הילולת צדיקים: האדמו''ר מפיאסצנה זצ''ל

רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה הי''ד, היה צדיק ומחנך דגול, שהיטה שכמו ללמד את בניו של הבורא בדרך הנכונה • בזמן השואה נשלח למחנה השמדה ושם נספה, אולם דרשותיו מהעת ההיא, ניצלו ונמצאו בדרך נס • צפו בסיפור עליו

הילולת צדיקים: האדמו''ר מפיאסצנה זצ''ל

תנועת השקטה של הרבי מפיאסצנה

תולדות חייו:
נולד בשנת ה'תרמ"ט בגרודזיסק מזובייצקי שבפולין, לחנה ברכה (בתו של האדמו"ר חיים שמואל מחנצ'ין) ולרבי אלימלך שפירא מגרודזיסק, מצאצאי המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק.

רבי קלונימוס נקרא "קלונימוס קלמיש" על שם סבו מצד אמו (בעל המאור ושמש). התייתם מאביו בגיל 3 וגדל אצל סבו, רבי חיים שמואל מחנצ'ין ובהמשך אצל אחיינו, רבי ירחמיאל משה הופשטיין האדמו"ר מקוז'ניץ, בן אחותו הגדולה, שרה דבורה, וצאצא מצד אביו למגיד מקוז'ניץ.

בגיל 16, בשנת ה'תרס"ה, נישא לחיה רחל הופשטיין, בתו של רבי ירחמיאל משה. לאחר נישואיו המשיך לגור אצל חמיו, ממנו למד את תורת החסידות,וכן ידע לנגן בכינור.

בשנת ה'תרס"ט, נפטר חמיו והוא החל לכהן באדמו"רות בפיאסצנה, עיירה קטנה מדרום לוורשה, כשמצטרפים אליו מחסידי אביו וחותנו. לאחר מספר שנים, בשנת התרע"ג, הוכתר גם לכהן ברבנות פיאסצנה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, לנוכח המשבר הגדול ביהדות, כשרבים מבני הנוער נמשכו אחרי תנועות לאומיות ועזבו את דרך ה', החליט רבי קלונימוס להירתם לנושא חינוך הנוער ובשנת ה'תרפ"ג (בגיל 34) ייסד את ישיבת דעת משה (על שם חמיו) בוורשה, ושימש בה כראש ישיבה ובמקביל המשך לכהן באדמו"רות בפיאסצנה, בה ביקר בעיקר בימות הקיץ ובימים הנוראים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נלכד האדמו''ר זצ''ל בוורשה, המכותרת על ידי הגרמנים. בהפגזות נהרגו בנו, כלתו ודודתו, וזמן קצר לאחר תחילת הכיבוש הגרמני מתה גם אמו.

האדמו"ר עשה מאמצים רבים בגטו לשמור על שמירת המצוות. כך, למשל, עשה מאמץ עליון לקיים את החגים - אפיית מצה בפסח, וכדומה, קיום ברית מילה, ועוד. הדרשות שאמר בפני חסידיו קובצו על ידו לספרו הידוע ביותר - אש קודש.

רבי שלמה קרליבך מספר סיפור מרגש על האדמו''ר

אהרון ראזל שר את הסיפור של רבי שלמה קרליבך על תלמיד האדמו''ר

האדמו"ר ניצל מן הגירוש הגדול למחנה ההשמדה טרבלינקה בתמוז ה'תש"ב, בשל היותו עובד חיוני (בגירוש נספתה בתו של האדמו"ר). לאחר מרד גטו ורשה, בניסן ה'תש"ג, גורש הרבי עם היהודים שנותרו בחיים למחנה הריכוז טרווניקי, ליד לובלין. האדמו"ר נרצח ב ד' חשוון ה'תש"ד, יחד עם שאר יהודי המחנה, במסגרת מבצע "חג הקציר" (Erntefest) שערך האס אס.

דרכו החינוכית:
רבי קלונימוס בלט בהגותו ומשנתו החסידית. דברי תורתו היו מעין דרשות, המבארות את משנת חסידות והגות חסידית אקטואלית. הוא חיבר מספר ספרים, המחוברים כתבנית, פרק אחר פרק, כחיבור הדרכה בדרכי החסידות.

רבי קלונימוס זצ''ל, התמקד במיוחד בחינוך בני הנוער, ובספריו הוא פיתח שיטת חינוך בראי החסידות, בה הוא מנסה להנחיל בין היתר, את עבודת החסידות, המורכבת מחשיבה ורגשות עמוקים, לבני נוער צעירים. במשנתו החסידות הוא שילב בין תורות חסידות קוז'ניץ, חסידות קרלין וחסידות חב"ד.

ספריו:
בספרו "חובת התלמידים", היחיד שיצא בחייו, פונה רבי קלונימוס אל נפש התלמיד, ומשכנעו ללמוד ולהתמיד ולהתפלל. הוא פותח את ספרו באגרת למורים ולהורים בה מסביר את הצורך הגדול בחינוך. בספר עצמו מדבר בלשון נוכח לתלמיד הצעיר מתוך הרגשת רוממות של התלמיד ולא מתוך כפיה. דרישתו מהתלמיד איננה לפעול כמבוגר אלא ליצור מודעות למעשים ונטילת אחריות עליהם.

בספרו "הכשרת האברכים" מוסיף רבי קלונימוס שעל הלומד לדמיין את מעשי התורה על מנת לחיות אותה. בספר זה הוא מבהיר את משנת החסידות וחידושיה ומנסה לתת כלים לקורא כיצד להתחבר למשנת החסידות, ולהגיע לרמה הרוחנית שהיא דורשת.

ספרו "בני מחשבה טובה" הוא ספר לאלו שסיימו את ספריו הקודמים, ומעוניינים להתעלות יותר. הוא קורא לאברכים ליצור חבורות עם תנאי קבלה נוקשים, בהן יעבדו בצוותא על נושאים בעבודת ה', ויעזרו אחד לשני בהתמודדות עם יצר הרע.

ספרו "צו וזירוז" הוא לקט של הגיגים קצרים שרשם בפנקסו. הגיגים אלו כוללים רגשות, רעיונות חסידיים, רעיונות הדרכה, ותיאור לבטי נפש עצמיים. גם ספר זה שחובר כנספח ל"הכשרת האברכים", מיועד למעשה למי שרכש את משנתו, וכך יכול להתחבר לרגשותיו והלך מחשבתו.

בספר "דרך המלך" נקבצו דרשותיו בין שתי המלחמות. למעשה בספר זה נמצאת תורתו העמקנית ביותר, לאחר שבשאר הספרים הוא יורד לרמת הקורא, ומדריכו שלב אחר שלב, ואילו בספר זה, נמצאות דרשותיו אשר אמר בתפקידו כאדמו"ר, ובהן ביטא את רגשותיו והלך מחשבתו.


בדרשותיו משתמש רבי קלונימוס בתובנותיו ורגישותו, לשם הדרכה רוחנית, שנועדה להביא את האדם לקרבה רבה ככל האפשר לה'. השפה שלו בהירה וניכר בכתיבה שלו שהוא הכיר לעומק את דרכו, בצד ההיכרות, המובנת מאליה עם העולם הקבלי והחסידי.


בספר זה מגלה רבי קלונימוס מצב נפשי שהוא מכנה "ההשקטה" ,שהוא למעשה תהליך לריקון השכל ממחשבות. התהליך שהוא מתאר דומה לתהליך מקובל מאד בתרגול שיטות מדיטציה שונות, בעיקר בדתות המזרח הרחוק.


בנוסף להתמקדותו בענייני בין אדם למקום הדגיש את חשיבות העניין של המצוות בין אדם לחבירו. רבי שלמה קרליבך, כפי שתראו בסרטון כאן, סיפר שאחד המשפטים שהיו שגורים בפיו והיה אומר אותו בכל הזדמנות הוא: "תזכרו דבר אחד, הדבר הכי חשוב בחיים זה לעשות טובה ליהודי" ("...צוּ טוּהְן אַ יִיד אַ טוֹיבֶ'ע").


מתורתו:

האדמו''ר מפיאסצנה סבל רבות בשואה בנוסף למיתה לרצח משפחתו ואובדן מפעלח חייו בהקמת הישיבה ואובדן תלמידיה. מחזק רבי קלונימוס את שומעיו בגטו להיות חזקים בכל הסבל העובר עליהם, דברים אלו אקטואליים גם לימינו אלו אודות היסורים: "ועתה אנחנו, שקשה לנו כ"כ לסובלם, הן צריכים להתפלל, לצעוק ולהתחנן לפניו יתברך שיעבירם ויסירם תכף ומיד מאתנו, אבל כל זמן שעודם בנו צריכים לקבלם באהבה, וכשדומה לנו שבעוד חודש יחלפו, ועבר החודש ולא חלפו, לא נתרגז בשביל זה חס וחלילה, רק צריכים לדעת שהוא יתברך יודע יותר מאתנו והוא אב ישראל, הוא ליבן של ישראל, והלב יודע מה נעשה בכל גוף וגם סובל עמו".


עוד מוסיף רבי קלונימוס זצ''ל בנוגע לקשיים הרוחניים והעצומים שעברו על עם ישראל בשואה: "גם כשרואים את החורבות בדת ועבודת ה', אשר היסורים עושים, הצרות מהרסות ועוקרות אותן עם שורשן, הן בענייני מאכלות הכשרות והן בענייני השבת, מקווה, חדר והחינוך בכלל וכו', הזהר שגם אז חס וחלילה לא תפגום אמונתך בה' כחוט השערה".


לבסוף נותן הצדיק עיצה לצרות: "צריכים להתפלל אליו יתברך, שירחם ויגאלנו תכף ומיד, אבל אם חס וחלילה נמשך עוד שבוע ועוד חודש, אין רשאים שיפול רוחנו בנו, ומכל שכן שחס וחלילה לא יעלה שמץ של הרהור ופגם באמונה, אבל אם שוהה [ה'] עוד יום ושבוע, אין צריכים להתעקש בזה".

הילולת צדיקים: רבי צבי פסח פְרַאנְק זצ''ל
הדף היומי: דף ט' מסכת פסחים
מפלים יהודים לרעה - מסגד יש, בית הכנסת אין
הדף היומי: דף ח' מסכת פסחים
פורסם הלו"ז הסופי של הנגשת מערת המכפלה
הילולת צדיקים: בעל ה'דברי ישראל' ממוז'דיץ זצ''ל
יארצייט ה-100 ל''דברי ישראל'' בקוזמיר • גלריה
יארצייט ה-100 ל''דברי ישראל'' במודז'יץ • גלריה
שמחת האירוסין בחצרות לעלוב ירושלים-דושינסקיא-ערלוי • גלריה
האדמו"ר מצאנז בביקור בביהמ"ד החדש צאנז בירושלים • גלריה