עוול: בג"צ פסל פסק דין של בית הדין הרבני הגדול

לראשונה מזה 32 שנה בג"צ פסל פסק דין של בית הדין הרבני הגדול בנושא צוואת ערירית

עוול: בג"צ פסל פסק דין של בית הדין הרבני הגדול אולם בג

הרכב של שלושה שופטי בג"צ בראשותה של נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, פסל החלטת בית הדין הרבני הגדול הדן את דיניו על פי התורה הקדושה, וקבע כי בית דין רבני אינו מוסמך לדון בצוואה אלא בהסכמת כל היורשים הפוטנציאליים והם נקראים "נוגעים בדבר" כלשון חוק הירושה.

כך עולה מערעור שהגישו עורכי הדין עקיבא גולן ויהודה יוד, באי כוחם של קרובי משפחת ערירית שהיו זכאים לרשת ביחד עם אחי הערירית -כל אחד חלק שווה מהירושה בצוואה המוקדמת. אלא שזמן קצר מאוד לאחר הצוואה הראשונה, נחתמה לכאורה צוואה חדשה לפיה אחיה של המנוחה הוא היורש הבלעדי כששני האחרים נושלו מהירושה לחלוטין.

אחי המנוחה הגיש לבית הדין הרבני האזורי בפתח תקוה בקשה לקיום הצוואה המאוחרת. היורשים הנוספים על פי הצוואה המוקדמת, פנו בהתנגדות לבית הדין הרבני האיזורי בטענה לחוסר סמכות. השניים טענו כי כיוון שהם מופיעים כיורשים בצוואה הראשונה הם נחשבים ל"נוגעים בדבר" וכיוון שאין הסכמה של כל הנוגעים בדבר לבית הדין אן סמכות לדיון והבקשה צריכה להידון בבית המשפט לענייני משפחה.

בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה דחה את הטענה לחוסר סמכות ובעקבות כך השניים ערערו על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול אך גם שם נדחו. זאת בטענה כי קיימת אבחנה בסעיף 155 לחוק הירושה, בין "הנוגעים בדבר" לבין "המעוניינים בדבר", אשר נמצאים במידרג נמוך ולגביהם לבית הדין ישנה סמכות לדון אף ללא הסכמתם.

הרב אליהו הישריק, אב בית הדין, הרב מיכאל עמוס והרב אברהם שינדלר, דייני בית הדין הגדול פסקו שהדיון בביה"ד הרבני האזורי אינו בשאלת תוקפה המשפטי של הצוואה המוקדמת - לגביה אין חולק כי המערערים הם 'נוגעים בדבר' וללא הבעת הסכמתם בכתב לא ידון ביה"ד בקיומה.

הדיון בביה"ד עוסק בבקשת אחיה של המנוחה לקיום הצוואה השנייה בה הוא מוטב יחיד, ומשכך אין מחלוקת כי הטוענים לחוסר סמכות, הם לכל היותר "מעוניינים בדבר" ומשכך הם יכולים לטעון בפני ביה"ד נגד תקפות הצוואה השנייה אך אין צורך לקבל הסכמתם לסמכות ביה"ד.

אלא שהעותרים פנו לבג"ץ בעתירה כנגד אחיה של המנוחה, בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה ובית הדין הרבני הגדול, באמצעות עורכי הדין עקיבא גולן ויהודה יוד, בטענה כי היות שהם יורשים על פי דין מעמיד אותם בשורת ה"נוגעים בדבר" ומחייב את הסכמתם.

כבר בדיון המקדמי קבע הרכב בראשות השופטת ברק-ארז כי ההליך מעורר שאלה משפטית מורכבת ועקרונית, החורגת הרבה מעניין נקודתי זה, ולפיכך נדרשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

היועץ קבע בעמדתו כי אדם המחזיק בצוואה מוקדמת שיש לו טענות נגד תוקף הצוואה המאוחרת, הוא צד "הנוגע בדבר", כיוון שאם תתקבל טענתו, הוא ייחשב זוכה על פי צוואה ויזכה לקבל את נכסי העיזבון. היועמ"ש הוסיף כי על בית הדין הרבני לבחון באופן ראשוני את טענות "הנוגע בדבר" ולהכריע אם יש בהן ראשית ראיה באשר לזכות הטוען לירושה. כך, יימנע ״מעגל הקסמים״, קרי: מצב שבו הערכאה שאינה מוסמכת לכך, תדון בעילת העתירה לגופה כחלק מהדיון בסוגית "הסכמת הצדדים" לכך שהרבני ידון בכך.

אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה

לפי עמדת היועמ"ש, למעט מקרה שנראה כי המתנגד צריך להוכיח את היותו "נוגע בדבר" – ואשר אינו "נוגע בדבר" ברור וטבעי כמו במקרה זה- יורש על פי דין, אל לו לבית הדין הרבני להכריע בשאלת הסמכות לגופה ועליו להעביר את בירור המחלוקת לבית המשפט לענייני משפחה.

בדיון שהתקיים בפני הרכב חדש בראשות הנשיאה אסתר חיות ולאור עמדתם הברורה של העותרים וחוו"ד של היועץ המשפטי לממשלה- ביקשה מאחיה של המנוחה לשקול שוב את עמדתו בסוגיית הסמכות, שכן היות העותרים יורשים על פי דין מהווה "נוגע בדבר" קלאסי. וההלכה שנקבעה כ"הלכת משולם" בו לא יתאפשר לבית דין לקנות סמכות רק כדי לברר...האם יש לו סמכות שרירה וקיימת.

בעקבות כך, אחיה של המנוחה - הודיע כי אינו עומד על סמכותו של בית הדין הרבני לדון בקיום הצוואה ומסכים להתדיינות בפני בית המשפט לענייני משפחה. לאור העובדה ששינה דעתו, ניתן לאחרונה פסק דין לפיו הסכסוך ביניהם בעניין עזבון המנוחה יתברר בפני בית המשפט למשפחה בפתח תקוה ולא בבית הדין הרבני.

עו
בג'יפ יוקרתי: נתפס "קבצן" - ו'נכד של רב מקובל'
"זו חרפה": תושב השומרון שהותקף ע"י פלסטינים ונעצר על לא עוול בכפו
מחר: נהגי האוטובוסים בשביתה חדשה
לראשונה מיום הקמת היישוב: המועצה המקומית שיפצה אולמות לימוד ושמחה
ירושלים: אירוע שריפה בבניין מגוררים בשכונת סנהדריה
"חזרנו 30 שנה אחורה": מסכמים שלוש שנים לסגירת שדה דב
כביש 90 ישודרג בסכום כולל של 410 מיליון
עוקץ כרטיסי המתנות: כך נעקצו עשרות אלפי שקלים
חריג: המפכ"ל נפגש עם מנהיג הפלג החרדי הקיצוני
יום המודעות לחטיפת ילדי תימן: לאן הלכו הילדים?