קונטרס שנות חיים: מרן הרב חיים פאלאג'י זיע"א

הילולא קדישא: מסכת חייו ושבחיו של האי בוצינא קדישא חסידא ופרישא הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל כקש"ת הרב חיים בן יעקב פאלאג'י זיע"א היום (שלישי) בערב ...

קונטרס שנות חיים: מרן הרב חיים פאלאג'י זיע"א

הילולא קדישא: מסכת חייו ושבחיו של האי בוצינא קדישא חסידא ופרישא הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל כקש"ת הרב חיים בן יעקב פאלאג'י זיע"א

היום (שלישי) בערב יחול יום הילולת הגאון הרב חיים בן יעקב פאלאג'י זיע"א ולכבוד הצדיק וההוצאה לאור של הקונטרס היקר 'שנות חיים' במהדורה שלישית, אשר מלא מתולדותיו ושבחיו וכן רשימה ביבליוגרפית של כל ספריו ועוד דברים נחמדים (68 עמודים גדושים ויפים כמנין חיים). נביא כאן טעימה קטנה מהקונטרס.

שְׁנוֹת חַיִּים (משלי ד, י)

רבינו נולד לאמו מרת קאלי קאדין ולאביו חכם יעקב פאלאג'י בעיר איזמיר שבמדינת טורקיה בי"ט לחודש מר חשון שנת תקמ"ח. ונפטר שם בטו"ב [י"ז] לחודש שבט שנת תרכ"ח ובסה"כ "שְׁנוֹת חַיִּים" שמונים שנה.

על חכמי העיר "אזמיר"

העיר אזמיר, הייתה עיר מלאה תורה ויראה, עיר של חכמים וסופרים, ובתוכה גדלו והפיצו גדולי החכמים את תורתם מקדם קדמתה לפני כארבע מאות שנה, כשהמפורסמים שביניהם: רבינו יוסף איסקאפה בעל 'ראש יוסף', בן דורו רבינו חיים בנבנישתי בעל ספרי 'כנסת הגדולה', רבינו שלמה הלוי בעל 'לב שלמה', הגאון החסיד שבכהונה המפורסם בתוכחותיו הוא הגאון רבינו אליהו הכהן בעל ה'שבט מוסר' ועוד, ואחריהם רבינו חיים אבולעפיה הידוע בספריו הרבים, הגאונים המובהקים רבי יצחק הכהן רפאפורט בעל ה'בתי כהונה', והגאון רבי יצחק נוניס בעל ה'שער המלך', ותלמידיו הגדולים הגאון רבי יצחק מאייו בעל ה'שרשי הים' והגאון רבי יוסף רפאל חזן בעל ה'חקרי לב'.

אבותיו

בעיר תורה ויראה זו נולד רבינו. סבו של רבינו נקרא גם בשם רבי חיים ב"ר יעקב. בנו של רבי חיים הוא רבי יעקב אביו של רבינו, אשר נזכר פעמים רבות בספרי רבינו, ואף כי ר' יעקב בעצמו כתב וכמה חיבורים, כבר העיד רבינו שנשרפו בשריפה הגדולה באיזמיר בחודש אב שנת תר"א. אמו של רבינו היתה בתו של הגאון רבי רפאל יוסף חזן זצוק"ל בעל ה'חקרי לב'. אביו של רבינו היה תלמידו של ה'חקרי לב' וספג הרבה מתורתו כשאחריו מחזיק גם רבינו.

הספדו של רבינו על אביו

וראה מה שכותב רבינו על אביו בדרוש להספד בספר חלקם בחיים (דרוש א'): "והוא היה גבור חיל במלחמתה של תורה, חתנא דבי נשיאה, וקיים גדולה שמושה, אשר יצק מים על ידו של רבינו הגדול, מר חמיו, הוא הגאון מרן זקני זלה"ה, וגדולים חקרי לב, כמאן דמנח בכיסתיה, בכל מקום ששואלין אותו בקי בהם, דולה ומשקה מתורת רבו. ועל הכל לא עבר עליו חצות, גם קיץ גם חורף, וישכם יעקב. והיה קורא בספר הזוה"ק בהתלהבות גדול, ולפעמים היה נותן את קולו בבכי, והקול קול יעקב היה מעורר אותי לקום. "והוא בסובלי חולאים, דהא כמה שנים נתקלקל האצטמוכא שלו, וכאיב ליה כאיבה עד שהיה מוציא כל מה שהיה אוכל, ולא היה לו מנוחה כי אם ביום שהיה מתענה. לא היו ימים טובים לו כימי ראש השנה שהיה מתענה בשני הימים מבחרותו מסיבת חלום, ולפניו ולאחריו. ועם כל זה היה לי להד'ר עז'ר בכל פינות, וכל שהוא עיקר בצרכי הבית, כי הוא היה מכניס ומוציא כדי שלא אתבטל מלמודי, ולא עוד אלא שכל ענין שהייתי גומר מלכתוב היה הוא מעתיק אותו, ורובי תורתי מרוב ספרי צדיק עת'ק, ויגל יעקב להעתיקם מידי אביר יעקב בשעשוע גדול", עכ"ל.

עוד הוסיף בהקדמה לספרו חקקי לב (חלק ב') וז"ל: "כי כל הימים אמר [אבי] אלי: בני, אתה עסוק בתורה, ואשימה עיני על המחיה ועל הכלכלה" עכ"ל.

התמדתו של רבינו

את גדלותו של רבינו אין לתאר ואין לשער, רק דבר קטן אשר יקח האדם לדרכו בערכה של תורה ובהתמדתה, וכך מעיד רבינו על עצמו בספרו 'צואה מחיים' (אות י"ב), וז"ל: ומעיד אני עלי שמים, וארץ כי מיום דעתי עד יום היותי בן עשרים שנה הייתי שוקד על לימודי ביום ובלילה, בלתי שום ביטול כלל, כי לא הייתי מתעסק בשום ענין מעניני העולם כלל, ומבן עשרים ועד ארבעים, דתלו בי טפלי, הייתי מתעסק בעניני העולם להיות מרשה ואפוטרופוס ומתוך בכמה עניינים, ועם כל זה שלא היה לי עסק, לא הייתי פונה לשום ענין שחוק והיתול ודברי בטלה, כי אם לחזור על למודי.

וכמו כן מבן ארבעים ומעלה, שאז נכנסתי להיות דין ושופט ומורה צדק ולהיטפל בצרכי רבים עד עצם היום הזה, כי עלה מדי שנה בשנה על הצבור הרבה מאד, כי אין רגע בלי פגע מבעלי דינים וצרכי צבור מהעיר עצמה וכל סביבותיה, וגם כי ניתוסף מנימוסי המלכות ירום הודה על ידי שנתן מממשלה להרב מורה צדק לחתם בגושפנקא דמלכא ירום הודו, ולהיות נישאן מבית המלכות, למרבה המשרה אחד ושנים כי נתרבה יותר על הציבור ועל המלכות בכמה ענינים ולבי דואג בקרבי על שאיני יכול לעסק בתורה כחפצי ורצוני, עכ"ל.

רבותיו של רבינו

רבותיו של רבינו הם: הגאון רבינו יוסף חזן בעל ה'חקרי לב', והגאון רבינו יצחק גאטינייו בעל ה'בית מועד'. וכך כותב רבינו בהקדמה לספר של רבו 'בית מועד' [שיצא לאור לאחר פטירת רבו], וז"ל רבינו: נהירנא כד הוינא טליא בין שנים עשר שנים קטן לאו בר זכיה, עומד ומשמש לפניו [של רבינו יצחק גאטינייו] ואהיה שעשועים, ויורני ויאמר לי דברי חכמים בנחת נשמעים מסתופף הייתי בצל החכמה צילא דמהימנותא, בעומקא של הלכה פום בדיתא, רבי ל"ו יתקרי, בשמו ובמעשיו, רכב ישראל ופרשיו, לו שנו"ן הלכות מרובות לאלפים ורבבות, והלכתא כוותיהו, עכ"ל.

משפחת רבינו - "עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"

נשא רבינו לאשה את הרבנית אסתרולה [אסתר]. אשה כשרה וקולה לא ישמע. היא היתה בתו של רבי יצחק רבי, מחשובי איזמיר. משפחת רבי היתה ידועה לתהלה ושמה היה מפורסם. ר' יצחק [אחיו של יעקב רבי מייסד ישיבת בית יעקב רבי ] היה ת"ח גדול ועתיר נכסים. כספו פיזר לעניים ותמך בתלמידי חכמים. אחיה הוא כה"ר משה רבי, בעל ספר 'הר המר' על הרמב"ם. בנה היפה ללב, מזכיר לאימו בברכה בהקדמת ספרו אבות הראש ח"א בזה הלשון: "שמן אחת מצלעותיו, האשה שנתקדשתה, עקרת הבית צנא דדובשא, אדונתי ועטרת ראשי אימא שלום, הרבנית המעטירה גם חסידה גזרת יהלום, מרת אסתרולה תנצב"ה וכו', היא האשה אשר הוכיח ה' טובה תוכחת, יסורין של אהבה ואין נחת".

זמן חתונתו של רבנו היה כנראה בין השנים תקס"ז – תקס"ט. לאחר זמן מה מהחתונה אשת רבנו נתייסרה בייסורים גדולים וכעשרים שנה היתה מוטלת על ערש דווי מבלי יכולת לזוז זיז כל שהוא לצאת ולבוא, ונתהוו לה מזה מכות בגופה וחולאים אחרים, אבל היא לא התלוננה על גורלה המר והיתה "אוחזת בפלך השתיקה וקולה לא ישמע. היא נפטרה בט"ו באב תקצ"ח. לאחר פטירת אשת נעוריו, לקח לו רבינו לאשה שניה את מרת וידא נהמא, ממשפחתו של הרב אברהם ן' עזרא מרבני אזמיר, אשה צדקת ומכנסת אורחים. הואיל ולא היו לה ילדים גידלה יתומים בתוך ביתה, והיה מסורה מאד לבניה החורגים, בני החבי"ף. עשרים שנה חי רבינו עם אשתו השניה. היא נפטרה בז' תשרי תרכ"א, ורבי אברהם [המכונה אפ"י] בנה חורגה ספד לה בספרו. לאחר מכן נשא בשלישית למרת ג'ויא, והיא נפטרה בשנת תרמ"ו [אחר פטירת רבנו]. מתוך "מכאובים ויסורים קשים ומרים".

פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים (משלי יא, ל)

לרבינו היו שלשה בנים: ר' אברהם [המכונה אפ"י] - חיבר כעשרים ספרים, והיה ממלא מקום רבינו אחר פטירתו. ר' יצחק רחמים נסים - בעל ה'יפה ללב' (עשרה חלקים), 'אבות הראש', 'עין יפה', 'יפה תלמוד' ועוד. ר' יוסף - מח"ס 'יוסף את אחיו' 'ויוסף אברהם'. הוא זה שערך את ספרי אביו, וכן הרבה מחידושיו פזורים בספרי אביו, גם כתב תשובות בהלכה [ראה שו"ת חיים ביד סי' קכו]. וחידושים על התורה [ראה בספר פני חיים לכל אורך הספר] ועוד.

ימי הרבנות של רבינו- בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים (משלי טז, טו)

רבינו מיאן לקבל עליו משרה ציבורית, אך לאחר פטירת אביו, רבינו יעקב, בשנת תקפ"ח, ניאות להתמנות כדיין וראש מתיבתא בישיבת 'בית יעקב רבי'. בשנת תקצ"ז הוכתר רבינו לגאב"ד [גאון אב בית הדין] באיזמיר, ובשנת תרט"ו נתמנה לכהונה הגבוהה ביותר שהייתה קיימת בה - 'הרב הכולל'. רבינו היה מעורב בחיי הפרט והכלל בעיר, ותיקן תקנות רבות לטובת תושביה. כמו כן הקים 'בית חולים' יהודי, והציל את יהודי דמשק ושאר מקומות מעלילות דם שהיו באותה תקופה, כידוע, ובעזרת ר' משה מונטפיורי ז"ל, זכה רבינו להציל את היהודים באותה תקופה. [וראה על כך עוד בספרו דרכיו למשה ובהקדמה לספר זה (הוצאת 'שובי נפשי'), וע"ע בספר ראה חיים (סוף סדר אחרי מות) ובסוף קונטרס 'מצא חיים' (הוצאת שובי נפשי, תורגם מלאדינו לעברית), ע"ש].

תיאוריו של השדי חמד על רבינו

הגאון בעל ה'שדי חמד' שהיה מגדולי המעריצים של רבינו, כינה בתואר 'מרן' רק את רבינו ואת הרב חיד"א, והוסיף על כך עוד תואר מיוחד – 'גאון עוזינו' ועוד כתב בשדי חמד (חלק הכללים מער' מ אות מ' כלל קפ"ד ד"ה ובשיעור), "שכבר האריך בזה 'גדול הדור האחרון מרן החבי"ף' בספרו נשמת כל חי" [ראה מש"כ על כך הרה"ג ר' יעקב חיים סופר שליט"א בקובץ עץ חיים (באבוב ח"י מעמוד רס"ב – רס"ה) ע"ש].

וימת שם משה (דברים לד, ה)

בשנת ה'תרכ"ח בחג שמחת תורה בשעת קריאת התורה קרא רבי חיים את הפסוק "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה" (דברים לד, ה) ופרץ בבכי, בשעה זו הבינו אנשי קהילתו כי ימיו קרובים ופרצו אף הם בבכי מר, ואכן בי"ז שבט, יום לאחר שסיים את ספרו "ברכת מועדיך לחיים" נפטר רבי חיים מהרעלת דם, בשיבה טובה.

פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים (משלי י, טז)

רבנו לא חת מפני נכבדי ועשירי הקהילה והוכיח אותם פעמים רבות על יחסם לעניי הקהילה ואף מתח ביקורת על עשירי עירו המסרבים לשלם מיסים לפי יכולתם אלא ביכרו להעלות בשיעור ניכר את המס על הבשר (ה"גאבילה"), רבי חיים התרעם כי לא רק שאינם מחזקים ידיהם של לומדי תורה ועניים, ומבטלים את הנוהג של חלוקה לעניים בערבי שבתות, אלא שבהעלאת מחיר הבשר הם מעבירים את תשלום המיסים על כתפי העניים. ועל כן פסק כי אף מההכנסה של מס הבשר, (ה"גאבילה") יופרש חלק לעניים ולעמלי תורה, כדבריו "לא בחר בזה ה', ובמקום צדקה ותהי לצעקה, וכי אין לך גזל וחמס גדול מזה".

רבנו פעל רבות להקמת בית חולים יהודי באיזמיר, ולשם כך אף גייס נדבנים ידועים בעולם בהם: הברון רוטשילד והשר משה מונטיפיורי עימם רקם קשרים חמים, אותם הפעיל רבנו גם כדי להציל את יהודי דמשק מעלילת הדם אשר העלילו עליהם. וכן פעל להקמת מוסדות לעזרה סוציאלית ומוסדות ציבוריים נוספים והיה מעורב אישית בהקמת כל מוסד ותפעולו.

רבנו דאג לפרנסת עניי העיר ואף בשעותיו האחרונות לפני מותו ביקש כי לא יטריחו את הציבור להתפלל לרפואתו אלא ישכרו מתפללים מעניי העיר למטרה זאת. רבנו מפורסם היה במידת 'הכנסת האורחים' שבה כיבד את כל באי ביתו, וכן בחידושו שמותר לבעל הבית לשנות מדבורו (לשקר), כדי שאורח לא יצטער.

רבנו השקיע את רוב מרצו וסמכותו כדי לשפר את מצב החינוך בקהילתו ובעיקר את מצבם של ילדי העניים וזאת על ידי התקנת תקנות רבות המבטיחות חינוך ראוי: תקנה שאין אב רשאי להוציא את בנו מהתלמוד תורה לפני שהילד ידע לכל הפחות את סדר התפילות והקריאה. וכן, תיקן שבעל מלאכה רשאי להעסיק נער כשוליה, רק לאחר שהילד סיים את לימודיו לשביעות רצונם של המפקחים שמונו לכך.

בנוסף לכך, הקים לפני מותו "ועד" מיוחד לפיקוח על מוסדות החינוך בעיר ועל ענייני החינוך בכלל. בנוסף קבע רבנו כי המס המוטל על הבשר ("הגאבילה") ישמש למימון חינוך ילדי העניים והקמת מוסדות חינוך נוספים בעיר. בעקבות תקנה זו, הוא הסתכסך עם כמה ממנהיגי הקהילה. רבנו פעל להפצת התורה, והקים ישיבות בהם למדו אברכים מובחרים בלי תשלום ואף עול פרנסתם ופרנסת ביתם הייתה על רבי חיים.

וכן עסק רבי חיים, במתן תשובות למאות השאלות אשר הגיעו אליו ממקומות רבים בעולם, בהם: תוניסיה, גרמניה, סוריה, פולין, מרוקו, ושווייץ. ואף קיבץ את חלקם בספרי שו"ת שהוציא לאור. ואף גדולי ישראל שלחו אליו שאלותיהם ומכתבי תורה כדוגמת הגאון המלבי"ם, הכותב לרבנו מכתב ומכנהו "שר התורה".

הדברים נערכו מתוך קונטרס שנות חיים (מהדורת תשפ"ב) באדיבות המחבר נר"ו. לרכישת הקונטרס ניתן לפנות למייל הבא: mchonavd@gmail.com.

כריכת קונטרס שנות חיים
שמחת הווארט בחצרות מודזיץ- שידלובצא- ערלוי בני ברק
רה"י נגד שרת התחבורה היוצאת: "את ואלף כמוך ילכו לאבדון"
הדף היומי מסכת נדרים דף לג
מצפון נקי? יש רק דרך אחת! - הרב אליהו רבי
גם אבא, גם חבר וגם מורה לכל החיים! - הרב אליהו רבי
הדף היומי מסכת נדרים דף לב
צפו בשידור חוזר: הלווית הגאון רבי חנוך הכהן ארנטרוי זצ"ל
הדף היומי מסכת נדרים דף לא
מעשה שלך יכול להרוס לך, לילדיך ולנכדיך! | הרב אליהו רבי
עדין בחוץ ואכזר בבית? יש לכך פתרון! | הרב אליהו רבי