה הערבית הייתה צריכה להתמודד עם ההחלטה הזאת. שיתוף הפעולה הזה בין הממשלה, דרך פיקוד העורך והרשויות המקומיות הוא קריטי לניהול המשבר, ועבד בצורה טובה. זה לא מובן מאליו שרואים חיילים בתוך רשויות מקומיות ערביות".

ישראל פרוש, ראש עיריית אלעד: "פיקוד העורף הוא אחד מהגופים הטובים ביותר שיש למדינת ישראל. פיקוד העורף, יחד עם המשטרה המקומית והשלטון המקומי, היו ערוכים להשתלט על הקורונה כשאף אחד עוד לא ידע במה מדובר. אבל הגוף הפוליטי בשלטון המרכזי יחד עם חלקים בצבא, לא נתנו לפקע"ר לתפוס שליטה. זה יצר חוסר אמון בין השלטון המקומי למרכזי, ובין הציבור לשלטון המקומי".

ח"כ מיכל קוטלר וונש, כחול לבן: "אמון הציבור בצה"ל הוא כיפת הברזל של החברה הישראלית, על בסיסה הוקמה המדינה ועל בסיסה תמשיך להתקיים. הסדקים באמון הציבור מהווים שיקוף של הערבות ההדדית המתרופפת. בזמן המשבר, פיקוד העורף נכנס לערים וסייע לאזרחים. זו הזדמנות לייצר שיח שמאפשר הנגשה והשתלבות של החברה החרדית והמגזר הערבי בתוך מה שאנחנו רואים כמחויבות אזרחית. ניצול ההזדמנות הזו לשיקום הערבות ההדדית של החברה הישראלית חיוני לכולנו כחברה".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "גם אלה הסבורים שראוי שצה"ל יהיה צבא העם, וגם אלה שחושבים שהגיע הזמן להחליף מודל – מסכימים שכיום הוא איננו כזה. נכון שצה"ל הוא המוסד שזוכה בעקביות לרמת האמון הגבוהה ביותר בציבור הישראלי, אבל יש פער בין אמון הציבור בו סביב המשימות הצבאיות אל מול היבטים אזרחיים וחברתיים. שיעור הגיוס כיום עומד על 64% מהגברים היהודים. כלומר, 1 מכל 3 בגיל הגיוס לא מתגייס. לפני 3 עשורים, 75% התגייסו. הדמוגרפיה לא מחכה להכרעות של המערכת הפוליטית - רק הופכת אותן ליותר קשות. צריך לקבל הכרעה עכשיו".

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, ראשת התכנית לצבא וחברה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "הדרישה לשקיפות מלאה צריכה להפסיק להתחבא מאחורי חומה של צרכים ביטחוניים, היא כבר באה מהציבור. בשנת 2020, שקיפות איננה פריבילגיה.

על מעורבות הצבא במשבר הקורונה, אמרה: "כל עוד צה"ל נתפס כגוף סיוע, זה טוב ויפה, אבל ברגע שהוא מקבל על עצמו משימות אכיפה וחיילים נשלחים למוקדי הפגנות ובעימות עם אזרחים – הסכנה של הצבא לחטוף פגיעה באמון גדולה מאוד. בנוסף, לנו כציבור יש ציפייה עמוקה שצה"ל ינצח את הקורונה, והצבא צריך לקחת בחשבון שיש סיכוי שמשהו ישתבש ויביא לפגיעה באמון".

פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות: "הקבוצה הבעייתית ביותר מבחינת יחסה לצבא הם גילאי 18-25, אלה שלפני גיוס, בזמן שירות או מיד אחריו. זו קבוצת התייחסות חשובה מאוד לגבי הצבא, ואין להקל בה ראש. צריך להבין שלמרות שיש אמון גבוה בצה"ל, אולם האמון בו הוא לא כמו גורדי השחקים שיושבים על הסלע של מנהטן בידיעה שלא תהיה רעידת אדמה. אם הצבא לא ייטפל בקבוצות שיש להן בעיית אמון בו, ייתכן שהוא ימצא עצמו עומד על חולות נודדים".

פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "אחרי שבשנות ה-80 ראינו את הצבא מתרחק מתפקידיו החברתיים, משבר הקורונה החזיר את הצבא אל המעורבות החברתית. צה"ל הוא הגוף המיומן ביותר במדינה בטיפול בנושאי חירום, ובזכות אחריות פיקוד העורף להגן על העורף בעת לחימה - יש לו קשר עם הרשויות המקומיות וגורמי הסיוע האזרחיים. זה אולי הגוף היחיד בישראל שגם אם כל המערכות קורסות, הוא עדיין מסוגל לתפקד ולספק את צרכי האזרחים. לכן, במשברים אזרחיים מסוגים שונים, חיוני שצה"ל יסייע ברמה מסוימת, אך חייבת להיות הסדרה טובה יותר של השאלה מתי ואיך צה"ל מעורב במשברים אזרחיים. ההסדרה הקיימת כרגע בחוק, היא דלה".

זעקת הרופאים: "ההזנחה בבית החולים 'העמק' מסכנת חיים"
"כל בעיות הבריאות נעלמו ונותר לעסוק רק בחיסון הילדים?!"
צריכים קיבוע? לכו למדפסת
אש בחולון: בלב אחד ליפא ופריד בהופעת ענק • צפו
בין המתנדבים במחנה הקיץ של 'עדי ירושלים' שוטרים ממחוז ירושלים
בזק"א השיקו אמבולנס וטרקטורון מבצעי למען תושבי הדרום
מאות חולי סוכרת דורשים מקופות החולים לממן את ה"לבלב המלאכותי"
מנכ''ל משרד הבריאות מודה: "ירידה מסוימת ביעילות החיסונים"
עובדים נוספים יצטרפו לשביתת עובדי בתי החולים הממשלתיים
עמותת "יד עזר לחבר" פותחת מוקד חירום ומצוקה ארצי