חג האסיף: הסוכה - מקום וזמן לעשות 'חושבים'
וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שָׁלוֹם: איך זוכים לסוכה שתביא שלום ואהבת חינם אמיתית
חג הסוכות – חג האסיף, חג שבו אוספים את התבואה "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה" (שמות, כג, טז). תקופה זו מסמלת את סיום העונה של גדילת היבול.
אתמול ביקרתי במבואות ירושלים - באזור של קרית ענבים על יד פארק כרמים, טיילת מטורפת על רכס כרמים ויקבים פסטורלי.
ובהשראת עלי הגפנים עשיתי קצת 'חושבים', מה אירע עימי ועם הבריאה בשנה האחרונה.
ה'חשבון הנפש' צריך להתבטאות בכל המישורים, אחרי שכבר המלכנו את המלך ועשינו תשובה, הגיע הזמן לעשות 'חושבים' שנזכה לסוכת שלום.
האם אנחנו ממשיכים לחשוב ולפעול לפי הצורה המוטעית שחשבנו עד היום אז אנחנו לא פותרים את הבעיה, כמו שאלברט איינשטיין אמר: "לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה בה השתמשנו כשיצרנו אותם."
הסוכה מסמלת זמן של יציאה לטבע, ממקום הקבוע למקום ארעי, כדי שיהיה זמן לחשוב ולראות - האם אנחנו פועלים נכון בבן אדם למקום ובין אדם לחבירו, האם אנחנו מרוכזים רק בעצמנו ובהתקדמות שלנו, ולא חושבים על האחר ועל איך גם הוא התקדם.
זמן להסתכל ולקצור אתה פירות הרוחניים שעשינו ופעלנו עבורם השנה, וגם לחשוב איך נזכה לקצור בשנה הבאה הרבה יותר פירות רוחניים.
הפרי הרוחני הגדול, הוא 'השלום'. אהבת חינם זה לא עוד קלישאה של תקופה מאתגרת, זה הכלי בשביל להגיע לאידיאל והשלימות שלנו.
הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת. ויקוים בנו מקרא שכתוב: "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" (עמוס ט, יא).
