הילולת צדיקים: המהר"ם שיק זצ''ל

הרב משה שיק, המהר"ם שיק היה אב"ד ירגין, גאב"ד חוסט וראש הישיבה בעיר • גדול פוסקי הונגריה • תלמידו המובהק של החת"ם סופר • הגאון שהתקשה ללמוד דף גמרא בילדותו

הילולת צדיקים: המהר"ם שיק זצ''ל

המהק''ם שיק נולד ליוסף ולרבקה לבית פרנקל בבִּירקֶנהַיין שבממלכת הונגריה. בילדותו היה קשה תפיסה, ומסופר כי התקשה ללמוד אפילו דף גמרא אחד. במאמצים רבים ובהתמדה התקדם בלימודו, עד שעשה חיל.

בגיל 11 נשלח ר' משה ללמוד אצל דודו, ר' יצחק פרנקל, שהיה אב בית דין בפראונקירכן. בגיל 17 הגיע לישיבתו של החת"ם סופר, שם התחבב עליו מאוד ובמשך שלוש שנים סעד אצלו בשבתות וחגים.

את גודל הערכתו של החתם-סופר אליו ניתן לראות בסיפור המתאר כי באחת מנסיעותיו של החת''ם סופר נסעו עמו בחירי תלמידיו ובהם ר' משה. באמצע הנסיעה נרדם ר' משה וראשו נשמט על כתפו של החת"ס. כשביקשו שאר התלמידים להעירו, אמר עליו החתם-סופר: "זהו ספר תורה מהלך". עוד ידוע שהלת''ם סופר קרא לו "מיינער ארון ספרים" (ארון הספרים שלי).

בגיל 20 נשא לאישה את בת דודתו, גיטל פרנקל. כאשר פנתה קהילת ירגין שליד פרשבורג אל החת"ם סופר בבקשה שישלח להם אדם שיכהן כרבה של הקהילה, שלח להם את ר' משה הצעיר.
הוא שימש שם ברבנות 24 שנה, ובין היתר פתח בירגין ישיבה שבראשה עמד.

ב-1844, לאחר אספת הרפורמים הראשונה בבראונשווייג, כתב לכתב סופר וביקשו לכנס רבני ארץ כדי להוציא את הללו מכלל ישראל: "מכל מקום לא אדע למה לא נפרסם האמת, מה דינם של האנשים האלה לפי דת תורתינו הקדושה, כיוון שכפרו בתורה מן השמים, כאשר יעיד על זה הרבה מדבריהם וספרי מינים שלהם, הרי הם אינם יהודים וכגויים גמורים." אולם דעתו לא התקבלה.

בשנת 1861 עבר לשמש כרבה של הוסט (חוסט). יחד עמו עברה גם ישיבתו שמנתה 800 תלמידים. מסופר כי כאשר החליטו ראשי הקהל להוסיף למשכורתו, סירב ר' משה עד שיעלו גם את משכורתם של המלמדים, השוחטים, הדיין ושמש הקהילה, שבתחילה סירבו לבקשתם להעלאת משכורתם. רק לאחר שנאותו לכך ראשי הקהל, הסכים מהר"ם לקבל את תוספת השכר.

ב-1865 התכנסו רבני הונגריה תחת הרב הלל ליכטנשטיין במיהאלאוויץ והוציאו שורת תקנות שאסרו שינויים שונים בסדרי בית-הכנסת, כמו הזזת הבימה מהאמצע או צירוף מקהלה. הרב שיק לא קיבל את תוקפה ההלכתי של ההכרזה וסירב לחתום אפילו על נוסח מרוכך; בעיקר התנגד לאיסור על דרשה בגרמנית.

עם זאת, לאחר שהתפרסם הקובץ ונודע ברבים, הודה "זה היה דעתי בעניין דרשות בלשון אשכנז, אבל חברי רבו עלי והסכימו שלא כדברי, וצריך ומוכרח אני לקבל דבריהם באימה וביראה."

המהר''ם שיק בעת פולמוס הפרדת הקהילות בגרמניה, המשיך להחזיק בעמדה שאפיינה אותו משכבר הימים וכתב לרב יצחק דב במברגר שעליו לתמוך בהיבדלות גמורה מהרפורמים בפרנקפורט דמיין: "כן אנו מצווין להיות בדול מהם עד שיחשבו החוטאים כציצין היוצאין מהגוף ההולכים לאיבוד ולהפסד ושאר הגוף ימלט ואסור לנגוע בכל אשר להם."

נודע בעיקר בזכות השו"ת שלו - שו"ת מהר"ם שיק ובו מעל ל-1,000 תשובות הלכתיות שהשיב בכל נושאי החיים. כמו כן חיבר פירושים על התורה, על פרקי אבות, על הגדה של פסח, על תרי"ג מצוות (בדומה למנחת חינוך) וחידושים על הש"ס.

המהר"ם שיק נפטר בא' בשבט ה'תרל"ט (1879), לאחר ייסורים קשים.

המהר''ם שיק זצ''ל
המקובל הרב יעקב עדס: "תפקידי הנשמה" • צפו:
הרב עמאר - פרשת בא תשפ"א
איש האלוקים: הגאון הקדוש רבינו אבא שלום שבזי זיע"א
לעלוב בראנוביץ: טיש יארצייט לרבי דוד מלעלוב • תיעוד
הגאב"ד ר' אשר וייס בשאלת היומיים חג לתושב חו"ל
תיעוד: הילולת רבי דוד מלעלוב בלעלוב ירושלים
בד"ה: נפטר הרב שלום רצון זצ”ל
מהליכותיו ותולדותיו של הרש"ש הקדוש
הילולת צדיקים: רבי יוסף ג'יעאן זצ''ל
הלכה יומית: מדוע נוטלים ידיים לסירוגין?