לראשונה: בתי הדין הרבניים חושפים בוועדת החוקה את נתוני עיכובי הגט

בדיון מעקב נוסף שקיימה ועדת החוקה ב"חוק הסנקציות" על סרבני גט, אמר יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "כבר בדיון הקודם עמדנו על כך שבצד שבחים שיש לנו ל...

לראשונה: בתי הדין הרבניים חושפים בוועדת החוקה את נתוני עיכובי הגט משה גורט, ראש לשכת בתי הדין הרבניים עם הרב דוד מלכא, מנהל בתי הדין הרבניים

בדיון מעקב נוסף שקיימה ועדת החוקה ב"חוק הסנקציות" על סרבני גט, אמר יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה): "כבר בדיון הקודם עמדנו על כך שבצד שבחים שיש לנו לטיפול בתופעות המובהקות של סרבנות גט, אנחנו מוטרדים מהתופעה של עיכובי גיטין ועמדנו על זה שאין הגדרה משפטית אבל כולנו מבינים במה מדובר וביקשנו מהנהלת בתי הדין הרבניים להציג את הנתונים".

"יש כ-200 אזרחים ואזרחיות ששלוש שנים ומעלה אנחנו לא מצליחים לשחרר אותם לפרק הבא. אחת האפשרויות לגבי עיכובי הגט הייתה של זניחת הליך מבחינת הצדדים וזו מתבררת כאפשרות זניחה. יש למצוא פתרון הלכתי לרבע מהמקרים בהם התיק לא יכול להיסגר הלכתית כי הנתבע מסרב לעזוב את דירת המגורים", הוסיף.

עוד אמר: "מה שעולה בבירור הוא שחלק ניכר מהמקרים תלויים בסופו של דבר במדיניות ביה"ד או בצעדים שבעזרתם אפשר לחזק את בעלי הדין. אין נתון אובייקטיבי המונע את מיצוי ההליך ולכן יש לחשוב יצירתית על פתרונות נוספים. נקודת המוצא שלי היא שאתם עושים את מלאכתכם נאמנה. חייה של כל אישה הם קודש ולכן 427 תיקים פתוחים צריכים להדיר שינה מעינינו. חצי מהתיקים עד שנתיים אבל החצי השני מתמשך גם עד עשור. אם בתוך פחות מחודש סקרתם 49 תיקים, יש למצוא את הדרך להמשיך ולסקור את כלל התיקים ולבנות תכנית פעולה".

משה גורט, ראש לשכת בתי הדין הרבניים הציג את הנתונים: לבקשת היו"ר דנו בנושא גיטין מתמשכים. בדיון הגענו לשתי תובנות שמהן אנחנו גוזרים את ההגדרה המנהלית לתיקים מתמשכים- כל תיק שפתוח מעל שנתיים במערכת והצדדים לא התגרשו. לא מעניין אותנו אם התיק פתוח או סגור, אלא אם הצדדים התגרשו או לא. הגדרה נוספת לתיקים שיש חשש שנצטרך להתערב היא תיק פתוח פחות משנתיים ושיש בו פס"ד לגירושין ועברו 60 יום ממתן הפס"ד והצדדים לא התגרשו.

עוד אמר: "היום יש 382 תיקים פתוחים מעל שנתיים בהם הצדדים לא התגרשו ו-45 תיקים פחות משנתיים עם פס"ד לגירושין וסה"כ 427 תיקים שממתינים. אנחנו אוחזין על 50% שעומדים על כשנתיים, כשתיק גירושין לוקח בממוצע שנה. הנתונים מראים שבתיה"ד לא משאירים תיקים פתוחים ומנסים לטפל בהם מהר. ב-2020- 613 לא בהסכמה פתוחים פחות משנתיים 2581 סכסוכים שלא בהסכמה נסגרו כך שיש 23.8% פתוחים".

עוד אמר: "ערכנו מחקר בנוגע לסיבות להתמשכות התיקים- בדקנו אקראית 49 תיקי גירושין שנשארו פתוחים בעשור האחרון. יש תיקים עם מספר סיבות. הסיבות העיקריות הן סרבני גט הנמצאים בחו"ל שלא ניתן להטיל עליהם סנקציות- 30% מסך התיקים. 25% בגלל מגורים משותפים והימנעות הנתבע לעזוב את הדירה ולכן התיק לא יכול להיסגר מבחינה הלכתית".

לסיום אמר: "היום יש 46 סרבני גט. עד 2017 חצינו את מעל -100 סרבני גט שטיפלנו בהם ומעל לזה זו סרבנות פסיכולוגית. חלק מהסרבנים הן סרבניות. בנתונים מ-2018 רואים ירידה עד 2021 שיש רק 16 תיקים ונראה שנסיים את 2021 עם 40-30 סרבנים".

עו"ד רפי רכס מהייעוץ המשפטי להנהלת בתיה"ד הרבניים: "אין בחוק הגדרה של סרבנות גט, לכן ההגדרה הראשונה לכך היא סרבנות על החלטה שיפוטית שבגינה ניתן להטיל סנקציות. אני בודק אם יש פס"ד לגירושין מכל הדרגות שיש. הנקודה החלשה היא המלצה, כי מבחינת ההלכה אי אפשר להטיל כפייה. מאחר וההגדרה לסרבנות מצומצמת הוספנו הגדרה של הליכים מתמשכים- עיכובי גט. חלק מהתיקים הם חזרה לשלום בית אך לא נסגרו. המטרה בסוף היא למנוע תיקי גט מתמשכים. אין מה להשוות את הנעשה בבתיה"ד לפני 20 שנה להיום".

עו"ד שמעון יעקבי, יועמ"ש בתיה"ד הרבניים: "כשבודקים את סוגיית מעוכבי הגט חייבים נקודת השוואה וקשה מאוד להציב נקודת השוואה לתיקים בבית משפט אזרחי, התיק שהכי קרוב בעיני שאפשרי להשוואה וגם הוא רחוק מדיוק, נניח תיק של החזקת ילדים או כל תיק שקשור לילדים וצריך שיקול דעת ויש שינויים וזו לא תביעה כספית שבה את חותך וזהו. אתם מצפים לדברים קשים מאוד כי מנהל בתי הדין לא יכול להתערב בצד השיפוטי של בית הדין. שנתיים שאנחנו במערכות בחירות ואי אפשר היה לקדם מכרזים".

היו"ר ח"כ קריב הגיב לדבריו: "אני מתקשה לקבל את הדברים. גם בהנהלת בתי המשפט, התמשכות הליכים קשורה בשיקול דעת שיפוטי אבל גם במדיניות שיפוטית וגם במשאבים. בדיון לפני חודש לא היו לנו את הנתונים של מעוכבי גט. היום יש מספר, ואנחנו מתקדמים בהבנת ממדי התופעה. אנחנו כאן לסייע לכם".

עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה: "כ-10% מהתיקים שלא בהסכמה הם תיקי סרבנות גט. זה מספר גדול וייתכן שאף 15% אם ייכללו עוד קטגוריות וזה מצריך פיתרון. יש להמשיך את הבדיקה ושבמערכת בתיה"ד לא תופעל סחטנות".

פנינה עומר, מנכ"לית ארגון יד לאישה: "למה החלטתם לא להכניס לרשימה את תביעות הגירושין שנדחו? כלומר הגיע איש או אישה שביקש להתגרש וביה"ד דחה את תביעתו. מדובר על כ-70 תיקים ב-2019. לא משנה אם יש 400 או 500 מסורבות גט, צריך לזכור שככל שהמערכת מאפשרת את המציאות הזו יש הרבה מאוד תיקים שמושפעים ממדיניות של סחטנות או הימשכות תיקים ומנצלים זאת".

עוד אמרה: "ניתן לראות כמה חשובה תפיסתו ההלכתית של הדיין שיושב בדין. אנחנו לפני הוועדה למינוי דיינים בית הדין הרבני צריך להיות שותף שלנו וזה לא חשוב בגלל אם הדיין הוא בעל כיפה סרוגה או חרדי, אשכנזי או ספרדי, תהיו שותפים לנו בבחירת דיינים שתפיסת העולם שלהם לא נותנת מקום לסחטנות".

עו"ד מוריה דיין: "אין בנתונים את המקרים בהם ניתנו פסקי דין שבהם הגט סודר אחרי 60 ימים. רואים שהחיוב, כפייה, המלצה משפיע על סיום התיק והשאלה אם ניתנים או לא ניתנים פסקי דין זאת שאלה של מדיניות הלכתית. יש הרכבי דיינים שנכנסים אליהם וכבר בדיון הראשון התחושה שמתקבלת שבאולם הזה לא תהיה אפשרות לסחטנות גט ויש דיינים שכולנו יודעות שאם הגענו אליהם אז הכל פתוח ולכן יש חשיבות רבה וזה משמעותי מאוד. מתוך 450 תיקים רק ב-10% ניתנו פס"ד.

עו"ד מאור אלבק ממבוי סתום: "יש עניין לחשוד בנתונים שכל פעם קצת אחרים והם לא הנתונים שיש באתר. צריך להסדיר אחת ולתמיד נתונים עקביים. התיקים שבהם מסורבת הגט התייאשה והם תיקים סגורים ולכן אינם בנתונים. לא מקבלים סיוע מביה"ד ולכן חוזרים לשלום בית, אלא שנישואין כבר אין אבל אי אפשר לקבל גט ולכן התיק סגור. בנוסף, יש לחשוב איך סופרים את מקרי סחטנות הגט. כמה פעמים מחייבים להגיע להסכמה בהתנייה של הגט".

הרב דוד מלכא, מנהל בתי הדין הרבניים: "בהרצאה באונו דיברתי על 180 מסורבות גט ו-190 מסורבים וכולם קפצו אבל לא קיבלתי אף פניה. להפריך מספרים זאת לא חוכמה. יש הרי בחוק הוראה, המחייבת סידור גט תוך 45 יום. יש לנו במערכת משימה אוטומטית אחרי כל החלטה של פס"ד לגירושין. המשימות האלה היו נוצרות והייתי צריך למחוק את המשימות כי הגט כבר סודר".

עוד אמר: "תשאירו את המחלוקת בין הדיינים מי יותר עם יד על ההדק או מי שהוא עושה את השיקול דעת שלו אחרת ומחליט איפה לחייב ואיפה לתת המלצה ובאיזה סנקציות לנקוט. המציאות היא, 450 תיקים על 11,000 תיקי גירושין. זה אחוז שולי וזאת המציאות".

היו"ר ח"כ קריב הגיב לדבריו: "אני לא רוצה להתערב בשיקול הדעת השיפוטי אלא אם רואים שמאות אזרחיות ואזרחים לא יכולים לפתוח פרק חדש בחייהם גם בחלוף שנים".

עו"ד יעקבי הוסיף: "בכל פרמטר שהוא הנהלת בתי הדין הרבניים נוקטת בשקיפות מקסימלית בכל קנה מידה אין גורם שביקש מאיתנו שיתוף פעולה בהקשר של קבלת נתונים ולא סייענו. יש בעיה בהקפדה על הקודים, זה לא משהו של מה בכך. הקודים מניעים תהליכים. יש טעויות של פקידים ומנהלים ודיינים בתום לב".

עוד אמר: "אני מבקש מדיין שלא ייתן קוד לפני שהגיע למסקנה והדיין מתקשה בקודים למרות שהוא די מבין במחשוב, אבל התחיל את ההחלטה במתן הוראות. התאמצנו מאוד בחודש האחרון בגלל בקשתך והשקענו בזה הרבה שעות כי רצינו לספק את זה אבל זה היה על חשבון דברים אחרים. זה מתחיל בראש ובראשנה עם כוח אדם ומחשוב רציני, יכולת הדרכה, שיתוף פעולה. אנחנו לא מתערבים במדיניות הלכתית אבל אנחנו פתוחים".

לסיום אמר: "אין לשום בימ"ש שלום נוער או עבודה פילוחים כמו אצלנו. אנחנו עושים את המקסימום שהנתונים יהיו אמיתיים. יש חוסר דיוקים יש שגיאות יש טיוב של המערכת שמשפיע על הנותנים שנתנו לפני שלוש שנים. אנחנו פתוחים להכול, אין אצלנו עצימת עיניים. אנחנו טועים, אנחנו בני אדם ואנחנו מקווים שאם יהיו לנו יותר אמצעים ניתן נתונים יותר מדויקים אבל לא נתערב בפעילות השיפוטית כי היא לא במנדט של עוה"ד".

היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון: "אנחנו צריכים להמשיג את התופעות שאנחנו מדברים עליהם ואני שמח שיש תמימות דעים, שבצד ההגדרה של סרבנות גט חייבים להתחיל להתעסק בשאלה של עיכובי גט או של תהליכים מתמשכים ולמצוא את הדרכים לצמצם בצורה ניכרת את המספרים".

לסיום אמרה: "אני מבקש מהנהלת בתי הדין הרבניים להמשיך ולטייב את המחקר הראשוני שנעשה. המשימה המרכזית שלנו היא לפצח את מה שאני רואה כסרבנות הגט השקופה. יש לעשות סדרי עדיפויות- תיק גירושין ממוצע שמתנהל שנה זה דבר שאפשר לחיות איתו. זאת לעומת מצב בו יש עשרות משפחות או זוגות שלא מצליחים להיפרד גם בחלוף 7-6 שנים שאליו יש להידרש".

יו''ר ועדת החוקה קריבהרב דוד מלכא, מנהל בתי הדין הרבניים
בג'יפ יוקרתי: נתפס "קבצן" - ו'נכד של רב מקובל'
"זו חרפה": תושב השומרון שהותקף ע"י פלסטינים ונעצר על לא עוול בכפו
מחר: נהגי האוטובוסים בשביתה חדשה
לראשונה מיום הקמת היישוב: המועצה המקומית שיפצה אולמות לימוד ושמחה
ירושלים: אירוע שריפה בבניין מגוררים בשכונת סנהדריה
"חזרנו 30 שנה אחורה": מסכמים שלוש שנים לסגירת שדה דב
כביש 90 ישודרג בסכום כולל של 410 מיליון
עוקץ כרטיסי המתנות: כך נעקצו עשרות אלפי שקלים
חריג: המפכ"ל נפגש עם מנהיג הפלג החרדי הקיצוני
יום המודעות לחטיפת ילדי תימן: לאן הלכו הילדים?