מתכוננים לעלייה: חפ"ק משותף למל"ל, משרד הקליטה ו'נתיב'

שרת הפנים בנתון מזעזע: "עד עתה 2,034 אוקראינים נכנסו - פחות מ10% מהם זכאי חוק השבות"

מתכוננים לעלייה: חפ"ק משותף למל"ל, משרד הקליטה ו'נתיב'

ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי, התכנסה הבוקר לדיון מיוחד בנושא היערכות רשויות המדינה להבאתם של אזרחים ישראלים ובני משפחותיהם ארצה מאוקראינה.

יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי, פתחה את הישיבה: "נחתו על שולחני סיפורים רבים של אנשים שהגיעו מאוקראינה להתארח וגירשו אותם לאוקראינה. היינו צריכים ללמוד את הסיטואציה. אזרחי ישראל מוכנים לארח את הקרובים שלהם וחברים שלהם ואני שומעת הרבה ביקורת על הערבות בנקאית – אבל זה פתרון שנתן מענה באותה עת. ביום שלישי שעבר כבר עובדי הרשות האוכלוסין פיתחו נוהל. בהתחשב בבירוקרטיה ישראלית, מדובר במהירות שיא וזה נותן מענה כמעט ב-70% מהמקרים".

עוד אמרה: "כן יש שאלות לגבי הערבות הבנקאית, אבל מצד שני אני לא רוצה להכניס לישראל עבריינים, גורמים פליליים – ואנחנו צריכים לאזן בין צורכי האזרח לצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל. ביקרתי אתמול בביקורת הגבולות במסגרת ביקורת פתע – יש עוד מה לעשות. מה שתלוי בשר האוצר מבחינת התקצוב הוא מוכן לעשות הכל כדי לעזור לעובדי רשות ההגירה והאוכלוסין, ולגבי תנאים לאורחים שלנו באוקראינה. אז יש ביקורת אבל הביקורת צריכה להיות בונה. הדיון הזה הוא דיון מהותי ואנחנו רוצים לתת תשובות. אנחנו ננסה לתת מענה לכל השאלות."

שרת הפנים איילת שקד נתנה סקירה על קליטת הבאים מאוקראינה עד כה וההיערכות לקליטת הנוספים, "עד עתה 2,034 אוקראינים נכנסו - פחות מ10% מהם זכאי חוק השבות".

עוד אמרה: "נגיע בחודש אחד ל15000 אוקראינים. מדינת ישראל צריכה לעשות יותר כדי להביא יהודים וזכאי חוק השבות. אי אפשר להמשיך עם קצב כניסה וזה צריך להיות מתוכנן. מדינת ישראל מאפשרת מדיניות רחבה יותר מכל המדינות שאין להם גבול יבשתי עם אוקראינה אין שום מדינה שאינה חולקת גבול עם אוקראינה שאין לה פטור מוויזה, באנגליה, קנדה וארה"ב, אין להיכנס ללא ויזה".

עוד ציינה: "יש כיום בישראל 26000 אזרחים אוקראינים שאינם אזרחי מדינת ישראל - מתוכם 2500 שהיו עם אשרת תייר והוארך להם האשרה - עוד 13000 שנמצאים כאן בצורה לא חוקית, עוד 4000 שהגישו בקשת מקלט והשאר הם עובדי זרים בהיתר. ישראל בגודל יחסי קולטת הכי הרבה חוץ ממדינות שאינן גובלות עם אוקראינה. 87000 לאירופה ואלינו 2000 - באופן יחסי מאלו שאינן גובלות, ישראל קלטה עד עכשיו יותר מכולם.מכל מדינות העולם, ישראל אמורה לקלוט ולאזרח הכי הרבה אזרחים אוקראינים. בימים הקרובים נגיע למתווה סיוע הומניטרי. צריכים לפאר לשבח ולהלל את מה שמדינת ישראל עושה". במענה לשאלת ח"כ ולדמיר בליאק האם יש תנועת עליה גם מרוסיה, "יש בקשות גדולות מכיוון רוסיה. אנחנו צריכים לעשות הכל שהקו איתם יישאר פתוח - זה יעד אסטרטגי".

שר התפוצות, נחמן שי, דיבר בדיון על שיתוף הפעולה עם כל הגופים והמאמצים לסייע בקליטת כל העולים ובני משפחה של אזרחים ישראליים. שר התפוצות הוסיף "מדינה שהוקמה בידי פליטים והייתה כתובת לפליטים יהודים לא יכולה לסגור את שעריה לפליטים לא יהודים. אני חושב שמדינה שיש בה ערכים של חירות, חופש וצדק לא יכולה לדחות בן אדם ברגעים הקשים של חייו".

ח"כ גלעד קריב דרש בדיון להקל את תנאי הקבלה בעת הזאת לגבי העולים מכח חוק השבות וכן לקבוע תקרה לנושאי הערבות. עוד אמר כי על ממשלת ישראל להביא מהלך עם ממשלת אוקראינה לקלוט ילדים, "צריך כאן משהו מאורגן ולא פרטני. זה יוריד את החשש מפני השתהות ארוכת טווח. נבוא בדברים עם שגרירות אוקראינה ונבצע מספר מהלכים של קליטת קבוצות וזה יעביר מסר נכון בזירה הבינלאומית וזה יקל את הטיפול".

לעניין חוק השבות ועל המדינה להיערך למספרים גדולים בהרבה ממה שהציגה שרת הפנים בדיון.

ח"כ ולדימיר בליאק הסכים גם כי ההיערכות צריכה להיות גדולה מההערכות, "אפשר לדבר על עלייה של 200-250 אלף עולים זה אירוע שלא היה עשרות שנים בישראל".

ח"כ אורית סטרוק, סיפרה בדיון כי הייתה צריכה לעבוד גם המהלך השבת במטרה לסייע לפניות רבות של אזרחים וישראלים באוקראינה שרוצים להגיע לארץ ולברוח מאזור הקרבות. לדבריה, יש הערכה לתכלול של הוועדה שמצביעה על הבעיות וחוסר הממשק, "יחד עם זאת לא יכול להיות שזאת תהיה המשימה רק שלך - הכנסת צריכה לפקח על עבודת הממשלה שהיה מצופה מהם לעשות מה שעשו חב"ד שעובדים חודש על האירוע"

ח"כ אופיר סופר "מדינת ישראל לא לקחה זאת כמו מבצע מיוחד של עליית יהודים. לא ראיתי נציגים של משרד החוץ בגבולות - כל השבת וגם לפני היה לי קשר עם זכאי חוק השבות. עסקו רק ישראלים. האם זה מכוון? מדינת ישראל חייבת להקים חפ"ק".

הרב מאיר סטמבלר, יו"ר הפדרציה היהודית באוקראינה דיבר בדיון מאזורי הקרבות ותיאר את המצב הקשה והמורכב בחילוץ יהודים וישראלים, "אנחנו במערב פרוע. שבוע שעבר ניסנו בשיירת אוטבסים אולי להצליח לקבל מסלול ירוק לכיוון רוסיה אך נתקלנו בהפצצות ישירות מולנו וברחנו אחורה. מנגד, אין לנו ברירה ואנחנו מתקשרים עם גורמים מפוקפקים כדי שישמרו עלינו על כל אוטבוס שיוצא. יש לנו התרעה על מחבלים רוסיים שהולכים לעלות על האוטובוסים ואנחנו אין לנו כח אדם לשמור מבפנים. עשינו חישוב מצב עם הקב"ט שלנו ואנחנו מבקשים מכל מיני אנשים שישמרו עלינו - זה מערב פרוע אבל אין ברירה - אנחנו מתקשרים עם כל מי שצריך כדי להציל יהודים". עוד אמר כי להערכתו יש מעל 200 אלף זכאי עלייה לישראל - מה שיכול להוביל בסך הכל לעלייה של חצי מיליון מאוקראינה. "אנחנו מכירים את הנושא וברגע שיש מצב כזה, הרבה מוצאים מהארון ומהסבתא כל מיני ניירות להוכיח שהם זכאים".

מנכ"ל הביטוח לאומי, מאיר שפיגלר אמר בדיון כי כבר בשלישי שעבר נתן הנחיה מיידית שכל תושב חוזר מיד מקבל סטטוס של תושב שזכאי לכל הביטוחי בריאות, "הוא מקבל ביטוח בריאות לו ולבאי ביתו מבלי שנדרש להפקיד כסף ולעבור תקופת אכשרה של חצי שנה - הכרנו בכולם ללא יוצא מן הכלל".

יוליה דור, סגנית ראש נתיב אמרה בדיון כי בישראל כעת מנפיקים יותר אשרות ממה שיכולים ועובדים בצורה מסודרת לתת מענה לכולם, "הסוכנות מנהלים את כל הרישום בצורה מאוד מדויקת. אין ספק שיש פה שליח שברגע שיהיה מתאפשר לצאת לאזורים נוספים, הוא יגיע. אף אחד לא ברח משום מקום. אני וכולנו בקשר כל העת - פשוט אלו ערים שנמצאים תחת אש ואי אפשר לנהל בדיקות קולסנריות כך. יש חפ"ק שמתנהל יחד עם המלל ושרת הקליטה בצורה מאורגנת ומוצלחת".

טירה גלינויור, מנהלת אגף קליטת תלמידים במשרד החינוך: "המשרד נערך כבר חודש לקליטת עלייה והוא בהיערכות עם כמה משרדי ממשלה בשנתיים האחרונות המשרד עשה הערכה מאוד גדולה ומתרגמים כל חוזר בשש שפות וכן מערכות לימודים לאומיות. אנחנו עושים כל מה שביכולתנו כדי לסייע לכלל הילדים שבאים עכשיו מאוקראינה. יש למשרד התקשרות עם מגשרים תרבותיים ודוברי השפה האוקראינית".

יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי, סיכמה את הישיבה: "אפשר היה פה לבכות ולספר סיפורים קורעי לב, אבל אנחנו צריכים לתת פתרונות. השאלות ששאלתי הן לא שאלות סרק, אלא שאלות מהשטח. מדינת ישראל עושה הכל עבור זכאי חוק השבות, עבור משפחות של ישראלים שזו העדיפות הראשונה שלנו. עבור כל אלה שיש להם זיקה למדינת ישראל. אנחנו עושים כל מה שאפשר - עושים מקסימום. מדובר בסיטואציה לא פשוטה שיש עוד מה לשפר, אבל מי שלא עושה לא טועה. אני מחזקת את רשות האוכלוסין על עבודה מאוד קשה, אבל מצד שני עובדי הרשות צריכים לגלות אמפתיה לאנשים שמגיעים. אנחנו חייבים לשפר את התנאים הפיזיים לבאים מחו"ל. רשות האוכלוסין צריכה לדאוג ליצור מנגנון אנושי, טלפוני, גורם מוסמך שיפתור בעיות לבאים למדינת ישראל. שואלים אותי איך זה קשור לוועדה - זהו פרויקט לאומי! על פי הצורך אנחנו נכנס את הועדה גם בעוד שבוע, וגם בפגרה, אני חיה מהשטח ואנחנו נשתדל לתת מענה תוך כדי תנועה לכולם."

תחת יח''צ כבד, בנט מקבל את פני העולים
"זו חרפה": תושב השומרון שהותקף ע"י פלסטינים ונעצר על לא עוול בכפו
מחר: נהגי האוטובוסים בשביתה חדשה
לראשונה מיום הקמת היישוב: המועצה המקומית שיפצה אולמות לימוד ושמחה
ירושלים: אירוע שריפה בבניין מגוררים בשכונת סנהדריה
"חזרנו 30 שנה אחורה": מסכמים שלוש שנים לסגירת שדה דב
כביש 90 ישודרג בסכום כולל של 410 מיליון
עוקץ כרטיסי המתנות: כך נעקצו עשרות אלפי שקלים
חריג: המפכ"ל נפגש עם מנהיג הפלג החרדי הקיצוני
יום המודעות לחטיפת ילדי תימן: לאן הלכו הילדים?
רגע לפני שנשרף כליל: חולץ ספר התורה מבית הכנסת