על מצוות שבין אדם לחברו בפורים: חידוש מרב קהילת לך לך בעיר מינסק

רב קהילת לך לך, בעיר מינסק בבלארוס, הרב לוי יצחק ריץ שליט"א עם חידושים לפורים בעניין מצוות שבין אדם לחברו

על מצוות שבין אדם לחברו בפורים: חידוש מרב קהילת לך לך בעיר מינסק שיעור בקהילה

חג הפורים ידוע כמחזק את הקשר בין איש לרעהו. והדבר בא לידי ביטוי במצוות החג - מתנות לאביונים לשמח את האביון, ומשלוח מנות איש לרעהו - לקירוב הלבבות. וודאי שיש לכך משמעות גדולה יותר מסתם מתנות וחיזוק הקשר האנושי.

מספר לנו המדרש שכאשר משה רע"ה ירד מהר סיני ושבר את הלוחות, התרחשה מחלוקת בינו ובין אחיו, אהרן וזקני ישראל. אלה טענו שחטא מעשה העגל שנעשה על ידי ישראל או הערב רב, הינו חטא בין אדם למקום, ולפיכך מספיק לשבור רק לוח אחד שבו מצוות שבין אדם למקום, ואילו הלוח השני, מצוות שבין אדם לחברו יש להשאיר, שהרי לא חטאו בו.

טענה מעין זו עולה כמעט תמיד בלב כולם. אמנם משה רבינו במעשה השבירה מלמד אותנו ומעיד לנו, שאלו שני לוחות הברית והא בהא תליא, והעובר על 'אנכי ולא יהיה לך' עובר אף 'על לא תרצח ולא תנאף' (משמעותם פגיעה בצלם האלקים שבאדם. וכמרומז במדרש - ראה חור בן אחותו שהיה מוכיחם והרגוהו, אך לפי מדרש זה נמצא שעברו על בין אדם לחברו. ואף שאין משיבין ומחלוקת המדרשים יש הרבה, עכ"ז ניתן לומר שהוכיח את ערב רב ולא את ישראל).

אין אדם יכול לומר שיקיים רק מצוות שבין אדם לחברו, כי השכל הישר וההגיון מחייבים זאת, ויפטור עצמו ממצוות שבין אדם למקום. ולהיפך - אין אדם יכול לומר שיקיים מצוות שבין אדם למקום, ויזניח את המצוות שבין אדם לחברו, ונבלה טובה הימנו.

וכך גם מלמדנו סמיכות הפרשיות - יתרו - משפטים ותרומה - סנהדרין - מקום הדינים מקומו ההכרחי ליד המזבח, ואילו רק לאחר שהחברה הינה מתוקנת על ידי משפטים יש מקום לציווי על בניית המשכן, שה' ית' ישכון בתוכם.

כאשר המן הרשע פנה לאחשורוש לביצוע מזימתו, הוא פותח במילים - ישנו עם אחד מפוזר ומפורד, היינו שעם ישראל היו באותה תקופה במצב התבוללות הן בפן הרוחני והן בפן הגשמי. היינו, לא שמרו על יחסי קירבה בין אחיהם מתוקף רצונם להיות חלק מהאימפריה הגדולה, אזרחי מדי ופרס, ולא להזדהות כעם נפרד על כל המשתמע מכך.

הד לכך אנו מוצאים גם בדברי המדרש, כאשר מרדכי היהודי שלח לאסתר המלכה אודות הגזרה הרעה שבאה על עם ישראל, שאלה אסתר - מה זה ועל מה זה? האם עונש זה בא מן השמים על מצות שבין אדם למקום או בין אדם לחברו? וכבר אמרנו, שישנו עם מפוזר ומפורד, הוי אומר מצוות שבין אדם לחברו.

חג הפורים הינה התחלה של תקופה חדשה. הגמרא ביומא (דף כ''ט ע"א) אומרת לנו: א"ר אסי למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים. והא איכא חנוכה? ומתרצים, ניתנה לכתוב קא אמרינן, ונכתבה ברוח הקודש וראיה לכך מהנאמר ויאמר המן בלבו.

על דברי גמרא אלו, תמה הגאון, רבי יונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש והיאך נקראת אסתר שחר על סוף הניסים והרי היה צריך לקרוא לכך חושך?!

את תשובתו המאלפת לא נביא כאן אבל נאמר את דבריו של מהרש"ק - כל גלות וכל ייסורים שיבואו על עם ישראל קבועים מראש מששת ימי בראשית, לעומתם קבועה מראש גאולת עם ישראל מצרות אלו.

אמנם כך הדברים כאשר הגזרה היא גשמית - כגזרת כלייה ח"ו, אך אם הגזרה היא רוחנית - איסור למול או איסור קריאת שמע, אז הגאולה תהיה תלויה במעשי בני ישראל אם ימסרו את נפשם על מעשה המצוות אז תבוא הגאולה.

גזרת המן הרשע הייתה על היהודים, אם מישהו היה מחליט ח"ו להשתמד ולהיות פרסי לכל דבר ועניין - לא הייתה הגזרה הזאת נוגעת בו. כך שאף שהגזרה הייתה גזרה של כלייה ואבדון, אבל היא הייתה גזרה רוחנית.

וברוך ה' - קיבל היהודים - גם מצוות שבין אדם למקום וגם מצוות שבין אדם לחברו ובכך האמנו דבריהם, והאמונה נהיית חלק מהותי מהדנ"א. של האומה הישראלית, כך שאין יותר צורך בניסים שישביעו את סיפוק האמונה, שיצמיחו את רגשי האמונה בקרב העם.

ואף שמסוף הניסים משתמע חושך רוחני כל שהוא, עכ"ז נמצא שעם ישראל עולה לדרגא חדשה בעבודת ה' ובחיות העם הטמון בריבוי החביבות באיש לרעהו כמצות היום, התנתקות יזומה מהבלי העולם לצורך השגת האלוקות (פירוש חייב אינש, במחיר יין לרמ"א), בדרך אמונה - ידיעה של השכל האנושי (א'תעקד, מו"נ).

שיעור בקהילה
סוגיית החיסונים: הרב דב קוק הושתק? "איני ראוי"
הסתיים הדיון בביהמ"ש בנוגע להנגשת מערת המכפלה
מולדובה: קריאת המגילה על ידי רבי שמשון איזיקסון שליט''א
האם אפשר לסמוך על כשרות הרבנות בפסח • הלכה יומית
השיטה בטובה ביותר להצבעה בבחירות! • צפו
הדף היומי מסכת פסחים דף קב
פנינה יקרה: אחת התרופות הגדולות
מתכון לאושר ושמחה תמידית • צפו
האם צריך להחמיר במצה שרויה בפסח • הלכה יומית
מדוע ירד שמואל לקומת הקרקע לפני קידוש? • דף היומי