שמואל במצפה – הילולת שמואל הנביא

תולדותיו ודרכיו של שמואל הנביא ותפילת השל"ה - אבות על בנים המסוגלת מאד

שמואל במצפה – הילולת שמואל הנביא בימה - המעודכנים מעדכנים

שמואל הנביא, המכונה גם 'שמואל הרמתי' משום שהתגורר במקום הנקרא רמה, השופט האחרון של בני ישראל בתקופת שופטי ישראל. 


נולד בשנת ב'תת"ל לאביו "אלקנה בן-ירחם בן-אליהוא בן-תחו בן-צוף אפרתי" ולאמו חנה. על פי ספר דברי הימים היה ממשפחת הלויים מצאצאי קהת, לשמואל הנביא היו שני בנים יואל ואביה.


תפילת חנה


אימו של שמואל – חנה – הייתה עקרה ולא זכתה לפרי בטן, עקב כך הייתה שופכת תמיד את תפילתה בפני ה' יתברך וביקשה לזכות לישועה. מדי שנה נהגה משפחתה לעלות למשכן שילה ולזבוח לאלוקים, וחנה הייתה מנצלת את השעה ומתפללת לזכות לזרע קודש. באחת מתפילותיה במקום הבחין בה עלי הכהן וגער בה כי חשב שהיא שיכורה בגלל ששפתיה נעות וקולה לא נשמע, אך היא הסבירה לו את מצבה ושברון ליבה, ובתגובה בירך אותה עלי הכהן שה' יתברך ייענה לתפילותיה. כשחזרה לביתה אכן הרתה וילדה בן זכר, לילד קראה שמואל "כי מהשם שאלתיו".


בתפילתה של חנה הבטיחה שאם יוולד לה בן היא תקדיש אותו לעבודת השם לכל ימי חייו. וכך מובא בספר שמואל: "וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה', וּבָכֹה תִבְכֶּה. וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, ה' צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַה' כָּל-יְמֵי חַיָּיו".

בעקבות הבטחתה הפך שמואל לנזיר מבטן, ומיד כשפסק לינוק הביאה אותו אימו אל המשכן בכדי שיגדל שם וישרת את הקדוש ברוך הוא, שם גדל תחת חסותו של עלי הכהן.


תפלה לכל עת, ובפרט לערב ראש חודש סיון, להתפלל על עצמו ועל צאצאיו לילך בדרכי ישרים מספר של"ה הקדוש:


אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ הָעוֹלָם, וְאַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ מִשֶּׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל, וּבָרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּגִין לְהִשְׁתְּמוֹדָעָא אֱלָקוּתָךְ בְּאֶמְצָעוּת תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּרֵאשִׁית", בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת, וְנָתַתָּ לָהֶם תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, וְקֵרַבְתָּם לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:


וְעַל קִיּוּם הָעוֹלָם וְעַל קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּא לָנוּ מִמְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שְׁנֵי צִוּוּיִים, כָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "פְּרוּ וּרְבוּ", וְכָתַבְתָּ בְּתוֹרָתְךָ "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם", וְהַכַּוָּנָה בִשְׁתֵּיהֶן אֶחָת, כִּי לֹא לְתֹהוּ בָרָאתָ כִּי אִם לָשֶׁבֶת, וְלִכְבוֹדְךָ בָּרָאתָ יָצַרְתָּ אַף עָשִׂיתָ, כְּדֵי שֶּׁנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ:


וּבְכֵן אָבוֹא אֵלֶיךָ ה' מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וְאַפִּיל תְּחִנָּתִי, וְעֵינַי לְךָ תְלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנִי וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי לְהַזְמִין לִי בָּנִים וּבָנוֹת, וְגַם הֵם יִפְרוּ וְיִרְבּוּ הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת לְתַכְלִית שֶׁהֵם וַאֲנִי כֻּלָּנוּ יַעַסְקוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתְךָ בְּאַהֲבָה, וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ:


אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, תֵּן לְכֻלָּנוּ חַיִּים אֲרֻכִּים וּבְרוּכִים, מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים, זָכְרֵנוּ לְחַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ שֶׁהִתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אָבִינוּ "לוּ [יִשְׁמָעאֵל] יִחְיֶה לְפָנֶיךָ", וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, "בְּיִרְאָתֶךָ":


כִּי עַל כֵּן, בָּאתִי לְבַקֵּשׁ וּלְחַנֵן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם זֶרַע כָּשֵׁר, וְאַל יִמָּצֵא בִי וּבְזַרְעִי וּבְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם שׁוּם פְּסוּל וָשֶׁמֶץ, אַךְ שָׁלוֹם וֶאֱמֶת וְטוֹב וְיָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּבְעֵינֵי אָדָם, וְיִהְיוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, מָארֵי מִקְרָא, מָארֵי מִשְׁנָה, מָארֵי תַלְמוּד, מָארֵי רָזָא, מָארֵי מִצְוָה, מָארֵי גוֹמְלֵי חֲסָדִים, מָארֵי מִדוֹת תְּרוּמִיּוֹת, וְיַעַבְדוּךָ בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה פְנִימִית, לֹא יִרְאָה חִצוֹנִית, וְתֵן לְכָל גְּוִיָּה וּגְּוִיָּה מֵהֶם דֵּי מַחְסוֹרָהּ בְּכָבוֹד, וְתֶן לָהֶם בְּרִיאוּת וְכָבוֹד וָכֹחַ, וְתֶן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד, וְיִהְיֶה אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּגִים הֲגוּנִים מִזֶּרַע תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִזֶּרַע צַדִּיקִים, וְגַם זִוּוּגָם יִהְיוּ כְּמוֹתָם כְּכָל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיהֶם, כִּי זִכָּרוֹן אֶחָד עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן:


אַתָּה ה' יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ מַצְפּוּנֵי לִבִּי, כִּי כַוָּנָתִי בְּכָל אֵלֶּה לְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כֵּן עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי בַּעֲבוּר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקׂב, וּבִגְלָלָם תּוֹשִׁיעַ בָּנִים לִהְיוֹת הָעֲנָפִים דּוֹמִים לְשָׁרְשָׁם, וּבַעֲבוּר דָּוִד עַבְדְּךָ רֶגֶל רְבִיעִי בַּמֶּרְכָּבָה, הַמְשׁוֹרֵר בְּרוּחַ קָדְשֶׁךָ:


שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא ה' הַהלֵךְ בִּדְרָכָיו: יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכַל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה': יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָםִ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל: אָנָא ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה יְקֻיַּם בָּנוּ הַפָּסוּק וַאֲנִי זׂאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגוֹאֲלִי:


חייו הקדושים


רוח אלוקים שכנה בשמואל עוד מנעוריו והוא זכה לנבואה, הקדוש ברוך הוא התגלה אליו בעת שישן בהיכל שבו שכן ארון האלוקים וגילה לו דברים נסתרים מעין כל. בשלושת הפעמים הראשונות שזכה לנבואה חשב שמואל שעלי הכהן קורא לו וקם לקראתו, אך עלי הבין את הדבר והסביר לשמואל כי זוכה הוא שה' יתברך בעצמו מדבר איתו.


לאחר התגלות האלוקים אל שמואל הוא זכה לתואר נביא ומאז התיישב בעיר רמה, שם גם שפט את העם ומשם יצא אל ערי ישראל לערוך דיני תורה וללמד את העם. לאחר פטירתו של עלי הכהן נשאר שמואל כנביא ושופט על עם ישראל, הוא היה אחרון השופטים ואחריו הסתיימה תקופת שופטי ישראל.


שמואל הנביא שימר את מקומו של הקדוש ברוך הוא כמלך המוחלט והבלעדי של עם ישראל ואילו תפקידו כנביא היה להשמיע את דברי ה' ורצונו בפני העם, אך הציבור דרש מנהיג בשר ודם שימלוך עליהם ויעמוד בראשם ככל העמים. הדבר לא מצא חן בעיניו, אבל ה' יתברך נגלה אליו וביקש שיעשה כרצון העם וימשח עליהם את שאול בן קיש למלך.


שאול המלך ביצע את תפקידו בהצלחה כששמואל משמש כמנהיג הרוחני של העם. בהמשך התגלה ה' יתברך אל שמואל והודיע לו שצריכים לצאת למלחמה ולהשמיד כל זכר לעמלק, שאול יצא למלחמה בעקבות פנייתו של שמואל ואכן השמיד את העמלקים, אך לא קיים את רצון ה' במלואו כאשר חמל על אגג מלך העמלקים ועל מיטב הצאן והבקר. עקב כך, בציווי של הקדוש ברוך הוא, הלך שמואל אל בית לחם, שם משח את דוד למלך על ישראל.


בגמרא מובא כי שמואל כתב את ספרי 'שופטים', 'שמואל' ו'רות' השייכים לתנ"ך.


חז"ל השוו את גדולתו למשה ואהרון על פי הפסוק בתהילים: "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו". 

פטירתו


נפטר בגיל חמישים ושתיים, ארבעה חודשים לפני פטירת שאול המלך. מסופר שכאשר נגזר על שאול מיתה, ביקש שמואל למות לפניו כדי שלא יראו שהמלך אותו משח שמואל נפטר עוד בימיו, ה' שמע לבקשתו וגרם לו להזקין במהרה ולמות לפני שאול. בדברי האר"י הקדוש מובא כי שמואל הנביא לא רוצה להיכנס להיכלו בגן-עדן עד שיגאלו את עם ישראל.


תאריך פטירתו חל בכ"ח באייר ב'תתפ"ב, וכך כתוב בסוף ספר שמואל: "וימת שמואל ויקבצו כל ישראל ויספדו לו, ויקברהו בביתו ברמה". ממשיכי דרכו היו גד החוזה ונתן הנביא. (חלק מהדברים צוטטו מאתר ברסלב שלי)

ח"כ יעקב מרגי לסיקריקים מהפלג: "ידיכם דמים מלאו. דעת בעלי בתים. אין לכם מחילה"
פרשת השבוע עם ר' שלמה לוינשטיין
הנגיד רבי שמעון ברכר זצ"ל: מקרובו של מרן שר התורה נפטר מנגיף קורונה
הגאב"ד במסר מיוחד לפרשת השבוע
שמחת הברית לנכד הרה"ג לייביש רובינפלד מרבני ישיבת רחמסטריווקא • גלריה
ממתק לשבת: פרשת לך לך תשפ"א עם הרב נחמיה הרב וילהלם
גלריה עצובה מקבר רחל: במקום רבבות אנשים הציון עמד שומם
מיוחד ובלעדי: הרב ליאור גלזר עם 100 סיפורים על מרן
לקיים בנו חכמי ישראל: זקן ראשי הישיבות במצב קשה
פרשת השבוע: הרב שלמה לוינשטיין