שרת החינוך הציגה בפני ועדת הכספים את תקציב משרדה לשנתיים הבאות

בין השנים 2018–2022, גדל תקציב משרד החינוך המקורי נטו בכ-20.2%, מסכום כולל של כ-56.2 מיליארד ש"ח בשנת 2018, ל-67.5 מיליארד ש"ח בשנת 2022

שרת החינוך הציגה בפני ועדת הכספים את תקציב משרדה לשנתיים הבאות אילוסטרציה

ועדת הכספים, בראשות ח"כ אלכס קושניר, קיימה היום (א'), דיון בנושא הצגת תקציב משרד החינוך לשנות הכספים 2021-2022 - בהשתתפות שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון.

עפ"י ניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת לתקציב המשרד: בין השנים 2018–2022, גדל תקציב משרד החינוך המקורי נטו בכ-20.2%, מסכום כולל של כ-56.2 מיליארד ש"ח בשנת 2018, ל-67.5 מיליארד ש"ח בשנת 2022 (הצעת התקציב). באותה התקופה שיעור הגידול בתקציב המדינה לצורך חישוב מגבלת ההוצאה גדל בשיעור דומה – 20.1%.

ההוצאה המותנית בהכנסה גדלה בתקופה הנסקרת בכ-28.2% מכ-2.4 מיליארד ש"ח בשנת 2018 לכ-3 מיליארד ש"ח בשנת 2022. תקציב ההרשאה להתחייב בתקציב השוטף של משרד החינוך ירד ב-11.6% מכ-2.1 מיליארד ש"ח בשנת 2018 לכ-1.9 מיליארד ש"ח בשנת 2022.

תקציב הפיתוח נטו של משרד החינוך גדל באופן משמעותי מכ-618 מיליוני ש"ח בשנת 2018 לכ-2.2 מיליארד ש"ח בשנת 2022, גידול של כ-256%. מנגד, תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה קטן ביותר מחצי. התקציב המקורי ברוטו גדל בסך הכול בכ-40.7%, שהם כ-780 מיליון ש"ח.

בשנת 2020, ביצוע התקציב השוטף של משרד החינוך היה 64.03 מיליארד ש"ח, ההתחייבויות 4.4 מיליארד ש"ח, וסף הכול 68.4 מיליארד ש"ח, המעידים על ניצול כולל של 99.2% מהתקציב המאושר של סעיף 20 (תקציב מאושר – 68.9 מיליארד ש"ח במסגרת התקציב ההמשכי).

סך תוספות הקורונה בתקציב משרד החינוך המאושר לשנת 2020 הסתכמו ב-2.58 מיליארד ש"ח, מהן 2.42 מיליארד ש"ח בתקציב השוטף, ו-167 מיליון ש"ח בתקציב הפיתוח. הביצוע עמד על 1.77 מיליארד ש"ח עם יתרת התחייבויות של 413 מיליון ש"ח, וסך הכול 2.18 מיליארד ש"ח, שהם 91.2% ניצול.

שיעור הגידול בתקציב המשרד השוטף בין השנים 2019–2022 על פי הצעת התקציב הוא 11.5%, עלייה מכ-60.5 מיליארד ש"ח תקציב מקורי נטו בשנת 2019 לכ-67.6 מיליארד ש"ח בשנת 2022. הגידול בתקציב הפיתוח מקורי נטו של המשרד הוא 61.4%, מכ-1.4 מיליארד ש"ח לכ-2.2 מיליארד ש"ח. סך הגידול בשני הסעיפים הוא 12.8%.

תחומי הפעולה בתקציב השוטף בהם הגידול התקציבי הוא הגבוה ביותר בתקופה הנסקרת (2019–2022) הם חינוך מיוחד (34.4%), חינוך התיישבותי (11.8%), פעולות משלימות לחינוך (11.0%) ושירותי עזר והסעות (10.9%).

בתקציב 2021 מיועדת תוספת חד-פעמית לצורכי הקורונה בסך של כ-2.38 מיליארד ש"ח, שאינה מוקצית בתקציב 2022.

שרת החינוך הציגה את התוספות תקציביות לתקציב משרדה: העברת הפיקוח על החינוך לגיל הרך למשרד החינוך - 200 מיליון ₪, משאבים גמישים עבור מוסדות החינוך - תקשוב, דיגיטציה ומענה לקורונה – 500 מיליון ₪, צמצום פערים - 300 מיליון ₪, צהרונים –הסדרה בבסיס התקציב - 900 מיליון ₪, בתי הספר של החגים – הסדרה בבסיס התקציב 300 מיליון ₪. לעניין הגידול הטבעי הוצג כי התווספו לתקציב המשרד 5 מיליארד ₪, וסה"כ השינויים בתקציב 21-22, יעמדו על 7.2 מיליארד ₪.

השרה התייחסה למעבר לתוכנית הרב שנתית באגף מעונות היום, וציינה כי לצד התוספת "נצטרך סדר גודל של 4 מיליארד ₪ ל-4-5 שנים, לא כולל הבינוי. זה לא כולל הסבסוד, שנשאר במשרד הכלכלה. התוספת נועדה לפיקוח, הדרכה והטמעה ברשויות המקומיות".

שרת החינוך זכתה לברכות על החזרת מערכת החינוך לתפקוד למרות הקורונה וציינה: "הצלחנו להחזיר את הילדים למערכת החינוך בזמן, ואנחנו נלחמים שיהיה להם רצף חינוכי, בלי זה לא נוכל להוביל שום דבר במערכת. אחרי שהצלחנו לעשות את זה, ואנחנו מקדמים את המודל לצמצום בידודים, סוף סוף נוכל לצמצם את הפערים שנוצרו בשנה וחצי האחרונות".

שרת החינוך התייחסה למטרותיה: "אנחנו רוצים שבמערכת החינוך יהיה אפשר לחלום וליזום, נחזק את דמות המנהל והמורה, שניהם צריכים לקבל את הכלים והאוטונומיה. צריך להחזיר את החינוך למערכת החינוך, אי אפשר שזה יהיה רק רדיפה, ההישגיות חשובה אבל צריך לתת גם דגש לערכים ומורשת, ואותם נחזק במערכת".

מנכ"ל משרד החינוך, יגאל סלוביק, הציג כי 2,458,000 תלמידים לומדים בשנת תשפ"ב במערכת החינוך, לצד 219 אלף עובדי הוראה.

סלוביק הצביע על פער של 34 אלף כיתות במערכת החינוך: "קיבלנו מענה ל-18 אלף כיתות בתוכנית החומש: בינוי כ-3,600 כיתות בשנה משנת 2022 – 1,000 במגזר הערבי, כאשר עוד 25% מתוך ה-17 אלף הנותרות, מיועדות גם הן למגזר הערבי. אנחנו בוחנים איך לעשות הרבה יותר בתקציב הנוכחי, לבנות יותר כיתות ויותר בתי ספר, כדי לצמצם את פער הכיתות".

לשאלה לעניין מספר התלמידים בכיתות השיבה שרת החינוך כי ההתקדמות בפן זה לא יכולה לבוא לבדה, וכי לצד זה צריך לבוא שינוי פדגוגי, מרחבים ותחומים נוספים, כאשר המשרד מתכוון לבחון את הפרמטרים השונים ולגבש דרך: "המטרה לשנות את כל מערך ההוראה והפדגוגיה, ובדרך גם להתייחס למספר הילדים בכיתה".

לעניין שאלת חברי הכנסת הערבים למספרים גדולים של מורים ומורות ערבים שמובטלים, השיבה השרה: "יש לנו אינפלציה של מורים למקצוע מסוים שלא צריך את כולם כדי ללמד את אותו מקצוע, ניקח בחשבון את כל הפרמטרים האפשריים".

חנוכת הת

בהמשך הציג מנכ"ל המשרד את תקציבי תוכנית החומש: למגזר הערבי – 216 מיליון ש"ח בשנה לצרכי חיזוק עובדי הוראה וחינוך בלתי פורמאלי, למגזר החרדי – 150 מיליון לשנה, לצרכי חינוך טכנולוגי, לימודי יסוד, הכשרה. למגזר הדרוזי נבנית החלטת ממשלה חדשה בתכנון של עשרות מיליוני ₪, לציבור יוצאי אתיופיה- 60 מיליון בשנה לשיפור הישגים, חברתי-רגשי, חינוך בלתי פורמאלי.

לצרכי תושבי מזרח ירושלים – 89 מיליון "בשנה לצרכי לימודי עברית, חינוך טכנולוגי, וחינוך לא פורמאלי, לצרכי ציבור הבדואים בדרום – 22.4 מיליון בשנה לשיפור הישגים, וחינוך בלתי פורמאלי.

בהמשך הציגו חברי הכנסת שאלות רבות בפני השרה. לשאלות חברי הכנסת החרדים, וח"כ שלמה קרעי השיב סמנכ"ל המשרד, משה שגיא כי "הפער בין החינוך הרשמי לחינוך המוכר שאינו רשמי במגזר החרדי נובע מחקיקה, יש העדפה במשך השנים של הממשלה של החינוך הציבורי על פני הפרטי, וזה בא לידי ביטוי בתקצוב ובשיעור ההשתתפות, מאיזה חלק מתקציב החינוך הרשמי משתתפים, ומהחלת אופק חדש במוכש"ר".

"המוכש"ר מקבל 75% משעות הבסיס, יש הבדל גדול בין כלל ילדי ישראל לשעות הבסיס. הפער היחיד ברשתות לעומת הרשמי, זה אופק חדש. אופק חדש חל רק על עובדי מדינה, לא על בעלויות" ציין שגיא.

לעניין רישום של גנים בזרמים בחינוך החרדי ציין: "נפתח בחודש יולי דיווח של בעלויות, קומץ קטן חישב במערכת, כל עוד לא יהיו דיווחים, לא נוכל לחשב את העלויות. עד כה שובצו 9 גננות. 266 דיווחו מתוך 1,500. עד שלא יעשו זאת כל הגננות, אי אפשר לחשב כל פרופיל, אי אפשר לעשות המרה לאופק חדש לגננת".

ח"כ משה גפני: "אני מבקש שתצא הודעה מהוועדה, שיכולים לדווח, ומי שלא מדווח אני לא חייב להילחם בשבילו".

בעקבות שאלות חברי כנסת, ציינה שרת החינוך כי תשקל המדיניות לעניין מנגנון חינוך המוכש"ר: "אנחנו מתכוונים לצלול פנימה, אני לא יודעת מה יהיו המסקנות".

לעניין תקציב הישיבות שחברי הכנסת החרדים אמרו כי קוזזו מ-1.25 מיליארד ₪ - ציינה: "גם פה יש עניין של כספים קואליציוניים שהיו לאורך השנים, נכון שהתקנה ירדה ל-840 מיליון. יש דיאלוג בתוך הקואליציה בעניין הזה כדי להביא את הכספים להשלמה, אני מקווה שעד לתקציב נצליח להגדיל את התקנה הזו. מקווה שנמצא פתרון נוח לכל הצדדים".

לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר לגבי זרם חינוך ממלכתי חרדי השיבה שרת החינוך כי "אנחנו מתכננים לקדם כמה שיותר מסגרות תחת החינוך הרשמי, אנחנו בדיונים במשרד איך אנחנו מקדמים לזה יותר, בין השאר באמצעות תימרוצים".

לשאלת היו"ר לעניין תנאי מורים באולפנים השיבה השרה כי "אנחנו בדיון מולם, נכנסו להסכם השכר, אני מקווה שהם יוכלו להיות באופק חדש וזה יצמצם את הפער".

לעניין שאלות רבות של חברי כנסת לתקצוב תנועות ואירגוני הנוער והחינוך הבלתי פורמלי השיבה: "היום אין כספים קואליציוניים, אבל אמרתי בצורה מפורשת שנמצא את הפתרון כדי להשלים את התקציב לתנועות הנוער, יש לי חוב מוסרית לעשות את זה. כל שקל נוסף שיגיע מהאוצר במסגרת ההסכמים הקואליציוניים יתווסף לתנועות הנוער, ואולי נרוויח תקציב גבוה יותר".

לשאלת חברי הכנסת לעניין אוטונומיה לצוותי החינוך השיבה השרה: "זה חשוב כדי לאפשר למורים ומנהלים להגשים וליצור, ולתת מענים ייחודים לכל אזור ובתי ספר, מה שנכון בישוב אחד לא נכון בישוב אחר, ומה שנכון בבי"ס אחד לא נכון בבי"ס אחר, אפילו באותו ישוב".

עוד הוסיפה: "לכן אנחנו רוצים מרחב של תפיסה חינוכית בכל אחד מהמוסדות. נעשה את באמצעות מנגנונים לתקצוב נכון, לא רק לפי רשות, אלא מדד גם לבתי ספרי. נתייחס לרשויות חזקות וחלשות, שרשות שצריכה סיוע נסייע לה עם ליווי, כמו וועדה קרואה לעניין חינוך. לא תמיד הכספים מגיעים ליעדם, או שמגיעים לאט ומאוחר מידי. גם כאן נקים מנגנון שידאג שכספים יעברו ישירות לבתי הספר, וכספים שמגיעים לרשויות יעברו לבתי הספר".

לעניין הכשרת מנהלים ציינה השרה כי "הנושא על סדר היום של משרד החינוך, כאשר הכוונה לחזק את המנהלים גם באוטונומיה, וגם בשכר ראוי כדי לחזק את מעמדם".

לשאלת ח"כ אופיר כץ על הפיקוח במעונות הגיל הרך השיבה השרה "התוספת של 200 מיליון ₪ - זו לא המהפכה והתוכנית הרב שנתית שלנו, זו תהייה נקודת פתיחה למהפכה שנדרשת כאן לגילאי הגיל הרך, ו-0 עד 3, זו מהפכה של 70 שנה. זה יהיה תהליכי ורב שנתי, ואנחנו עושים מהלך משמעותי. זה עובר למשרד החינוך ותם הטקס, אי אפשר להשתמש בזה יותר כדבר פוליטי, שעובר בין משרד למשרד".

עוד ציינה השרה כי בכוונת המשרד לשים דגש על לימודי אנגלית: "בוגר שלא יודע אנגלית, אנחנו לא מכשירים אותו לעידן הגלובלי. אנחנו מכינים תוכנית לאומית בשפה האנגלית, יש כזו במשרד, אבל אנחנו רוצים לבחון ולעבות אותה".

לעניין שילוב מורי תוכנית שלבים השיבה השרה כי "ידענו שלא הכל יהיה חלק, אבל יש אמירה בקליטתם במערכת - שילדים חולים הם חלק מהמערכת. עושים מהלך הפוך מהפרטה, יש הרבה מורים שהיו בשלבים ונקלטו – אלה שרצו והתאימו נקלטו".

יו"ר הוועדה בירך את השרה: "אנחנו יודעים שיש הרבה אתגרים ויודעים ורואים שאת עושה את המקסימום כדי לצלוח אותם ולקדם את המערכת, ובטוחים שתעשי הכל להצלחת ילדי ישראל".

ועדת הכספים אישרה את המנגנון להחלפת האג''ח המיועדות
מענק חימום: 280 אלף קשישים קיבלו סיוע
ועדת הכספים אישרה את פרק מיסוי הכנסות צבורות
ועדת הכספים אישרה את הגדלת תוספת השלמת ההכנסה לאזרחים ותיקים
יו"ר ועדת הכלכלה: הבאנו בשורה דרמטית למשק
וועדת הכספים אישרה שיוניים לטובות שכירות דירות מגורים
יוקר המחייה: ישראל במקום הראשון בעולם ביוקר הדיור
ועדת הכספים אישרה: הטבות לנשים בגיל פרישה
בתום דיון לילי: תקן הסוכר בדבש יישמר
ח"כ קריב: "לא נחריג את שוק ההון מהתאגידים"