כלכלת ישראל יורדת למקום ה-27 במדד הבינלאומי IMD

כלכלת ישראל ירדה שלב אחד אל המקום ה- 27 בשנה האחרונה לעומת 26 בשנה הקודמת מבין 64 מדינות מפותחות, במדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי

כלכלת ישראל יורדת למקום ה-27 במדד הבינלאומי IMD שנת הקורונה השפיעה על הכלכלה. חנויות סגורות בסגר

מכון המחקר IMD הוא אחד ממוסדות המחקר הנחשבים בעולם שבוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין הכלכלות הלאומיות על בסיס קריטריונים שונים. מדד התחרותיות העולמי שמתפרסם מדי שנה ע"י מכון IMD מדרג 64 מדינות ע"פ פרמטרים כלכליים שונים ומתבסס על נתונים שנאספו מגופים עסקיים בעולם, ביניהם איגוד לשכות המסחר בישראל. המדד בוחן את ביצועי המדינות ע"פ ארבעה פרמטרים: חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית.

בראש הדירוג העולמי מופיעות: שוויץ (עליה של 2 מקומות), המדורגת ראשונה, ואחריה שוודיה (עליה של 4 מקומות), דנמרק (ירידה של מקום אחד), הולנד (נותרה במקום הרביעי), סינגפור (ירידה של 4 מקומות) ונורבגיה (עליה של מקום אחד). בתחתית הדירוג ממוקמות: קרואטיה (עליה של מקום אחד) , מונגוליה (עליה של מקום אחד), בוצוואנה (פעם ראשונה במדד), דרום אפריקה (ירידה של 2 מקומות), ארגנטינה (נותרה במקומה) ו-ונצואלה, המדורגת אחרונה גם בשנה זו.

מניתוח איגוד לשכות המסחר את נתוני מדד IMD עולה כי החוזקות של כלכלת ישראל מתבטאות בדירוגה במקום הראשון בסעיף יצוא שירותי הייטק, בדומה לאשתקד; ישראל גם שומרת על מקומה במקום הראשון בסעיף השקעה במו"פ כאחוז מהתוצר; דירוג במקום השלישי בסעיף הוצאה ציבורית על חינוך (כאחוז מהתוצר) בדומה לשנה שעברה; בסעיף המודד את אבטחת הסייבר, ישראל מדורגת במקום ה-2 בשנה האחרונה, שיפור של מקום אחד לעומת שנה שעברה, בנושא עיכוב עשיית עסקים כתוצאה מחוקי עבודה ירדה ישראל ממקום 19 למקום 27 .

מנגד, הדירוגים הנמוכים של ישראל מתבטאים בדירוג במקום 52 בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ירידה של 4 שלבים לעומת שנה שעברה; דירוג במקום 56 באנרגיה מתחדשת, לעומת 55 בשנה שעברה; בדירוג יוקר המחיה ישראל נמצאת במקום 54, לעומת מקום 52 בשנה שעברה; בסעיף יצוא סחורות כאחוז מהתוצר ישראל מדורגת במקום ה-60 בשנה הנוכחי לעומת 56 בשנה שעברה; בסעיף מחירי הדלק ישראל נמצאת במקום ה-59, ללא שינוי לעומת אשתקד.

במכון המחקר IMD מציינים כי על ישראל להתמודד עם האתגרים הבאים, על מנת לשפר את מעמדה בשנים הבאות:

• שיקום הכלכלה לאחר משבר הקורונה

• הגדלת הפריון במשק

• הורדת מספר המובטלים

• צמצום הגירעון הממשלתי

• תמיכה במגזר העסקי לטובת חזרה ליעילות

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר אמר כי "דוח זה מצביע על כשל חמור ביכולת הניהולית של ישראל: אי אימוץ מדיניות נכונה, אי קבלת החלטות ממשלה נכונות, היעדר יכולת ביצוע והיעדר יכולת ניהולית. הירידה הכללית בדירוג היא תוצאתה של אי ביצוע החלטת ממשלה טובה של הפחתת נטל הרגולציה ב- 25%, אשר היה אמור להיות מושלם בסוף 2019. הדירוג הנמוך והמסוכן, מקום 52 בשיעור השתתפות בכוח העבודה, הוא המשך הכניעה של הממשלה לאוכלוסיות הבלתי יצרניות בישראל ועידוד אי עבודה. מבחנה של ממשלת השינוי החדשה יהיה לא בגיבוש מדיניות אלא במבחן הביצוע – מה צריך לעשות כולנו יודעים; מה שחסר זה הנחישות לבצע את מה שצריך".

סוכם: תוספות לתחומי הדיור הציבורי וההתחדשות העירונית
הוארכה הזכאות למענקים למובטלים שחזרו לשוק העבודה
לא מספיק מיסים: הכירו את מס הפחמן
432 מיליארד: אושר תקציב המדינה
"גזרות ומיסים הולכים להעלות את יוקר המחיה של כולנו בצורה דרסטית"
"מגמתי ומנסה לכוון למסקנה הרצויה מראש"
לראשונה: הנחה בארונה לעסקים שנפתחו לאחר פרוץ משבר הקורונה
שוב זה קורה: מחיר הדלק עולה
התפוצצה פגישת המו"מ על הרפורמה בחקלאות
למרות ההבטחות: תקציב המדינה ללא כל בשורה לעצמאים