חשיפה: ניסיונות הקהילה היהודית באיראן לרכוש את קבר מרדכי ואסתר

לקראת חג פורים חושפת הספרייה הלאומית חלופת מכתבים היסטוריים משנת 1968 בין שלטונות השאה האיראני לבין נציגי יהדות איראן בעניין ניסיון הרכישה של קבר מרדכי ...

חשיפה: ניסיונות הקהילה היהודית באיראן לרכוש את קבר מרדכי ואסתר

לקראת חג פורים חושפת הספרייה הלאומית חלופת מכתבים היסטוריים משנת 1968 בין שלטונות השאה האיראני לבין נציגי יהדות איראן בעניין ניסיון הרכישה של קבר מרדכי בהמדאן, עיר במערב איראן. עילת הפנייה של הקהילה היהודית הייתה בין היתר במסגרת חגיגות 2,500 שנה להצהרת כורש בשנת 1971.

הצהרת כורש ניתנה בשנת 538 לפנה"ס בידי המלך כורש והוכרז בה שהממלכה הפרסית מאפשרת לכל העמים הכבושים בשטחי מלכותה לחזור לקיים את פולחנם הדתי, לאחר האיסור שנכפה עליהם בתקופת מלכות בבל. הכרזת כורש הייתה פריצה חדשנית לאותה תקופה שכן שליטי העבר מאותה התקופה נהגו להגלות ולהתייחס בחוסר חמלה לעמים שכבשו. כורש הביא לעידן חדש, במיוחד לעם היהודי שעל פי כמה מקורות הכרזתו היא שאפשרה לעם ישראל הגולה לשוב ולבנות את בית המקדש שחרב.

נושא הקבר של מרדכי ואסתר, הינו נושא שנוי במחלוקת כיוון שמקום קבורתם אינו מתואר במקורות היהודיים, ומספר מסורות מימי הביניים טוענות כי מקומו נמצא בהמדאן. אחת המסורות שנקשרו סביב הקבר מספרות שלאחר מות המלך אחשוורוש ביקשו תומכי המן לנקום באסתר ובמרדכי. השניים נמלטו להמדאן ושם נפטרו בקרב הקהילה היהודית שבעיר. את העדות הראשונה על שיוך המוזוליאום בהמדאן לאסתר ומרדכי גיבורי המגילה הנקראת בפורים סיפק בנימין מטודלה, היהודי הנודד בן המאה ה-12. וכך כותב מגלה הארצות: "ומאותו ההר עד חמדן מהלך עשרה ימים, היא מדי העיר הגדולה, ושם כמו חמשים אלף מישראל ושם לפני כנסת אחת קבורים מרדכי ואסתר".

ההתכתבות המיוחדת השתמרה בארכיון ארגון אורט ששמור בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי שבספרייה הלאומית, ולדברי אוצר אוסף האיסלאם בספרייה – ד"ר סם טרופ, היא מעידה שאכן השאה האחרון של איראן – מוחמד רזא שאה פהלווי - ראה את עצמו כממשיכו של כורש וביקש להקרין תדמית זו אל יהודי הממלכה. חגיגות 2,500 שנה להצהרת כורש היו בדיוק האירוע שלו ציפה.

במכתב ששלח המנהל הכללי של המחלקה לארכיאולוגיה וחינוך ציבורי, האדון עבדוללי פורמנד, אל נציג יהודי איראן בפרלמנט, לטפאללה חי, מבהיר הראשון שהמשרד לחינוך לאומי יסייע בידיה של הקהילה היהודית באיראן לרכוש את הקבר ואת האדמות סביבו מידי בנק באזארגאני המחזיק בהם, כאשר הרכישה תמומן באמצעות מכירת כרטיסי כניסה לקבר. בהתכתבות בין המשרד לבין נציג היהודים מורגשת תחושת הדחיפות של המשטר. השולח, פורמנד פרהמנד, מאיץ בידי הקהילה היהודית להחזיר לו תשובה על היוזמה, כיוון שטרם נענו פניות המשרד.

על פי אותם מכתבים עולה כי אדמות הקבר אכן ניקנו והעיסקה בוצעה ב 18 בינואר 1970 ולאחריה עברה חלקת הקבר לרשות הקהילה היהודית. אך למרות ההישג ההיסטורי, 'ירח הדבש' של יהודי איראן והשלטונות במדינה הגיע לקיצו די מהר עם עליית רוחאללה ח'ומייני לשלטון והתבססות המהפכה האסלאמית באיראן בשנת 1979, אז גם נמלט השאה האחרון של איראן, אל ארצות הברית. ואגב, למרות המסורת ארוכת השנים המשייכת את הקבר עם דמויותיהן של מרדכי ואסתר, לסיפור המגילה כולו אין תיעוד בכתובים איראניים, ומדובר, לפי אחת הסברות המובילות, דווקא בקברה של המלכה שושן-דֹחְ'ת, אשת המלך יַזְדֶגֶרְד הראשון מהמאה הרביעית-חמישית לספירה.

ד"ר סם טרופ, אוצר אוסף האסלאם בספרייה הלאומית מסביר כי סיפור זה שופך אור ייחודי על קשרי הקהילה היהודית עם השלטונות באיראן לאורך השנים ולמעמד המיוחד של כורש – הן בקרב יהודים והן בציבור הפרסי.

אישור הקנייה של אדמות הקבר, 18 בינואר 1970אישור הקנייה של אדמות הקבר, 18 בינואר 1970
האם יכולה היבמה לידור הנאה מן היבם? • דף היומי
פנינה יקרה: להיות מחובר באמונה
האם יכולה היבמה לידור הנאה מן היבם? • דף היומי
שידור חי: מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א
הדף היומי מסכת יבמות דף קי
מסר קצר לפרשת קרח • הרב אשר וייס
כשהסוס הרתום לעגלה משתולל • פרשת קרח • צפו
מהי הדרך להתמודד מול עוקרי התורה? חבר המועצת מגלה
הדף היומי מסכת יבמות דף קט
פרשת קרח תשפ"ב • הרב אשר וייס