אין כניסה: רק לבעלי אפליקציה

משרד הבריאות ימליץ לקבינט הקורונה להגביל הכניסה למקומות סגורים למורידי יישומון בלבד

אין כניסה: רק לבעלי אפליקציה

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, קיימה היום (ב'), דיון בנושא קידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית כחלופה לשימוש ביכולות שב"כ, במסגרת דיוני הוועדה על הסמכת שב"כ לסייע במאמץ לצמצום התפשטות הקורונה.

יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר: "מספר ימי הבידוד ירד מ-14 ל-12, בכפוף לשתי בדיקות. זהו פיילוט, שאם יצליח יביא לצמצום נוסף ל-10 ימים. מדובר בבשורה לצמצום הפגיעה הכלכלית במשק ובזכויות הפרט היסודיות של חופש התנועה וחופש העיסוק".

עוד הוסיף ח''כ האוזר: "לצד זאת, אנחנו מתמקדים גם בניסיונות המערכת להעמיד טכנולוגיה חלופית לאיכוני שב"כ לאיתור מגעים עם חולים. בהוראת השעה, שהוועדה המליצה, והמליאה חוקקה, נקבעה החובה של הממשלה לקדם טכנולוגיות חליפויות מתוך תקווה למציאת תחליף לאיכוני שב"כ, כלי חריג שלא יועד למאבק בקורונה. מדיווחי משרד הבריאות, החלופה של 'המגן 2' לא מתרוממת. אנחנו מבקשים לבדוק אם יש חלופות אחרות שיכולות לשמשנו בישראל, לצד הטכנולוגיה המובילה נכון לעכשיו, איכוני השב"כ".

סגן ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר אודי קלינר: "לגבי 'המגן 2', המשרד עשה מאמצים רבים בפיתוח והשיווק. בשורה התחתונה, היישומון לא נתן את שרצינו, לא מבחינת מספר המשתמשים, ולא מבחינת מספר האנשים שנכנסו לבידוד. עמדת המשרד היא לא להמשיך להשקיע ביישומון, אך הוא לא ייסגר. הכוונה היא לעבור ליישומון הרמזור".

עוד הוסיף ד''ר קלינר: "בשלב הראשון, האזרח יוכל לקבל מידע בנושא תחלואת הקורונה הרלוונטי לו ולמיקומו, הוא יוכל לדווח על עצמו כנמצא בקבוצת סיכון, ולדעת מאילו מקומות עליו להימנע. השלב השני תלוי בבעלי עסקים, כל עסק יקבל קוד דרכו ניתן יהיה לדווח כמות אנשים בעסק, כמה מהם בקבוצת סיכון וכולי. בשלב השלישי, יתאפשר תיעוד כניסה למקומות סגורים, בעזרת QR codes, למען קטיעת שרשרות הדבקה".

לסיום אמר ד''ר קלינר: "שני השלבים הראשונים יושלמו תוך שבועיים, השלב השלישי ייקח חודש, מבחינת התפעול, אבל דורש החלטת קבינט מקדימה ואז אישור המחוקק, שכן, היישומון וולונטרי, אך כדי שיהיה יעיל, יש צורך באלמנט של חובה, נגיד מניעת כניסה לחנות ללא הורדת יישומון. אם הכלי יהיה יעיל, נוכל אולי לפתוח מקומות נוספים".

ראש אגף בכיר למערכות מחשוב, רונה קייזר: "יישומון הרמזור אמור לסייע לאזרח לבצע התאמות באורח חייו, האם להיכנס לעיר או למקום שישים אותו בסיכון. הרמזור לעסקים הינו מודל מבוסס קוד, בית העסק יפיק קוד שיכלול את המגבלות הקשורות לבית העסק, והאזרח יוכל לסרוקו ולקבל את הנחיות התו הסגול. בעל העסק יוכל לנהל מעקב אחר יכולתו לעמוד בתנאי התו הסגול.

עוד הוסיפה ראש האגף: "במודל ההתנדבותי, הרעיון הוא לאפשר לאזרח לעדכן את משרד הבריאות במקומות בם היה, באם נמצא חולה מאומת. במודל החובה, שהמשרד ממליץ לאמץ, למשרד הבריאות תהיה יכולת לדעת שנכנסת לעסק וכמה זמן היית בו. המידע יוחזק ללא יותר מ-10 ימים, לשם ניהול חקירות אפידמיולוגיות. המטרה היא לדייק איתור חייבי בידוד שבאו במגע עם חולה מאומת, ולהוסיף על פתרונות מבוססי בלוטות'. היישומון מפותח בצוותא עם משרד הכלכלה והרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ואמור להיות מוכן תוך שישה שבועות".

יו"ר הוועדה ביקש לדעת כמה מדינות משתמשות ביישומונים דומים, ומחייבת את השימוש, וקייזר השיבה: "יש כמה וכמה מדינות שמיישמות יישומונים דומים. באשר לחובה, יש מעט מאוד מדינות כרגע שדורשות חובה בהקשר הזה, לא מכירה מדינות דמוקרטיות שמדברות על חובה. המטרה שלי לאפשר תמיכה בכל החלטת מדיניות שתתקבל. המטרה היא לייצר חלופה אמיתית לאיכוני השב"כ, והמטרה להגביל את זה למקומות סגורים, בהם יש סיכון גבוהה להידבקות".

ד"ר קלינר: "אם זה יעבוד ביעילות גבוהה, ויאתר מספר חולים דומה, זה יכול להחליף, בראייתי, את כלי השב"כ. זה לא אומר שהם יאתרו בדיוק את אותם החולים".

פרופסור קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי: "אם הגענו לסגר שני, סימן שאיכוני השב"כ נכשלו. ערכנו השוואה בין מדינות שונות, מתוך רצון לזהות מדינות הדומות לישראל מבחינת שימוש ביישומון וצפיפות אוכלוסין, ובמיוחד בקרב מדינות עד 10 מיליון איש. ראינו שככל שרמת הצפיפות גבוהה יותר, כך יותר אנשים התקינו את היישומון.

עוד הוסיפה: "כשיש כלי חובה בשב"כ, ואז מציעים כלי התנדבותי, הציבור מצביע ברגליים ומסיר את היישומון הוולונטרי. שב"כ הוא לא הכלי האולטימטיבי, יש חלופות אזרחיות, כמו מערכת גוגל-אפל שהפכה לסטנדרט, היא מאפשרת לתקשר מעבר לגבולות בינלאומיים. כשנפתח את השמיים, איכוני שב"כ לא יעזרו לנו, אלא חלופה כמו גוגל-אפל".

שימי שמואלי, מנהל קשרי ממשל בגוגל: "אנחנו לא מוכרים ולא מרוויחים מהטכנולוגיה. היישומון תלוי התנדבות, משתמש מצהיר על עצמו כחולה, ואנשים שנחשפו אליו, ידעו בערך מתי והיכן נחשפו, אבל לא ממי".

לגבי היעילות התייחס שמואלי: "המחקרים ראשוניים, אך מעודדים לגבי יעילות המערכת. היישומון שולח מסר לכל אדם שבא במגע, לפי הנחיות המדינה. הכל התנדבותי, והוא יכול לדווח לרשויות או לא. זה לא פתרון קסם, ולא בא על חשבון עבודת המדינה, אבל כן מסייע".

תהילה אלטשולר, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "בישראל מסרבים לבזר את ניהול המגיפה, ואותו דבר גם קרה בחקירות אפידמיולוגיות. אנשים לא מבינים את הקשר בין הורדת היישומון לבין העזרה לקהילה והערבות ההדדית. זה לא יעבוד מלמעלה למטה, שכן אנשים תמיד ימצאו דרך לעקוף דברים שנעשים בכפייה".

ח"כ אבי דיכטר: "כדאי לראות איך אפשר לתמוך, להוסיף ואף להחליף את איכוני שב"כ, אבל עד שאין כלי מחליף אסור לוותר על כלי מציל חיים.. משרד הבריאות אומר לנו שהאיכונים מנעו בשבעת השבועות האחרונים 40 מתים, ו-100 חולים קשה נוספים. לא ניתן להתעלם מנתון משמעותי זה. אומרים כאן ש'מגן 2' קרס, וזה ברור. הציבור איבד אמונו ביישומון.

לסיום אמר: "במקום נגד טרור, לשמחתי, אפשר להשתמש בו לפי חוק נגד הקורונה. כיום אין אף כלי אחד שיכול להחליף בצורה יעילה את שב"כ".

ח"כ אורנה ברביבאי התנגדה לרעיון: "כלי השב"כ הוא כלי לסיכול טרור. כאשר משתמשים בכלי לא לגיטימי על אזרחים, לא מתפתחות שיטות אחרות כי מסתמכים על שב"כ. לא קבענו לוחות זמנים, לא קבענו מגבלות. אנחנו כבר 9 חודשים מאפשרים להשתמש בכלי לסיכול טרור, על קורונה. רק אנחנו גאונים גדולים משתמשים בשב"כ".

עו"ד חיים רביה, עמותת פרטיות ישראל: "יישומון רמזור אינו תחליף לכך. משרד הבריאות מתאר כלי למניעה, לא לניטור מגעים, שהכרחי כבר עכשיו כדי לפתוח את המשק. הוועדה כבר שמעה עדויות על הפגיעה הכלכלית הקשה בשל בידודי יתר משימוש בשב"כ. מערכת ניטור אזרחים תפחית ותמנע בידודי יתר. אם הייתה כבר, הנזקים מהסגרים היו פחותים משמעותית. משרד הבריאות היה בטוח יותר להתיר לעסקים לפעול.

מחקר של אוניברסיטת אוקספורד וגוגל גילה כי כל רמה של אימוץ טכנולוגיית ניטור מגעים היא מועילה, כאשר היא נעשית לצד חקירות אפידמיולוגיות. אם רק 15% מהאוכלוסייה מאמצת, זה חוסך 8% הדבקות ו-6% תמותה. 'רמזור' היא לא תחליף לזה, וכפי שתוארה, מעוררת דאגה. כל המידע אודות מיקומנו יהיה בידי משרד הבריאות, בזמן אמת, ולא תהיה לנו ברירה. עוד הוסיף: "הרי שמדובר במגדל בבל של טכנולוגיות, גלגול עלויות על המשק, ואי ידיעה של האזרח מי מחזיק את המידע עליו. המדינה חייבת לאמץ את טכנולוגיית גוגל-אפל, שיהיה פתרון אחד טכנולוגי ולא בכפייה".

יו"ר הוועדה, ח"כ האוזר, סיכם : "בכוונת משרד הבריאות להניח בפני קבינט הקורונה הצעה לחקיקה שתאפשר הטלת מגבלות כניסה על אנשים שלא יעשו שימוש ביישומון שהמשרד יוציא, אשר יאפשר לאתר מגעים בין אנשים, בעיקר במקומות סגורים, והמידע יעבור בצורה מרוכזת למשרד הבריאות, והמגבלות על התנועה יוסדרו בחקיקה. זאת, בשים לב לעובדה, שלמיטב הבנת משרד הבריאות, לא קיימת חקיקה דומה במדינות דמוקרטיות".

סמארטפון- אילוסטרציה
ירושלים: רגל של ילד חרדי נתקעה באופניים
פתיתים שחורים קלים נחתו מהים בחלק מחופי ישראל
בית שמש: בלב השכונה החרדית ילד נעקץ מעקרב
ועדת החוקה אישרה את הארכת התו הירוק
צפו: כשאפי מנסה להירדם בסוכה
בעוד שבוע: כך ישתנו ההגבלות על הטיסות לחו''ל
אושר: פטור מבדיקת PCR למחלימים מקורונה ב-3 החודשים האחרונים
תיעוד של ערב חג: שוק ארבעת המינים בקרית גת • גלריה
לקראת סוכות: בקיבוץ עין גב האיצו את קטיף הלולבים
עשרות אלפי חבי בידוד יחלו לקבל מסרונים מהמשטרה