"הפנקס": שנתיים לזכרו של הגאון הצדיק רבי שריה דבילצקי זצוק"ל

לרגל הוצאת קונטרס פנקס עבד ה' – המוציא לאור הגיש לאתר 'בימה' - פרקים בחייו וקטעים נדירים (בלעדי)

"הפנקס": שנתיים לזכרו של הגאון הצדיק רבי שריה דבילצקי זצוק"ל

ניתן להשיג את הקונטרס פנקס עבד ה' באימייל של מכון עבד ה' mchonavd@gmail.com
וכן בדוכנים המרכזיים של י. בלוי ליד בתי הכנסיות בשבוע הבא פרשת ואתחנן.

בימה - המעודכנים מעדכנים

הרב מ.מ זכה בשנתו האחרונה לשהות בצילו של רבנו – והיה שואל במוצאי שבתות את רבנו, מספר שאלות ומעלה אותן על הכתב תוך כדי שימוש תלמיד חכם.

לאחר שנתיים של עמל וסידור הדברים, עם הוספות רבות, עיונים ומקורות נרחבים וניצוצות אור מחייו, מגיש קונטרס בו ''המעט מחזיק את המרובה'', קנקן חדש מלא ביין ישן - קטעים נדירים, הנהגות ייחודיות, הליכות והלכות, פסקים ומנהגים, עובדות ומעשיות מכלי ראשון, תוספות - המלוקטות מבאי ביתו נאוה קודש - נערך בס"ד עם תוספות רבות וסיכום הסוגיות ההלכתיות ותורת המנהגים.

פרקים בחייו של רבנו:

רבינו שריה דבליצקי נולד בשנת ה'תרפ"ו בט"ו לחודש שבט בריגה בירת לטביה הסמוכה לליטא, לאביו הצדיק רבי בצלאל יעקב. ולאמו מרת דבורה בת רבי דוד הלוי לוין.

רבינו בשנות ילדותו התחנך בבתי החינוך המקומיים, ובשנת ה'תרצ"ד כשהיה רבינו בן ח' שנים עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בתל אביב שם החל ללמוד אצל רבי יחיאל ישראלוב בבית הכנסת הגר"א שברחוב הירקון, והתקרב אף לרב יוסף צבי הלוי אב"ד תל אביב ורב ביה”כ הגר”א. [שנודע בגדלותו הרמה שהסטייפלער והחזון איש היו שולחים אליו למענה הלכתי].

כאשר הגיע רבינו לגיל מצוות, עלה עם משפחתו לירושלים, והתגורר בשכונת רחביה הסמוכה לשכונת שערי חסד. שם הסתופף בצל הגאון הפלאי, מדקדק ההלכה, רבי דוד בהר"ן זצ''ל, ובמשך חמש שנים מגיל בר המצווה היה מתפלל עמו את תפילת הותיקין בקביעות, כמו כן, התחקה אחר הליכותיו בקודש.

באותה התקופה, החל ללמוד בישיבות קמניץ וחברון. רבינו התאבק בעפר רגליהם של חכמי ירושלים דאז, ביניהם היו: רבי שמואל אפרים פפרמן לרנר, רבי בן ציון שפירא, ורבי יעקב משה חרל"פ.

במכתב לידידו רבי יוסף ליב זוסמן, רבנו מתאר את הרב חרל''פ: "היה גאון שאיחד בתוכו עכ"פ במידה מרובה מאד את כל מקצועות התורה, והיה אפשר לקבל אצלו עצה ותושיה בכל פרט ופרט הנוגע לעבודת ה' בכל מכמני תורה".

בהיות רבינו עול ימים, התחיל לעסוק בסתרי התורה, והתבשם במשך השנים ממאור חכמת האמת, אצל המקובלים הספרדים בירושלים. רבנו הסתופף בצילם של רבי מרדכי עטיה ואף שם את פעמיו לישיבת נהר שלום של חכם מרדכי שרעבי זצ''ל וישיבת בית אל של רבי עובדיה הדאיה זצ''ל, עמו התכתב במשך חייו.

בהיותו כבן עשרים שנה, בשנת התש"ו, נישא רבינו לרבנית מרת חיה, בתו של הרב חיים עוזר ינובסקי אשר כיהן כרב באגודת הכורמים. אישתו הינה צאצאית הגאון בעל ה'חמודי דניאל' מוהרדנא, וקרובת משפחתו של הגרח"ע גרודזינסקי מוילנא. בתחילת נישואיו התגורר בתל אביב. לאחר מכן עבר לרמת גן. שם החל להתקרב לרבי אברהם ישעיהו קרליץ ה'חזון איש', ואף נהג לצעוד לביתו מדי בוקר, בכדי להתפלל עמו תפילת הותיקין כדרכו להתפלל אצל הגדולים.

בשנת תש"י בהיות רבינו בן עשרים וחמש שנים, קיבל הסמכות נלהבות להוראה מחכמים רבים, מהם: רבי אליהו ראם מו"ץ בירושלים, רבי יוסף גרשון הורביץ, רבה הראשי של מאה שערים, הגרי"מ חרל"פ, רבי שמעון אמוראי, רב בתל אביב ועוד.

רבי שריה זצבחדר לימודובימה - המעודכנים מעדכניםבימה - המעודכנים מעדכניםבימה - המעודכנים מעדכנים

כאשר היה כבן עשרים ושבע שנים עבר רבינו להתגורר בעיר בני ברק. שם המשיך להתבשם מתורתו של ה'חזון איש' עד פטירתו. ומני אז לא היה ניכר עליו, כי התקשר כתלמיד לרבו לחכם אחר.

בשנת ה'תשי"ז יסד בביתו מניין קבוע לתפילות שבו היו מתפללים תפילתן ותיקין עם הנץ החמה הנראה. המנהג התפשט אח"כ במניינים נוספים.

קווים לדרכו לפי סדר השנים:

רבינו סיגל לעצמו במשך שנות חייו דמויות הוד בהם דבק, ועל פיהם קבע שלימות נפשו על כל חלקיה.

את בקשת שלימות זו בכל חלקי העבודה, קיבל מהגה"ק ר' הירש מיכל שפירא. אף שלא היה במחיצה אחת עמו בעוה"ז (ר' הירש מיכל נלב"ע י"ב אלול תרס"ח), אבל כמי שדבק ודר בין חכמי וצדיקי ירושלים, היה אורו של ר' הירש מיכל זרוע עליו. וכך נמצא בפנקסו של רבינו טרם מלאו לו ל' שנה: "לחשוב שרבותי הרוחניים הם ארבעה, הגר"א, האר"י, הרש"ש והחפץ חיים ואני תלמידם הרוחני ולכוון הנהגתי לפי דרכם בערכי".

בימה - המעודכנים מעדכנים

ולענין חלקים מסוימים מעבודת השי"ת הוסיף שם פרטים, לצד שמות חכמים שהם בעיניו עמודי אותו חלק, כדי שדמותם תעמוד לפניו לחזק אותו חלק: בענין שמירת השו"ע – ר' דוד בהר"ן. בענין מקווה וותיקין – ר' שמואל פפרמן. בענין שמירת הלשון – ר' שמואל הומינער. בענין דברי הרב האר"י הקדוש – ר' מרדכי שרעבי. ע"כ.

רבינו במשך שנות חייו הרבה מאד בכתיבה, דמותו המיוחדת והייחודית של רבינו הייתה ידועה במשך עשרות שנים ביצירתה וכתיבתה המגוונת והעשירה וזה היה חלק ממש מלימודו ועבודתו שהיה מפרסם מאמרים בקבצים תורניים וכותב חוברות בעניינים שנעזבו ללא דורשים וחיבורים בהלכה, בדרוש ובקבלה.

ומאידך היא הייתה נסתרת ונעלמת שמעולם לא נשא שום משרה תורנית רשמית, והוא הסתגר בטמירותו ובעבודת ה’ המיוחדת שלו עד הסתלקותו לגנזי מרומים בליל שבת קודש ב' באב תשע"ח, בגיל צ"ב.

נצטט לסיום את ההנהגה הראשונה והאחרונה שראה מחבר הקונטרס:
"התרגשות גדולה היה לראות את רבינו מתפלל 'בעל פה', תיבה בתיבה שכל תיבה מופרדת מהסמוכה לה, בכוונה מרובה ובדקדוק עצום כמונה מעות".

"ההנהגה האחרונה שראתה עיני היא שבעת שהביאו לרבינו לחדר התפילה ספל מים עם קערה קודם תפילת ערבית מפאת חולשתו [שבדרך כלל היה הולך לברז במטבח], נטל ידיו פעם אחת כל יד ובירך ללא שם ומלכות".

הקונטרסדפי הקונטרס בדפוס אתמול
חרדי טבע למוות בחוף הנפרד בטבריה
מלונית קורונה: האבא התמגן ושימש סנדק בברית לבנו
אריה ברונר בענייני פרשת השבוע מתובלים בטעם הניגון - פרשת עקב
בהוראת מרן האדמו"ר ויז'ניץ: כלל הבחורים ישובו מחו"ל
צפו בהגאון הרב דוד יוסף - פרשת עקב: "תורה או עבודה"
צפו בהרב ברוך רוזנבלום: פרשת עקב - פרשה שניה מהשבעה דנחמתא - ענייני ברכת המזון
צפו בתיעוד: שמחת נישואי נכד האדמו"ר מבעלזא
הילולת צדיקים: רבי משה פארדו זצ''ל
משרד הבריאות בקמפיין חדש לעולם החרדי: "יצאתם ל’בין הזמנים’? הקורונה לא!"
רבני העיר מודעין עילית בשורת הנחיות לבעלי השמחות