נושאי השיעור: יסוד ושורש עניין האבילות בימי ספירת העומר. המשך לדברים שנאמרו בהילולת מהרי"ץ התשפ"ב. ביאור המעשה בבניו של רבי מאיר שמתו צעירים, ומה שאשתו ניחמה אותו כי הם כפיקדון שהוחזר לבעליו, דברי הגרי"ח כ פיקדון היינו גלגול, ודברי הרוקח כי הם מתו בסיבת היותם סועדים בזמן הלימוד, ביאור כי השאלה המובאת בגמרא ובמדרשים "מפני מה" היינו שישנן כמה טעמים והשאלה היא מה האמיתי והנכון, ועל פי כל זה ביאור לגבי כ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא שמתו מפסח ועד פרוס עצרת, ותשובה לשאלה כיצד יתכן שרע"ק רואה שמתים מאות מתלמידיו בכל יום ואינו מרעיש שמים ועושה עצרות תפילה וכו' לעצירת המגיפה. אחד מהחידושים המיוחדים מאת מרן שליט"א עפ"י מהרי"ץ זיע"א כי אין האשה צריכה מספר ימים קודם ז' נקיים אלא די בשטיפה ורחיצה, ותגובת מרן לרב אשכנזי שכתב כנגד הוראה זו בזמנינו. דחיית ראייתו מעניין ניקור הבשר ודברי הר"א אלנדאף זצ"ל כנגד הניקור האשכנזי. דחיית תירוצו לגבי ההבנה בדעת הגר"נ קרליץ זצ"ל שהורה לבדוק בתנועה סיבובית אולם לא רצה לכתוב כך בפירוש בספרו חוט שני, ודעת מרן שליט"א להלכה ולמעשה כי אין צורך בתנועה סיבובית. דחיית דבריו לגבי ההבדל שבין גלות אדום לגלות ישמעאל, ובגלל איבוד החוש הטבעי ישנם הבדלים בין האשכנזים לבין התימנים והספרדים, ושכביכול בזמנינו שנתקבצו הגליות לא צריך להיות הבדל ביניהם. דברי החיד"א (שאמו היתה אשכנזייה) כי בני אשכנז מלאים ספיקות וטענות, ודוגמאות ממרן שליט"א לכך, כגון שאינם יודעים מה עצי בשמים ומה עשבי בשמים, וכן קטניות וכו'. תגובת מרן שליט"א למ"ש שם אותו חכם בדבר המו"מ שהיה למרן שליט"א עם הגר"ש ואזנר זצ"ל בעניין דלעיל, והעמדת הדברים על דיוקם. התחלת ביאור דברי בעל הטורים בפרשת ויקרא, מדוע פעם נאמר וקרבו וכרעיו ופעם נאמר והקרב והכרעיים.