בבין הזמנים "כולנו נפגשים" בבית המדרש

טור מרתק מבחור ישיבה שבבין הזמנים הוא אביו וסביו לומדים בבית מדרש אחד – ישיבת בין הזמנים

בין הזמנים ניסן תשפ"ב, אביב הגיע – פסח בא, ובאמת שמחה רבה לראות את התופעה הבאה, אני יושב בבית מדרש קטן שם סבא שלי לומד כל השנה, ואבי ואני מגיעים ללמוד שם בבין הזמנים.

אני דור שלישי ללימוד התורה הקדושה – כל היום, לימוד ללא משרה, ללא רבנות ושררה, ללא ירושה ומשכורת שמנה, תורה לשמה, לשם ידיעתה, אהבתה, ללמוד על מנת לשמור ולקיים.

אותי זה מפעים כל פעם מחדש, כי התורה זה העסק שלנו, לנגן שוב את לשון הגמרא, ולשכוח מכל הבלי העולם הזה, אוייי, איזה הרגשה מתוקה, במקום לרדוף אחרי עוד חצי פרוטה, לרדוף אחרי עוד חצי שורה בגמרא.

כמה דמעות של התרגשות, התורה תורת אמת – נשארת לנצח, היא זו שמנחמת ועונה על כל שאלה, היא זו שרחבה כמני ים, ולא נותר לנו אלא ללון בעומקה של הלכה.

שנים של גלות, עם ישראל עובר כל כך הרבה טלטולים, הרפתקאות, נסיונות ואכזבות, התורה היא חיינו ואורך ימינו, היא נותנת לנו תקוה ועידוד שמחה ונחת.

אנחנו בנים של מלך, רוצים לזכור שהתורה היא הסגולה, היא ההצלחה, היא הברכה שלנו.