אושר סופית: מיסוי רווחים ממשאבי טבע

מליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. החוק מציע שינויים במנגנון גביית מס רווחי יתר עבור הקרן לאזרחי ישראל, בדג...

אושר סופית: מיסוי רווחים ממשאבי טבע אסדת הגז תמר עליה נסובה המחלוקת

מליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. החוק מציע שינויים במנגנון גביית מס רווחי יתר עבור הקרן לאזרחי ישראל, בדגש על גבייה בעת מחלוקת לעניין גובה השומה בין רשות המיסים לתאגידים.

תשעה חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים ונמנעים.

הכנסות הקרן מגיעות מתוקף חוק מיסוי רווחי נפט, משנת 2011 ("ששינסקי 1"), ועוסק במיסוי רווחי נפט וגז טבעי והפרק בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2015 העוסק במיסוי רווחים ממשאבי טבע נוספים, בעיקר כימיקלים מים המלח ("ששינסקי 2").

לפי החוק, הקרן תוקם לאחר צבירת 1 מיליארד ש"ח ממס רווחי יתר. עד להקמת הקרן, ההכנסות ממס רווחי יתר נשמרים בחשבון מיוחד המנוהל על ידי החשב הכללי במשרד האוצר.

במצב הנוכחי תהליך תשלום מס רווחי יתר מתבצע כך שבהתחלה, התאגיד לפי חישוביו קובע שומה עצמית ומציין זאת בדוח השנתי לרשות המיסים. פקיד השומה בודק את הדוח ועליו לקבוע או שהוא מקבל את חישוב התאגיד או שלדעתו השומה גבוהה יותר. ישנה אפשרות בה פקיד השומה והתאגיד מגיעים להסכם סופי מה גובה המס, ובמידה ואין הסכמה, פקיד השומה מוציא "שומה לפי מיטב השפיטה" – ללא הסכמה.

בתשלום בגין רווחים מנפט ומגז טבעי על פקיד השומה לעשות זאת תוך שנה מהגשת הדוח, בשאר משאבי הטבע תוך ארבע שנים, במידה ופקיד השומה לא הוציא שומה בפרק הזמן שנקבע, השומה של החברה הופכת להיות שומה סופית.

אם אין הסכמה בין פקיד השומה לתאגיד, מוצא צו דיון בבית משפט וניתן לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי ואף לבית המשפט העליון (הליך שעשוי להימשך זמן רב). כל עוד אין הסכם שומה סופי או פסק דין של בית משפט, סכום השומה שבמחלוקת (הפער בין השומה העצמית של החברה לבין השומה שהוצאה על ידי רשות המיסים) לא צריך להיות משולם.

עניין נוסף הנוגע לסכומים שבמחלוקת; במצב החוקי כיום, אם יועבר לרשות הקרן סכום הנמצא במחלוקת, אין דרך להחזיר אותו לגורם המשלם לצורך ביצוע החזר במידה ויתברר שהיה תשלום יתר של המס.

הצעת החוק קובעת את השינויים הבאים:

1. במקרה בו פקיד שומה הוציא שומה הגבוהה מהשומה העצמית של התאגיד, והתאגיד בחר לפנות לבית משפט, השומה אותה הוציא פקיד השומה תשולם על ידי התאגיד, כולל 75% מגובה השומה שבמחלוקת (בנוסף לחלק שאינו שנוי במחלוקת), ולא ימתינו עד להכרעת בית המשפט. במידה ובית משפט יפסוק כי התאגיד שילם תשלום מס גבוה מידי, הוא יקבל החזר בתוספת ריבית והצמדה.

בהקשר לכך נקבע כי סכומי מס אלו שעדיין נמצאים בדיון בבית משפט לא יועברו לקרן לאזרחי ישראל, אלא לקרן ייעודית שתנוהל על ידי החשב הכללי והוא ישקיע את סכומי המס עד שהשומה תהיה סופית, או שיחזיר את סכומי המס שנגבו לתאגיד, במידה ובית המשפט יפסוק שסכומי המס שנגבו גבוהים מידי.

הסדר זה של הקמת "קרן ביניים" שתנוהל בחשב הכללי מוצע משלוש סיבות עיקריות. הראשונה היא שכאמור החוק לא מאפשר לקרן לאזרחי ישראל להחזיר כספים במידה ויש גביית יתר. הסיבה השנייה היא שניהול ההשקעות בקרן לאזרחי ישראל צריך להיות בראיה ארוכת טווח, דבר שלא עולה בקנה אחד עם אפשרות של ביצוע החזר כספים לאחר תקופה קצרה יחסית. הסיבה השלישית היא שיחד עם הקושי שנוצר כפי שהוסבר בשתי הסיבת הקודמות, ישנו רצון שההכנסות ממס רווחי יתר אשר במחלוקת ישיאו תשואה כלשהי ולכן כן ינוהל ויושקע על ידי החשב הכללי.

2. הגדלת התקופה שבמהלכה יכול פקיד שומה לאשר את השומה העצמית שהגיש בעל זכות גז ונפט או להוציא לו שומה מ-12 חודשים לשנתיים מתום שנת המס בה נמסרו לפקיד השומה הדוחות הרלוונטיים, זאת בדומה לתקופה הנתונה לפקיד השומה בנוגע למשאבי טבע אחרים. התקופה נקבעה על שנתיים לדרישת חברי הוועדה, שציינו כי הארכה ארוכה מידי מנוגדת לתכלית החוק, שמבקש להכניס כספים לקרן האושר בהקדם.

3. תיקון סוג הדוחות החשבונאיים אותם על התאגידים להגיש לרשות המיסים בנוגע לחישוב מס רווחי יתר וזאת במטרה לייעל ולפשט את עבודת פקידי השומה בבואם לבחון את השומות העצמאיות של התאגידים. כמו כן, מוצע כי יוטלו קנסות על אי הגשת דוחות אלו.

4. הגדלת שיעורי הקנסות במידה והפערים בין השומה שדיווח התאגיד לבין הסכום שנקבע שישולם בפועל, גבוהים מחצי מיליון ₪, ובמידה ולא הוכח שלא נהג ברשלנות. הקנס שתוכל הרשות להשית יעמוד על 15% מסכום הגירעון לדרישת הוועדה, כאשר נוסח החוק המקורי קבע 30%.

5. דיווח שנתי לוועדת הכספים לעניין הכספים הנמצאים בקרן הייעודית שתנוהל ע"י החשב הכללי, וכאמור תכלול את כספי השומות שבמחלוקת, עד להחלטה חלוטה בעניינם, וכן דיווח לעניין הסכומים בקרן העושר עד להגעתה לסכום של מיליארד ₪.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן סיכמה את הדיון ואמרה כי זהו צעד הכרחי להשבת מאות מיליוני שקלים שמגיעים לציבור באמצעות תיקון הפירצה בחוק. מאזן הכוחות הנוכחי, אינו לטובת האזרח. לדבריה, החוק צפוי להכניס לקרן העושר מאות מיליוני שקלים באופן מיידי.

יו"ר ועדת הכנסת ח"כ אלכס קושניר אמר, כי זהו חוק מוצדק מאין כמוהו. צריך להשיב לציבור את כספי הציבור. אלו כספים שמגיעים ממשאבי הטבע של אזרחי ישראל.

יו"ר הישיבה ח"כ איתן גינזבורג אמר, כי מכיוון שחברי הכנסת מהאופוזיציה לא נוכחים במליאה, לא ייערכו הצבעות על ההסתייגויות שאלו הגישו להצעת החוק.

הקלות בארנונה: מועצת עיריית בני ברק מאשרת את הארנונה
יוקר המחיה מכה בעזה: "המשבר הכלכלי יוביל לפיצוץ"
בשורה לעשרות אלפי סייעות: מענק של 1,500 ש''ח לשנת הלימודים
חיסכון לנוטלי המשכנתאות: עמלת פתיחת תיק הלוואה תוגבל ל-360 ש''ח
בזמן הקרוב: יוארך התוקף לפיצוי משפחות חטופי ילדי תימן והבלקן
הממשלה תאשר: 72 מיליון שקלים להקמת חברה שתעביר כספים לרש"פ
דיון דחוף במשבר המזון: האם בקרוב נראה מדפים ריקים בסופר?
נחתם צו לביטול מכסים על מוצרים וחומרי גלם לתעשייה
מחיר הדלק שוב מזנק: ליטר בנזין 95 יתייקר השבוע ב-66 אגורות
אושר בטרומית: הגדלת תשלום על שקיות חד-פעמיות והרחבה לחנויות קטנות